ארכיון הקטגוריה: היסטוריה

הקשר בין זאב רבן לתחבורה ציבורית

מאת בנצי בינדר

יצירת הטיפוגרפיה בארץ ישראל בתחילת העידן הבצלאלי יצר סגנון המשתקף בעיקר בעבודותיו של זאב רבן ובשלטי הקרמיקה ברחבי תל־אביב וירושלים. ההתמודדות עם שילוב העברית עם השפות בהם השתמשו בארץ ישראל – ערבית ואנגלית – יצר אתגר תלת־לשוני כבר מאז. ההבדל בין אופי השפות – העברית המרובעת, האנגלית הרב־מפלסית והערבית הקליגרפית – מתבטא גם היום.

 יישור האותיות העבריות שיורדות או עולות מן השורה לגובה המ"ם נמצא מתאים ליישור לאותיות הגדולות האנגלית. הסגנון נשאר גם במקרים בהם לא היה שימוש עם שפות שונות אלא כשיקול אסתטי על מנת ליצור שורה אחידת גובה, מה שמנוגד לשלד של חלק מהאותיות.

המקרים הם:
הרמת השורש של הנו"ן והכ"ף וקיפולו לאחור.
קיפול תורן הלמ"ד – תופעה נפוצה כבר בדפוס העברי במיוחד בדרוגלין.
קיפול שורש הקו"ף וצמצומו לתוך גובה האות. הרגיל.

דלתות בית החולים ביקור חולים ברחוב שטראוס (זאב רבן)

לכאורה היה טוב שסגנון נשאר כקוריוז של התקופה ההיא ולא השפיע על מעצבי האותיות שבאו לאחר מכן. אך לאחרונה התופעה חזרה אך לא במקרה, מגבלות טכניות של ציוד התחבורה הציבורית, המסכים שיועדו לגובה שורות האחיד של האנגלית יצר מצב בו אין מקום לחלקי האותיות של העברית שיורדות ועולות מן השורות חייבות להתקבץ או להצטמצם על מנת להתאים. מצב זה פוגע רבות בקריאות וגורם לבלבול בין ה"א וקו"ף, רי"ש וכ"ף סופית שונים ב"פיקסל".

האם זהו העתיד? לא לפי דעתי, אך כדאי לשים לב איך ניתן ליצור את ההבדל ביניהם ולא להתעלם לגמרי מה"שלד" של האותיות, אחרת נוצרים בעיות.

מקורות לדלתות זאב רבן:
וקראת ישועה חומתיך ושעריך תהלה (ישעיהו ס,יח)
ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי (ישעיהו מו,יג)
חזקו, ידיים רפות וברכיים כושלות אמצו (ישעיהו פרק לה,ג)

מהו פונט כתב־יד

הכתיבה היא פעילות מורכבת, הכוללת מרכיבים מוטוריים ותפיסתיים, ועל האדם לפתח מיומנות לשם יצירתה. לכל אדם כתב יד ייחודי לו, שיכול לשמש לזיהוי הכותב, כמו טביעת אצבע.

כתב היד העברי כולל בתוכו את הכתב המרובע והכתב העגול, וישנה הבחנה בין טקסט שנכתב בכתב יד לבין טקסט מודפס. בעידן שלפני הדפוס, היה הבדל בין כתיבה פורמלית לבין כתיבה לא פורמלית; ולאחר בוא הדפוס המונח “כתב יד” התייחס למקור של יצירה כלשהי. להמשיך לקרוא מהו פונט כתב־יד

הטיפוגרפיה העברית הקדומה

אין כמו הטיפוגרפיה כדי לעורר דיון על היחס בין מסורת לחידוש; הטיפוגרפיה העברית נשענת בצורה יוצאת דופן על המסורת, ויחד עם זאת מרגישה צורך בהתחדשות ופריצת גבולות. צורת כל אות עברית מבוססת על אלפי שנות מסורת, לא משנה כמה היא חדשנית או אקספרימנטלית. לא מעט ניסיונות נעשו במהלך השנים להגדיר את צורת האותיות העבריות וכלליהן, אך נדמה כי דוקא קולה של המסורת העברית נשכח לפעמים. להמשיך לקרוא הטיפוגרפיה העברית הקדומה

אינטרובאנג ‽ (Interrobang)

