תולדות האות העברית או: ״כיצד נוצרה האות העברית?״

מאת: נעם רמתי

יצאתי לחקור את התהליך הצורני שעברה האות העברית לאורך ההיסטוריה, עד שהגיעה לצורתה הנוכחית המוכרת לנו היום. התעמקתי במספר אותיות אקראיות – א’, ג’, ו’, צ’, ק, ו־ש’. לאחר מחקר צורני מעמיק, הצגתי את התהליך שכל אות עברה בפורמט משתנה, תוך ניסיון ללמד את הצופה את ההתפתחויות השונות בדרכים אחרות.
האותיות עצמן הוכנו מפלסטלינה שחורה. בחרתי בפלסטלינה מכיוון שהיא חומר גולמי, גמיש, שאינו מדוייק כמו צורה וקטורית. בשימוש בחומר כזה רציתי להעביר את התחושה הידנית והגולמית של אות הנכתבת בכתב־יד וכל הזמן משתנה.

התפתחות האות א’

פורמט: שעון קיר

החלטתי להציג את תהליך התפתחותה של האות בפורמט של שעון קיר. הבחירה בשעון קיר נבעה מכך שהשעון מייצג סוג של ציר־זמן וכך יכולתי להציג את שינוי הצורניות של האות על־ידי המעבר בין השעות, שבמקרה הזה מייצגות את התקופות השונות. הצורה הראשונית של האות אלף מתחילה בספרה הראשונה – אחת.
משמעות המילה "אֶלֶף" במקורות היא ״שור״, לכן צורתה הראשונית בכתב־יד התפתחה מצורת ראש השור. אפשר לראות שבכתבים מאוחרים יותר התפתחה האות לצורה קלה יותר לחריטה, ועם זאת היא עדיין משמרת את דמות ראש השור הקדמון.

התפתחות האות ג’

פורמט: פוסטר ציר זמן

החלטתי להציג את תהליך התפתחותה של האות גימל בפורמט מודפס, היוצר ציר זמן של צורת כתיבת האות השונות. למעשה, העברתי קו מחבר לאורך כל הצורות השונות וכך נוצר קו ארוך ושלם, היוצר את ציר הזמן המציג את הטרנספורמציה של האות. ליד כל אות על הציר, מסומנות נקודות עם קו המשיק לתחתית הפוסטר, שם ניתן לראות את הצורות השונות של האות בנפרד.

התפתחות האות צ’

פורמט: אתר אינטרקטיבי

החלטתי להציג את תהליך התפתחותה של האות צדיק בפורמט אינטראקטיבי המתבסס על ציר זמן. בהתאם, ניתן לעבור בין הזמנים על־ידי לחיצה על החצים, ולראות את תצורתה של האות בכל אחת מן התקופות. בנוסף, ניתן לראות את השינויים באנימציה.

התפתחות האות ק’

פורמט: אנימציית גיפ

החלטתי להציג את תהליך התפתחותה של האות קוף בפורמט אנימטיבי – גיפ, הנוצר מתקופות שונות לאורך ההיסטוריה, בהן האות נכתבה באופנים אחרים. הגיפ מציג את המעבר בין התקופות ואת השינויים שעברה האות בין לבין.

התפתחות האות ש’

פורמט: אנימציה מדופדפת

החלטתי להציג את תהליך התפתחותה של האות שין בפורמט מדופדף. העמוד הראשון מציג את תצורתה הראשונית של האות ש' והאחרון את תצורתה הסופית כפי שנכתבת כיום. על־ידי דפדוף מהיר של הדפים, ניתן לראות את תהליך ההתפתחות כמעין אנימציה. בנוסף,הצורות המשתנות נמצאות על ציר זמן שלאורכו ישנה נקודה המשתנה גם היא במיקומה על הציר, בהתאם לתקופה בה נכתבה האות.

הפרויקט לווה בחוברת העשרה המכילה תמונות של כתובות שונות, הסברים אודתיהן ואת תהליך העבודה הראשוני שלי, בו אספתי את מכלול הצורות של האותיות שהצלחתי למצוא במקורות השונים.

פרויקט זה נעשה במסלול תקשורת חזותית ב”שנקר” תחת קורס “טיפוגרפיה ניסיונית” בהנחיית נדב ברקן.

הקשר בין זאב רבן לתחבורה ציבורית

מאת בנצי בינדר

יצירת הטיפוגרפיה בארץ ישראל בתחילת העידן הבצלאלי הביאה עימה סגנון המשתקף בעיקר בעבודותיו של זאב רבן ובשלטי הקרמיקה ברחבי תל־אביב וירושלים. ההתמודדות עם שילוב העברית עם השפות שבהן השתמשו בארץ ישראל – ערבית ואנגלית – יצרה אתגר תלת־לשוני כבר מאז. ההבדל בין אופי השפות – העברית המרובעת, האנגלית הרב־מפלסית והערבית הקליגרפית – מתבטא גם היום. להמשיך לקרוא הקשר בין זאב רבן לתחבורה ציבורית

מהו פונט כתב־יד

הכתיבה היא פעילות מורכבת, הכוללת מרכיבים מוטוריים ותפיסתיים, ועל האדם לפתח מיומנות לשם יצירתה. לכל אדם כתב יד ייחודי לו, שיכול לשמש לזיהוי הכותב, כמו טביעת אצבע.

