הקשר בין זאב רבן לתחבורה ציבורית

מאת בנצי בינדר

יצירת הטיפוגרפיה בארץ ישראל בתחילת העידן הבצלאלי יצר סגנון המשתקף בעיקר בעבודותיו של זאב רבן ובשלטי הקרמיקה ברחבי תל־אביב וירושלים. ההתמודדות עם שילוב העברית עם השפות בהם השתמשו בארץ ישראל – ערבית ואנגלית – יצר אתגר תלת־לשוני כבר מאז. ההבדל בין אופי השפות – העברית המרובעת, האנגלית הרב־מפלסית והערבית הקליגרפית – מתבטא גם היום.

 יישור האותיות העבריות שיורדות או עולות מן השורה לגובה המ"ם נמצא מתאים ליישור לאותיות הגדולות האנגלית. הסגנון נשאר גם במקרים בהם לא היה שימוש עם שפות שונות אלא כשיקול אסתטי על מנת ליצור שורה אחידת גובה, מה שמנוגד לשלד של חלק מהאותיות.

המקרים הם:
הרמת השורש של הנו"ן והכ"ף וקיפולו לאחור.
קיפול תורן הלמ"ד – תופעה נפוצה כבר בדפוס העברי במיוחד בדרוגלין.
קיפול שורש הקו"ף וצמצומו לתוך גובה האות. הרגיל.

דלתות בית החולים ביקור חולים ברחוב שטראוס (זאב רבן)

לכאורה היה טוב שסגנון נשאר כקוריוז של התקופה ההיא ולא השפיע על מעצבי האותיות שבאו לאחר מכן. אך לאחרונה התופעה חזרה אך לא במקרה, מגבלות טכניות של ציוד התחבורה הציבורית, המסכים שיועדו לגובה שורות האחיד של האנגלית יצר מצב בו אין מקום לחלקי האותיות של העברית שיורדות ועולות מן השורות חייבות להתקבץ או להצטמצם על מנת להתאים. מצב זה פוגע רבות בקריאות וגורם לבלבול בין ה"א וקו"ף, רי"ש וכ"ף סופית שונים ב"פיקסל".

האם זהו העתיד? לא לפי דעתי, אך כדאי לשים לב איך ניתן ליצור את ההבדל ביניהם ולא להתעלם לגמרי מה"שלד" של האותיות, אחרת נוצרים בעיות.

מקורות לדלתות זאב רבן:
וקראת ישועה חומתיך ושעריך תהלה (ישעיהו ס,יח)
ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי (ישעיהו מו,יג)
חזקו, ידיים רפות וברכיים כושלות אמצו (ישעיהו פרק לה,ג)

מהו פונט כתב־יד

הכתיבה היא פעילות מורכבת, הכוללת מרכיבים מוטוריים ותפיסתיים, ועל האדם לפתח מיומנות לשם יצירתה. לכל אדם כתב יד ייחודי לו, שיכול לשמש לזיהוי הכותב, כמו טביעת אצבע.

כתב היד העברי כולל בתוכו את הכתב המרובע והכתב העגול, וישנה הבחנה בין טקסט שנכתב בכתב יד לבין טקסט מודפס. בעידן שלפני הדפוס, היה הבדל בין כתיבה פורמלית לבין כתיבה לא פורמלית; ולאחר בוא הדפוס המונח “כתב יד” התייחס למקור של יצירה כלשהי. להמשיך לקרוא מהו פונט כתב־יד

4 קווים וקעקוע

זה סיפור קורע לב ומלא רחמים, על סימן אחד במקלדת שמורכב כולו מקווים ישרים, סיפור על אומץ ודבקות במטרה, שהביאו את הגיבור שלנו להיות לחיץ הממלכה. להמשיך לקרוא 4 קווים וקעקוע

גורן – תקשורת חזותית

רוצים ללמוד עיצוב גרפי או תקשורת חזותית ומתלבטים לאן להירשם? הכנו לכם את רשימת בתי הספר הגבוהים לתקשורת חזותית בארץ. הרשימה הזו תעזור לכם לבחור איפה הכי כדאי לכם ללמוד ומה הכי מתאים לכם.

