ויצו חיפה – המחלקה לתקשורת חזותית

רוצים ללמוד עיצוב גרפי או תקשורת חזותית ומתלבטים לאן להירשם? הכנו לכם את רשימת בתי הספר הגבוהים לתקשורת חזותית בארץ. הרשימה הזו תעזור לכם לבחור איפה הכי כדאי לכם ללמוד ומה הכי מתאים לכם.

שנקר | בצלאל | ויצו חיפה | המכון הטכנולוגי חולון | מנשר | מכון אבני | גורן | תילתן | מוסררה להמשיך לקרוא ויצו חיפה – המחלקה לתקשורת חזותית

שמונה טיפים טיפוגרפיים שיקפיצו לכם את העיצוב

טיפוגרפיה, אמנות עיצוב הטקסט, היא עולם שלם של אפשרויות הטומן בחובו אינספור סודות מקצועיים שיכולים לשדרג כל אות וכל טקסט: מאתרי אינטרנט גדולים ועמוסים בדפי מידע, המשך במודעות פרסום מודפסות המתנוססות במגזינים ועל שלטי חוצות, ועד לרשימת המכולת שתלויה כרגע על דלת המקרר שלכם.

בין אם אתם מעצבים בתחילת דרככם או בעלי ותק מפואר ותיק עבודות מרשים, ואפילו אם אין לכם שום קשר לעולם העיצוב לפרינט או לדיגיטל ואתם פשוט רוצים ללמוד עוד על התחום העשיר של טיפוגרפיה בעיצוב – אספנו עבורכם רשימה של שמונה טיפים אודות טיפוגרפיה אשר יקפיצו כל עיצוב וישדרגו כל תוכן:

1. חשוב להבין כי קיים הבדל עצום בין עיצוב לפרינט לבין עיצוב לדיגיטל, ובכל סוג יש שיקולים הרלוונטיים רק לו. לדוגמה, בעיצוב לפרינט יש לקחת בחשבון את הרזולוציה, את סוג הדיו, החומר עליו מדפיסים וכדומה. לדיגיטל, לעומת זאת, יש כללים משלו, כגון הצורך לשמור על רספונסיביות שתציג את התוכן היטב מכל מכשיר שהוא, האפשרות של המשתמש להגדיל ולהקטין את התוכן על המסך וכן הלאה.

2. הכלי החשוב ביותר שעומד לרשות המעצב הגרפי לפרינט הוא המדפסת. על מסך המחשב הכל יכול להיראות טוב ויפה, אבל מה שמשנה בפרינט הוא התוצר הסופי, המודפס. על כן בגמר העיצוב יש להדפיס את העיצוב במדפסת, לאתר טעויות או עיוותים, לתקנם, ורק לאחר מכן לשלוח את העיצוב אל בית דפוס – וגם אז מומלץ לדרוש הדפסת ניסיון על מנת לוודא שהכל תקין לפני אישור להדפסה הסופית.

3. טעות נפוצה של מעצבים מתחילים רבים היא שימוש בגופן (פונט) שאינו מתאים לסביבתו או לתפקידו, כגון גופן שיכול להיות מושלם בתור כותרת קצרה, אולם אינו מתאים לשימוש בתוכן של מאמר שלם. בנוסף, לפונטים עבריים מסוימים יש אופי משלהם, כגון פונטים קרים, עסקיים ורציניים לעומת גופנים שובבים ומשעשעים, ובחירה בגופן שאינו מתיישב היטב עם יתר האלמנטים יכולה ליצור דיסוננס בלתי רצוי.

4. על כן אחת מן הפעולות הראשונות שעל המעצב לבצע היא פשוט לקרוא את הטקסט. כך ניתן להבין מהם המאפיינים של הטקסט, מהו הלך הרוח הכללי, וממנו להסיק מהו הגופן המתאים שכדאי להשתמש בו.