כתב היד העברי כולל בתוכו את הכתב המרובע והכתב העגול, וישנה הבחנה בין טקסט שנכתב בכתב יד לבין טקסט מודפס. בעידן שלפני הדפוס היה הבדל בין כתיבה פורמלית לבין כתיבה לא פורמלית, ולאחר המצאת הדפוס המונח “כתב יד” התייחס למקור של יצירה כלשהי. להמשיך לקרוא מהו פונט כתב־יד

הטיפוגרפיה העברית הקדומה

אין כמו הטיפוגרפיה כדי לעורר דיון על היחס בין מסורת לחידוש; הטיפוגרפיה העברית נשענת בצורה יוצאת דופן על המסורת, ויחד עם זאת מרגישה צורך בהתחדשות ופריצת גבולות. צורת כל אות עברית מבוססת על אלפי שנות מסורת, לא משנה כמה היא חדשנית או אקספרימנטלית. לא מעט ניסיונות נעשו במהלך השנים להגדיר את צורת האותיות העבריות וכלליהן, אך נדמה כי דווקא קולה של המסורת העברית נשכח לפעמים. להמשיך לקרוא הטיפוגרפיה העברית הקדומה

אינטרובאנג ‽ (Interrobang)

אינטרובאנג (‽) הוא סימן פיסוק לא רשמי הנוצר, כפי שניתן להבין מצורתו, משילוב של סימן השאלה (?) וסימן הקריאה (!) על מנת לשמש כסימן קיצור להבעה שלישית המשלבת יחד את שתי ההבעות לאחת, שמשמעותה – הבעת תמיהה, פליאה, סקרנות או שאלה רטורית שהשואל לא מצפה לתשובה מכיוון שהיא ברורה לו. להמשיך לקרוא אינטרובאנג ‽ (Interrobang)

פונט דוד

פונט דוד הוא הפונט הנפוץ ביותר במסמכים רשמיים ובעבודות אקדמיות. אך האם אתם יודעים באיזו שנה הוא יצא לאור ואיך קשורה לזה מלחמת העולם השנייה? איזה ספר היה הראשון שהוקלד בעיצובו של הפונט? מה הייתה השראתו של איתמר דוד, יוצרו, לעיצוב הפונט? ואיפה תמצאו את הפונט להורדה בחינם? אספנו עבורכם את כל מה שמעניין אודות הפונט העברי הזה. להמשיך לקרוא פונט דוד

מקף־עברי

מקף עברי (־) הוא אחד מסימני הפיסוק של השפה העברית ומשמש בעיקר לקישור בין שתי מילים. רובנו נוטים להתבלבל בין המקף העברי לבין הקו המפריד (–), המשמש להפרדה בין חלקי משפט. בניגוד לסימני פיסוק אחרים בעברית, שהועתקו משפות לטיניות, מקורו של המקף העברי בטעמי המקרא. הוא נכתב בחלקה העליון של השורה, לעומת הקו המפריד המופיע באמצעה. הבדל נוסף הוא שלא יבוא רווח לפניו ואחריו כמו בקו המפריד. להמשיך לקרוא מקף־עברי

פונט מרים

את הפונטים העבריים הקלאסיים שנמצאים היום בשימוש נרחב אפשר למנות ברשימה קצרה ואקסקלוסיבית. ברשימה הזו יש מקום מיוחד לפונט מרים הייחודי שעוצב על ידי מעצב הפונטים היהודי־גרמני רפאל פרנק (ההוא שעיצב את פרנק ריהל) בשנת 1908 בגרמניה. מאז הפך פונט מרים לנפוץ מאוד בקהילות היהודיות דוברות העברית והיידיש ברחבי העולם. לאחר שסיים לעצב את הפונט, החליט רפאל לקרוא לפונט על שמה של בתו הקטנה – מרים. 

להמשיך לקרוא פונט מרים

אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת

אם אתם קוראים שורות אלו אתם ודאי חושבים שאתם יודעים את כל מה שצריך לדעת על האלפבית העברי. ובכן, האם אתם יודעים על שם מה נקראית האות זי"ן? (מממ.. לא, לא זה), האם אתם יודעים מתי כמעט החליפו את האלפבית שלנו לאלפבית הלטיני? האם אתם יודעים לְמה שימשו האותיות הסופיות בתחילת דרכן? לאיזה כיוון כתבו אבות אבותינו ומי כתב שיר על האלפבית? יש לא מעט לדעת, אז אספנו עבורכם את כל מה שמעניין וכדאי לדעת. להמשיך לקרוא אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת

10 לוגואים שעוצבו בפונט הלווטיקה

הוא בן שישים שנה, השימוש בו נרחב במיוחד ואפילו יש סרט שלם רק עליו. כן, אנחנו מדברים על הפונט, אם אפשר לומר, המוכר ביותר בעולם – הלווטיקה (Helvetica). להמשיך לקרוא 10 לוגואים שעוצבו בפונט הלווטיקה