שמונה טיפים טיפוגרפיים שיקפיצו לכם את העיצוב

טיפוגרפיה, אמנות עיצוב הטקסט, היא עולם שלם של אפשרויות הטומן בחובו אינספור סודות מקצועיים שיכולים לשדרג כל אות וכל טקסט: מאתרי אינטרנט גדולים ועמוסים בדפי מידע, המשך במודעות פרסום מודפסות המתנוססות במגזינים ועל שלטי חוצות, ועד לרשימת המכולת שתלויה כרגע על דלת המקרר שלכם.

בין אם אתם מעצבים בתחילת דרככם או בעלי ותק מפואר ותיק עבודות מרשים, ואפילו אם אין לכם שום קשר לעולם העיצוב לפרינט או לדיגיטל ואתם פשוט רוצים ללמוד עוד על התחום העשיר של טיפוגרפיה בעיצוב – אספנו עבורכם רשימה של שמונה טיפים אודות טיפוגרפיה אשר יקפיצו כל עיצוב וישדרגו כל תוכן:

1. חשוב להבין כי קיים הבדל עצום בין עיצוב לפרינט לבין עיצוב לדיגיטל, ובכל סוג יש שיקולים הרלוונטיים רק לו. לדוגמה, בעיצוב לפרינט יש לקחת בחשבון את הרזולוציה, את סוג הדיו, החומר עליו מדפיסים וכדומה. לדיגיטל, לעומת זאת, יש כללים משלו, כגון הצורך לשמור על רספונסיביות שתציג את התוכן היטב מכל מכשיר שהוא, האפשרות של המשתמש להגדיל ולהקטין את התוכן על המסך וכן הלאה.

2. הכלי החשוב ביותר שעומד לרשות המעצב הגרפי לפרינט הוא המדפסת. על מסך המחשב הכל יכול להיראות טוב ויפה, אבל מה שמשנה בפרינט הוא התוצר הסופי, המודפס. על כן בגמר העיצוב יש להדפיס את העיצוב במדפסת, לאתר טעויות או עיוותים, לתקנם, ורק לאחר מכן לשלוח את העיצוב אל בית דפוס – וגם אז מומלץ לדרוש הדפסת ניסיון על מנת לוודא שהכל תקין לפני אישור להדפסה הסופית.

3. טעות נפוצה של מעצבים מתחילים רבים היא שימוש בגופן (פונט) שאינו מתאים לסביבתו או לתפקידו, כגון גופן שיכול להיות מושלם בתור כותרת קצרה, אולם אינו מתאים לשימוש בתוכן של מאמר שלם. בנוסף, לפונטים עבריים מסוימים יש אופי משלהם, כגון פונטים קרים, עסקיים ורציניים לעומת גופנים שובבים ומשעשעים, ובחירה בגופן שאינו מתיישב היטב עם יתר האלמנטים יכולה ליצור דיסוננס בלתי רצוי.

4. על כן אחת מן הפעולות הראשונות שעל המעצב לבצע היא פשוט לקרוא את הטקסט. כך ניתן להבין מהם המאפיינים של הטקסט, מהו הלך הרוח הכללי, וממנו להסיק מהו הגופן המתאים שכדאי להשתמש בו.

5. ניתן לשלב בין סוגי גופנים שונים על מנת ליצור עניין או להדגיש דבר מה. מעצבים רבים בוחרים גופנים שונים מאותה משפחה לכותרת ולתוכן, אולם נסו גם להעיז ולנסות שילובים קיצוניים של גופנים שלעולם לא הייתם מנסים לשלב בסיטואציה אחרת. מי יודע, אולי השילוב ייצא דווקא מוצלח, כמו שוקולד ומלפפון חמוץ.