5. ניתן לשלב בין סוגי גופנים שונים על מנת ליצור עניין או להדגיש דבר מה. מעצבים רבים בוחרים גופנים שונים מאותה משפחה לכותרת ולתוכן, אולם נסו גם להעיז ולנסות שילובים קיצוניים של גופנים שלעולם לא הייתם מנסים לשלב בסיטואציה אחרת. מי יודע, אולי השילוב ייצא דווקא מוצלח, כמו שוקולד ומלפפון חמוץ.

6. אל תמהרו לקנות גופנים, והיו בררנים באשר לאלה שאתם כבר כן קונים. גופנים רבים עשויים להיראות טוב במבט חטוף, אולם להתברר בהמשך ככאלה שמוגבלים במגוון האפשרויות שניתן לעשות בהם שימוש. ודאו כי לגופן שאתם מעוניינים לרכוש יש את מגוון המאפיינים הנדרש לכם, שהוא משתייך למשפחה שבהמשך תוכלו לשלב גופנים אחרים ממנה, שהוא כולל גם סימנים ותוים מיוחדים בינלאומיים וכדומה.

7. כדאי לשים לב לא רק לרווח בין המילים השונות בגוף הטקסט, אלא גם לרווח בין השורות עצמן, ובין השורות לכותרת. קל לומר שהרווח לא צריך להיות גדול מדי או קטן מדי, אולם לעיתים ניתן לעשות שימוש יצירתי ברווחים דווקא על מנת להדגיש טענה מסוימת בטקסט או אלמנט עיצובי בדף.

8. גוונו את עיצוב העמוד באמצעים יצירתיים, על מנת לשמור על עניין הצופה, להוסיף צבע, לתזמן את הקצב ולהפוך את העיצוב למהנה יותר. זאת ניתן לעשות באמצעות הקפדה על מבנה עמוד שמאזן כראוי בין צבעים, להוסיף אלמנטים ויזואליים שידגישו חלקים מסוימים בטקסט וכדומה.

טיפוגרפיה של אתרי אינטרנט

רובנו משתמשים יותר ויותר במכשירים ניידים על מנת לגלוש באינטרנט, אולם עבור העין האנושית אין זה טבעי לקרוא מן המסך. אם יש לכם אתר אינטרנט, תוכלו להקל את חוויית הקריאה על הגולשים באמצעות שימוש נבון בטיפוגרפיה; כך תסייעו להם ליהנות מחוויית משתמש חיובית, ועל הדרך גם להרוויח כמה נקודות זכות אצל מנוע החיפוש הפופולרי בעולם, הלא הוא גוגל. כן, יש קשר בין השניים. להמשיך לקרוא טיפוגרפיה של אתרי אינטרנט

פונט נועם

מאת מידן ארוש

עניין ידוע לעוסקים במלאכת הטיפוגרפיה הוא כי מעטות החלופות לפונט הטקסט האלמותי העברי -פרנק ריהל. פרופסור עדי שטרן, ראש המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל, החל לפני שתים־עשרה שנים את דרכו בחיפוש אחר האות החמקמקה – זו שתציע רהיטות ומרקם שיעבדו בהלימה מושלמת ותפתח שער לאלטרנטיבות חדשות בתחום הטיפוגרפיה העברית. להמשיך לקרוא פונט נועם

הקשר בין זאב רבן לתחבורה ציבורית

מאת בנצי בינדר

יצירת הטיפוגרפיה בארץ ישראל בתחילת העידן הבצלאלי יצר סגנון המשתקף בעיקר בעבודותיו של זאב רבן ובשלטי הקרמיקה ברחבי תל־אביב וירושלים. ההתמודדות עם שילוב העברית עם השפות בהם השתמשו בארץ ישראל – ערבית ואנגלית – יצר אתגר תלת־לשוני כבר מאז. ההבדל בין אופי השפות – העברית המרובעת, האנגלית הרב־מפלסית והערבית הקליגרפית – מתבטא גם היום. להמשיך לקרוא הקשר בין זאב רבן לתחבורה ציבורית

מהו פונט צבעוני?

