לורם איפסום בעברית

ייתכן ורבים מביניכם השתמשו ב״לורם איפסום״ לבדיקת הלייאאוט בעיצובים שלכם, אבל האם אתם גם יודעים מאיפה הטקסט הזה הגיע אלינו, מה משמעותו, איפה משיגים אותו ולמה דווקא הוא ולא ג׳יבריש אקראי אחר? הכנו לכם תקציר של כל מה שמעניין וחשוב לדעת על אודותיו.

מהו ״לורם איפסום״?

לורם איפסום הוא טקסט־דמה ״חסר משמעות״ המשמש כמילוי מקום לעיצוב ועימוד טיוטות של עיצוב. כמו כן הוא משמש טיפוגרפים לבדיקה של פונטים. הלורם איפסום נוצר במאה ה־16, כאשר אחד מבתי הדפוס שפעלו באותה תקופה לקח מגש של אותיות־דפוס וערבב ביניהן בכדי ליצור טקסט ארוך לדוגמה. מאז ועד היום, הלורם איפסום משמש מעצבים גרפיים, מעמדים ומתכנתים לבדיקת סקיצות של עלונים, מגזינים, מודעות, אתרי אינטרנט ועוד, במקום בו עתיד להיות הטקסט המיועד בסופו של דבר. מאז נוצר במאה ה־16, הלורם איפסום שרד את מגוון ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום ההדפסה, כולל המעבר להדפסה האלקטרונית, ונותר כמעט כמו שהוא מיסודו. על אף שהיה בשימוש במשך מאות שנים, הטקסט זכה לתהילה מחודשת בשנות ה־60 של המאה שעברה, כאשר החלו לייצר גליונות שלמים של פונטים מגוונים עם פסקאות של לורם איפסום, תהילה אשר הלכה והתעצמה עם פרסום תוכנות כגון Aldus page maker שמכילות גרסאות של הטקסט.

משמעות התוכן של לורם איפסום

הדעות לגבי התוכן של לורם איפסום חלוקות, בעוד שרבים חושבים כי מדובר בטקסט רנדומלי חסר כל משמעות בכוונה תחילה שתוכנן כך בקפידה כדי שדעתו של הקורא לא תוסח בזמן הרפרוף בו, אחרים* יטענו בתוקף כי יש לו שורשים בספרות הלטינית הקלאסית משנת 45 לפני הספירה. במידה והדבר יתברר כנכון, משמעות הדבר היא כי זהו אחד הטקסטים הקדומים ביותר הידועים לאנושות.

למה דווקא לורם איפסום ולא טקסט אחר?

אם נציג לקורא סקיצה עם טקסט קריא ובעל משמעות, הוא יתחיל באופן אינסטינקטיבי לקרוא את הטקסט, גם אם לא ירצה לעשות זאת – וזה שעלול להסיח את דעתו מהמטרה האמיתית: בחינת העיצוב, הלייאאוט, הפונטים והתאמתם לפרויקט. לכן, כאשר לא קיים טקסט רלוונטי, עדיף להימנע מטקסט ממשי בנושא אחר. ולמה לא ג׳יבריש או הכפלת המילה ״טקסט״? כיוון שאז התצוגה תהיה כאוטית למראה, שאינה משווה לטקסט מראה ״אמיתי״ ולרוב אף מכערת את הסקיצה ו/או את הפונט הנבדק – וזה יפריע לבחון את העיצוב.

ובכן, כיוון שדעתו של הקורא תהיה מוסחת מהעיצוב אם יתבונן בטקסט קריא, או מנגד – לא מרוכזת בעיצוב כאשר יתבונן בג׳יבריש או טקטס חוזר, מעצבי אתרים רבים, מעצבים גרפיים, גרפיקאים, עורכים גרפיים, ובעצם כל מי שמעוניין בבדיקת סקיצת העיצוב שברשותם משתמשים כיום בלורם איפסום כטקסט ברירת המחדל לשם כך. היתרונות של הלורם איפסום הן באורך המילים, המשפטים והפסקאות אשר משווים לו מראה אותנטי ולא מבלבל, תמהיל נכון של מילים, של אותיות סופיות ושל סימני פיסוק, משפטים מדויקים באורך ובמבנה, מרקם, קצב וצבע המשווים לטקסט מראה אמיתי מבלי לפגוע במטרות הקורא.

איפה אפשר להשיג את זה?

בעבר הרשת הייתה מלאה בלא מעט פסקאות זמינות ובמחוללים של לורם איפסום. אבל חלקן הציעו טקסטים אשר עברו טרנספורמציות כאלה ואחרות, של מילים ואותיות אשר פגעו באותנטיות של הטקסט ובמטרתו עבור הקורא. לכן לפעמים, בייחוד כשמדובר בסקיצה שמיועדת ללקוח, היה צורך לבדוק מראש שלא מסתתר בטקסט משהו שעלול להביך את הלקוח (בדיחות, גסויות ועוד, אשר היו חבויים בתוך הטקסט). ישנם מחוללי טקסטי דמה אינטרנטיים המכוונים לחזור על טקסטים בעלי נושאים מוגדרים מראש על פי בקשת הקורא, על ידי מציאת הערכים ממקורות מידע עשירים (מילונים, ויקיפדיה ועוד) על מנת לשוות לטקסט מראה מותאם אישית.

ומכיוון של הדיבור הזה על לורם איפסום ודאי עשה אתכם רעבים, הנה כמה מחוללים מומלצים בעברית:

  1. מחולל לורם איפסום בעברית לפי נושא הפרויקט שלכם
  2. לורם איפסום קלאסי בתרגום חופשי
  3. מחולל טקסט מחוק

* פרופסור לספרות לטינית בשם ריצ'רד מקלינטוק, מקולג׳ המפדן-סידני בורג'יניה, חיפש במסגרת מחקריו את המילה הלטינית consectetur בתוך פסקאות של Lorem Ipsum וגילה כי. Lorem Ipsum מגיע מתוך מקטע 1.10.32 ו- 1.10.33 של "de Finibus Bonorum et Malorum" (הקיצוניות של הטוב והרע) טקסט לטיני על תאוריית האתיקה שהיה מאוד מפורסם בתקופת הרנסנס שנכתב על ידי הפילוסוף הרומי קיקרו בשנת -45 לפני הספירה. השורה הראשונה של "Lorem ipsum dolor sit amet", שמופיעה בטקסטים של Lorem Ipsum, מופיעה בשורה במקטע 1.10.32

נהניתם? למדתם משהו חדש? ספרו לחברים שלכם! 🙂

כדי לְהִתְעַשֵּׁר - עשו שֵּׁר: Share on FacebookTweet about this on TwitterEmail this to someone

Comments

comments