6. אל תמהרו לקנות גופנים, והיו בררנים באשר לאלה שאתם כבר כן קונים. גופנים רבים עשויים להיראות טוב במבט חטוף, אולם להתברר בהמשך ככאלה שמוגבלים במגוון האפשרויות שניתן לעשות בהם שימוש. ודאו כי לגופן שאתם מעוניינים לרכוש יש את מגוון המאפיינים הנדרש לכם, שהוא משתייך למשפחה שבהמשך תוכלו לשלב גופנים אחרים ממנה, שהוא כולל גם סימנים ותוים מיוחדים בינלאומיים וכדומה.

7. כדאי לשים לב לא רק לרווח בין המילים השונות בגוף הטקסט, אלא גם לרווח בין השורות עצמן, ובין השורות לכותרת. קל לומר שהרווח לא צריך להיות גדול מדי או קטן מדי, אולם לעיתים ניתן לעשות שימוש יצירתי ברווחים דווקא על מנת להדגיש טענה מסוימת בטקסט או אלמנט עיצובי בדף.

8. גוונו את עיצוב העמוד באמצעים יצירתיים, על מנת לשמור על עניין הצופה, להוסיף צבע, לתזמן את הקצב ולהפוך את העיצוב למהנה יותר. זאת ניתן לעשות באמצעות הקפדה על מבנה עמוד שמאזן כראוי בין צבעים, להוסיף אלמנטים ויזואליים שידגישו חלקים מסוימים בטקסט וכדומה.

הקשר בין זאב רבן לתחבורה ציבורית

מאת בנצי בינדר

יצירת הטיפוגרפיה בארץ ישראל בתחילת העידן הבצלאלי יצר סגנון המשתקף בעיקר בעבודותיו של זאב רבן ובשלטי הקרמיקה ברחבי תל־אביב וירושלים. ההתמודדות עם שילוב העברית עם השפות בהם השתמשו בארץ ישראל – ערבית ואנגלית – יצר אתגר תלת־לשוני כבר מאז. ההבדל בין אופי השפות – העברית המרובעת, האנגלית הרב־מפלסית והערבית הקליגרפית – מתבטא גם היום. להמשיך לקרוא הקשר בין זאב רבן לתחבורה ציבורית

מהו פונט כתב־יד

הכתיבה היא פעילות מורכבת, הכוללת מרכיבים מוטוריים ותפיסתיים, ועל האדם לפתח מיומנות לשם יצירתה. לכל אדם כתב יד ייחודי לו, שיכול לשמש לזיהוי הכותב, כמו טביעת אצבע.

כתב היד העברי כולל בתוכו את הכתב המרובע והכתב העגול, וישנה הבחנה בין טקסט שנכתב בכתב יד לבין טקסט מודפס. בעידן שלפני הדפוס, היה הבדל בין כתיבה פורמלית לבין כתיבה לא פורמלית; ולאחר בוא הדפוס המונח “כתב יד” התייחס למקור של יצירה כלשהי. להמשיך לקרוא מהו פונט כתב־יד

4 קווים וקעקוע

זה סיפור קורע לב ומלא רחמים, על סימן אחד במקלדת שמורכב כולו מקווים ישרים, סיפור על אומץ ודבקות במטרה, שהביאו את הגיבור שלנו להיות לחיץ הממלכה. להמשיך לקרוא 4 קווים וקעקוע

גורן – תקשורת חזותית

רוצים ללמוד עיצוב גרפי או תקשורת חזותית ומתלבטים לאן להירשם? הכנו לכם את רשימת בתי הספר הגבוהים לתקשורת חזותית בארץ. הרשימה הזו תעזור לכם לבחור איפה הכי כדאי לכם ללמוד ומה הכי מתאים לכם.