פונטי צבע הם הדבר הגדול הבא בעיצוב גרפי. הם מביאים צבעים, הצללות, טקסטורות ושקיפות לטקסט, והם כוללים צורות וקטוריות, תמונות ביטמאפ ואף את שניהם בתוך קבצי הפונט. פונטי צבע מייצגים שלב חשוב בהתפתחות הטיפוגרפיה הדיגיטלית, כשהם מציגים אפשרויות גרפיות עשירות המוטעמות ישירות בקובצי הפונטים. הודות לפורמטי הפונטים החדשים, פונטי הצבע יכולים להיות כל סוג של טקסט בעברית או בכל שפה אחרת, מאחר והם כוללים כל סוג של תו, כולל אימוג׳ים ואייקונים. להמשיך לקרוא מהו פונט צבעוני?

מהו פונט טוב ואיך בוחרים פונטים?

מאת מידן ארוש

חלק ניכר מעבודת העיצוב הגרפי מסתמכת על בחירות טובות ונכונות כך שתיווצר הלימה בין התוכן החזותי לזה הטקסטואלי. השאלה מהו פונט טוב מזמנת, באופן מיידי ומתבקש, שאלה נוספת – פונט טוב לאיזה שימוש?

קיימים טיפוסי אות שונים המשמשים לצרכים שונים: פונט טקסט, פונט ראווה, וובפונט ועוד. כמובן שכל אחד מאלו יענה על קריטריונים שונים כשנשאל לגביו את השאלה ׳האם מדובר בפונט טוב׳, שכן תפקודם והשימוש בהם שונה ונועד לצרכים שונים. כך למשל פונט טקסט טוב צריך להציע רמת קריאות מרבית וזרימה, בעוד פונט ראווה משרת מטרה אחרת – משיכת העניין והזמנת הצופה.

קיבצנו עבורכם מספר כללים חשובים בעזרתם תוכלו לבחון את הפונט בו אתם מבקשים להשתמש. כדאי ומומלץ להציץ לפני באנטומיה של טיפוגרפיה עברית כדי להעמיק בהבנת ההתנהגות הצורנית של האותיות. להמשיך לקרוא מהו פונט טוב ואיך בוחרים פונטים?

הטיפוגרפיה העברית הקדומה

אין כמו הטיפוגרפיה כדי לעורר דיון על היחס בין מסורת לחידוש; הטיפוגרפיה העברית נשענת בצורה יוצאת דופן על המסורת, ויחד עם זאת מרגישה צורך בהתחדשות ופריצת גבולות. צורת כל אות עברית מבוססת על אלפי שנות מסורת, לא משנה כמה היא חדשנית או אקספרימנטלית. לא מעט ניסיונות נעשו במהלך השנים להגדיר את צורת האותיות העבריות וכלליהן, אך נדמה כי דוקא קולה של המסורת העברית נשכח לפעמים. להמשיך לקרוא הטיפוגרפיה העברית הקדומה

הקשר בין פונטים ושיפור חווית משתמש

עד לפני כמה שנים, מרבית אתרי האינטרנט היו מוגבלים לפונטים שהיו קיימים במערכת ההפעלה של המשתמש כמו למשל David או Arial, מה שגרם לאתרי אינטרנט להיות מוצגים בצורה שונה במערכות הפעלה או דפדפנים שונים. הפתרון המאוד לא אלגנטי שנמצא לבעיה הזו הוא שימוש בתמונות שכללו צילום של הטקסט עם הפונטים המיוחדים, מה שגרם לזמן עלייה גבוה יותר של האתר וחוסר אפשרות לסריקה של הטקסט הזה על ידי מנועי החיפוש (מה שפגע בקידום של האתר). להמשיך לקרוא הקשר בין פונטים ושיפור חווית משתמש

פונטים חינמיים מול פונטים בתשלום – מה עדיף?

בכל מחשב חדש שתקנו היום יש היצע לא רע של פונטים המובנים בתוכו, אלו פונטים גנריים שקרוב לוודאי לא יספקו את המשתמש הרגיל, על אחת כמה וכמה את המעצב הגרפי. למעשה הבחירה בפונט הנכון תעשה את ההבדל בין פרויקט בינוני לפרויקט מצוין. להמשיך לקרוא פונטים חינמיים מול פונטים בתשלום – מה עדיף?