שנקר | בצלאל | ויצו חיפה | המכון הטכנולוגי חולון | מנשר | מכון אבני | גורן | אמונה | המכללה למנהל | תילתן | סמינר הקיבוצים להמשיך לקרוא גורן – תקשורת חזותית

אינטרובאנג ‽ (Interrobang)

אינטרובאנג (‽) הוא סימן פיסוק לא רשמי הנוצר, כפי שניתן להבין מצורתו, משילוב של סימן השאלה (?) וסימן הקריאה (!) על מנת לשמש כסימן קיצור להבעה שלישית המשלבת יחד את שתי ההבעות לאחת, שמשמעותה – הבעת תמיהה, פליאה, סקרנות או שאלה רטורית שהשואל לא מצפה לתשובה מכיוון שהיא ברורה לו. להמשיך לקרוא אינטרובאנג ‽ (Interrobang)

פונט אופן סאנס (Open Sans) להורדה

פונט Open sans התחיל כפונט בשפה הלטינית שהופץ דרך פרויקט גוגל פונטס. ומהר מאד הפך לפונט פופולרי ברחבי העולם. אתרים בינלאומיים גדולים עשו בו שימוש שוטף וכמו כן גוגל השתמשה בו כפונט הבית שלה. מה שהפך את הפונט לכה פופולרי היה הפשטות שלו ורמת הגימור והקריאות המצוינת שלו. לפני כמה שנים, בהזמנת גוגל, הטיפוגרף ינק יונטף יצר גרסה עברית של הפונט. גירסא זו חופשית לשימוש מסחרי ומגיעה תחת רישיון פתוח וכך כל מי שרוצה יכול לעשות בפונט שימוש חופשי – החל מעיצוב לדפוס, דרך הטמעה באתרים ועד עיצוב למובייל. ינק עיצב את הפונט כדי שיתאים לאופן סנס המקורי על מגוון משקליו, כולל אותיות נטויות וגרסא צרה של האותיות. כיום פונט Open sans בגרסה העברית נמצא בשימוש נרחב והוא נפוץ בדפוס, בלוגואים ובמודעות פרסומיות וכמו כן הוא אהוב במיוחד על מעצבי UX ומעצבי UI רבים אשר עוסקים בעיצוב ממשקים ועיצוב אתרי אינטרנט ואפליקציות ברשת. להמשיך לקרוא פונט אופן סאנס (Open Sans) להורדה

מקף־עברי

מקף עברי (־) הוא אחד מסימני הפיסוק של השפה העברית ומשמש בעיקר לקישור בין שתי מילים. רובנו נוטים להתבלבל בין המקף העברי לבין הקו המפריד (–), המשמש להפרדה בין חלקי משפט. בניגוד לסימני פיסוק אחרים בעברית, שהועתקו משפות לטיניות, מקורו של המקף העברי בטעמי המקרא. הוא נכתב בחלקה העליון של השורה, לעומת הקו המפריד המופיע באמצעה. הבדל נוסף הוא שלא יבוא רווח לפניו ואחריו כמו בקו המפריד. להמשיך לקרוא מקף־עברי

שבוע העיצוב בירושלים

שבוע העיצוב בירושלים מתקיים כבר חמש שנים בבית הנסן ביוזמת הרשות לפיתוח ירושלים. בניגוד לשנים עברו, השנה האירועים מתרחבים לאתרים נוספים ברחבי ירושלים. השנה ישתתפו מעצבים ישראלים ובינלאומים והנושא המוביל הוא ״combination״. העבודות יהיו בנושא ״קומבינציה״, הן בהיבט של ״חיבורים״ – חיבורים בין קונספט, מוצר, עיצוב, טכנולוגיות ותחומי עיצוב, והן בהיבט של “הקומבינה” הישראלית ועקיפת הבירוקרטיה. להמשיך לקרוא שבוע העיצוב בירושלים

פונט מרים

את הפונטים העבריים הקלאסיים שנמצאים היום בשימוש נרחב אפשר למנות ברשימה קצרה ואקסקלוסיבית. ברשימה הזו יש מקום מיוחד לפונט מרים הייחודי שעוצב על ידי מעצב הפונטים היהודי־גרמני רפאל פרנק (ההוא שעיצב את פרנק ריהל) בשנת 1908 בגרמניה. מאז הפך פונט מרים לנפוץ מאוד בקהילות היהודיות דוברות העברית והיידיש ברחבי העולם. לאחר שסיים לעצב את הפונט, החליט רפאל לקרוא לפונט על שמה של בתו הקטנה – מרים. 

להמשיך לקרוא פונט מרים

טרנדים טיפוגרפיים לקיץ 2016

טרנדים, כידוע, הם תופעה חולפת, אבל עד שהם חולפים הם משתלטים על כל חלקה טובה בעולם העיצוב עד שהם ממצים את עצמם – עד הסוף המר. כשהם מגיעים לסוף חייהם הופכים למאוסים ולא רלבנטיים, מיושנים וכל מילת גנאי עיצובית נוספת מיותרת. לעתים לטרנדים לוקח שנים לחלוף מן העולם (עד שהם עושים קאמבק שוב, כמה שנים מאוחר יותר, מעודכנים יותר). להמשיך לקרוא טרנדים טיפוגרפיים לקיץ 2016