שנקר | בצלאל | ויצו חיפה | המכון הטכנולוגי חולון | מנשר | מכון אבני | גורן | תילתן | מוסררה
להמשיך לקרוא גורן – תקשורת חזותית

אינטרובאנג ‽ (Interrobang)

אינטרובאנג (‽) הוא סימן פיסוק לא רשמי הנוצר, כפי שניתן להבין מצורתו, משילוב של סימן השאלה (?) וסימן הקריאה (!) על מנת לשמש כסימן קיצור להבעה שלישית המשלבת יחד את שתי ההבעות לאחת, שמשמעותה – הבעת תמיהה, פליאה, סקרנות או שאלה רטורית שהשואל לא מצפה לתשובה מכיוון שהיא ברורה לו. להמשיך לקרוא אינטרובאנג ‽ (Interrobang)

פונט אופן סאנס (Open Sans) להורדה

פונט Open sans התחיל כפונט בשפה הלטינית שהופץ דרך פרויקט גוגל פונטס. ומהר מאד הפך לפונט פופולרי ברחבי העולם. אתרים בינלאומיים גדולים עשו בו שימוש שוטף וכמו כן גוגל השתמשה בו כפונט הבית שלה. מה שהפך את הפונט לכה פופולרי היה הפשטות שלו ורמת הגימור והקריאות המצוינת שלו. לפני כמה שנים, בהזמנת גוגל, הטיפוגרף ינק יונטף יצר גרסה עברית של הפונט. גירסא זו חופשית לשימוש מסחרי ומגיעה תחת רישיון פתוח וכך כל מי שרוצה יכול לעשות בפונט שימוש חופשי – החל מעיצוב לדפוס, דרך הטמעה באתרים ועד עיצוב למובייל. ינק עיצב את הפונט כדי שיתאים לאופן סנס המקורי על מגוון משקליו, כולל אותיות נטויות וגרסא צרה של האותיות. כיום פונט Open sans בגרסה העברית נמצא בשימוש נרחב והוא נפוץ בדפוס, בלוגואים ובמודעות פרסומיות וכמו כן הוא אהוב במיוחד על מעצבי UX ומעצבי UI רבים אשר עוסקים בעיצוב ממשקים ועיצוב אתרי אינטרנט ואפליקציות ברשת. להמשיך לקרוא פונט אופן סאנס (Open Sans) להורדה

מקף־עברי

מקף עברי (־) הוא אחד מסימני הפיסוק של השפה העברית ומשמש בעיקר לקישור בין שתי מילים. רובנו נוטים להתבלבל בין המקף העברי לבין הקו המפריד (–), המשמש להפרדה בין חלקי משפט. בניגוד לסימני פיסוק אחרים בעברית, שהועתקו משפות לטיניות, מקורו של המקף העברי בטעמי המקרא. הוא נכתב בחלקה העליון של השורה, לעומת הקו המפריד המופיע באמצעה. הבדל נוסף הוא שלא יבוא רווח לפניו ואחריו כמו בקו המפריד. להמשיך לקרוא מקף־עברי

שבוע העיצוב בירושלים

שבוע העיצוב בירושלים מתקיים כבר חמש שנים בבית הנסן ביוזמת הרשות לפיתוח ירושלים. בניגוד לשנים עברו, השנה האירועים מתרחבים לאתרים נוספים ברחבי ירושלים. השנה ישתתפו מעצבים ישראלים ובינלאומים והנושא המוביל הוא ״combination״. העבודות יהיו בנושא ״קומבינציה״, הן בהיבט של ״חיבורים״ – חיבורים בין קונספט, מוצר, עיצוב, טכנולוגיות ותחומי עיצוב, והן בהיבט של “הקומבינה” הישראלית ועקיפת הבירוקרטיה. להמשיך לקרוא שבוע העיצוב בירושלים

פונט מרים

את הפונטים העבריים הקלאסיים שנמצאים היום בשימוש נרחב אפשר למנות ברשימה קצרה ואקסקלוסיבית. ברשימה הזו יש מקום מיוחד לפונט מרים הייחודי שעוצב על ידי מעצב הפונטים היהודי־גרמני רפאל פרנק (ההוא שעיצב את פרנק ריהל) בשנת 1908 בגרמניה. מאז הפך פונט מרים לנפוץ מאוד בקהילות היהודיות דוברות העברית והיידיש ברחבי העולם. לאחר שסיים לעצב את הפונט, החליט רפאל לקרוא לפונט על שמה של בתו הקטנה – מרים. 

להמשיך לקרוא פונט מרים