אינטרובאנג (‽) הוא סימן פיסוק לא רשמי הנוצר, כפי שניתן להבין מצורתו, משילוב של סימן השאלה (?) וסימן הקריאה (!) על מנת לשמש כסימן קיצור להבעה שלישית המשלבת יחד את שתי ההבעות לאחת, שמשמעותה – הבעת תמיהה, פליאה, סקרנות או שאלה רטורית שהשואל לא מצפה לתשובה מכיוון שהיא ברורה לו. להמשיך לקרוא אינטרובאנג ‽ (Interrobang)

פונט דוד

פונט הוא הפונט הנפוץ ביותר במסמכים רשמיים ובעבודות אקדמיות. אך האם אתם יודעים באיזו שנה הוא יצא לאור ואיך קשורה לזה מלחמת העולם השנייה? איזה ספר היה הראשון שהוקלד בעיצובו של הפונט? מה הייתה השראתו של איתמר דוד, יוצרו, לעיצוב הפונט? ואיפה תמצאו את הפונט להורדה בחינם? אספנו עבורכם את כל מה שמעניין אודות הפונט העברי הזה. להמשיך לקרוא פונט דוד

מקף־עברי

מקף עברי (־) הוא אחד מסימני הפיסוק של השפה העברית ומשמש בעיקר לקישור בין שתי מילים. רובנו נוטים להתבלבל בין המקף העברי לבין הקו המפריד (–), המשמש להפרדה בין חלקי משפט. בניגוד לסימני פיסוק אחרים בעברית, שהועתקו משפות לטיניות, מקורו של המקף העברי בטעמי המקרא. הוא נכתב בחלקה העליון של השורה, לעומת הקו המפריד המופיע באמצעה. הבדל נוסף הוא שלא יבוא רווח לפניו ואחריו כמו בקו המפריד. להמשיך לקרוא מקף־עברי

פונט מרים

את הפונטים העבריים הקלאסיים שנמצאים היום בשימוש נרחב אפשר למנות ברשימה קצרה ואקסקלוסיבית. ברשימה הזו יש מקום מיוחד לפונט מרים הייחודי שעוצב על ידי מעצב הפונטים היהודי־גרמני רפאל פרנק (ההוא שעיצב את פרנק ריהל) בשנת 1908 בגרמניה. מאז הפך פונט מרים לנפוץ מאוד בקהילות היהודיות דוברות העברית והיידיש ברחבי העולם. לאחר שסיים לעצב את הפונט, החליט רפאל לקרוא לפונט על שמה של בתו הקטנה – מרים. 

להמשיך לקרוא פונט מרים

אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת

אם אתם קוראים שורות אלו אתם וודאי חושבים שאתם יודעים את כל מה שצריך לדעת על האלפבית העברי, ובכן, האם אתם יודעים על שם מה נקראית האות זי"ן? (מממ.. לא, לא זה), האם אתם יודעים מתי כמעט החליפו את האלפבית שלנו לאלפבית הלטיני? האם אתם יודעים לְמה האותיות הסופיות שימשו בתחילת דרכן? לאיזה כיוון כתבו אבות אבותינו ומי כתב שיר על האלפבית? יש לא מעט לדעת, אז אספנו עבורכם את כל מה שמעניין וכדאי לדעת. להמשיך לקרוא אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת

10 לוגואים שעוצבו בפונט הלווטיקה

הוא בן שישים שנה, השימוש בו נרחב במיוחד ואפילו יש סרט שלם רק עליו. כן, אנחנו מדברים על הפונט, אם אפשר לומר, המוכר ביותר בעולם – הלווטיקה (Helvetica). להמשיך לקרוא 10 לוגואים שעוצבו בפונט הלווטיקה

לורם איפסום בעברית

ייתכן ורבים מביניכם השתמשו ב״לורם איפסום״ לבדיקת הלייאאוט בעיצובים שלכם, אבל האם אתם גם יודעים מאיפה הטקסט הזה הגיע אלינו, מה משמעותו, איפה משיגים אותו ולמה דווקא הוא ולא ג׳יבריש אקראי אחר? הכנו לכם תקציר של כל מה שמעניין וחשוב לדעת על אודותיו. להמשיך לקרוא לורם איפסום בעברית