ארכיון הקטגוריה: טיפוגרפיה

פונט נועם

מאת מידן ארוש

עניין ידוע לעוסקים במלאכת הטיפוגרפיה הוא כי מעטות החלופות לפונט הטקסט האלמותי העברי -פרנק ריהל. פרופסור עדי שטרן, ראש המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל, החל לפני שתים־עשרה שנים את דרכו בחיפוש אחר האות החמקמקה – זו שתציע רהיטות ומרקם שיעבדו בהלימה מושלמת ותפתח שער לאלטרנטיבות חדשות בתחום הטיפוגרפיה העברית. להמשיך לקרוא פונט נועם

הקשר בין זאב רבן לתחבורה ציבורית

מאת בנצי בינדר

יצירת הטיפוגרפיה בארץ ישראל בתחילת העידן הבצלאלי יצר סגנון המשתקף בעיקר בעבודותיו של זאב רבן ובשלטי הקרמיקה ברחבי תל־אביב וירושלים. ההתמודדות עם שילוב העברית עם השפות בהם השתמשו בארץ ישראל – ערבית ואנגלית – יצר אתגר תלת־לשוני כבר מאז. ההבדל בין אופי השפות – העברית המרובעת, האנגלית הרב־מפלסית והערבית הקליגרפית – מתבטא גם היום.

 יישור האותיות העבריות שיורדות או עולות מן השורה לגובה המ"ם נמצא מתאים ליישור לאותיות הגדולות האנגלית. הסגנון נשאר גם במקרים בהם לא היה שימוש עם שפות שונות אלא כשיקול אסתטי על מנת ליצור שורה אחידת גובה, מה שמנוגד לשלד של חלק מהאותיות.

המקרים הם:
הרמת השורש של הנו"ן והכ"ף וקיפולו לאחור.
קיפול תורן הלמ"ד – תופעה נפוצה כבר בדפוס העברי במיוחד בדרוגלין.
קיפול שורש הקו"ף וצמצומו לתוך גובה האות. הרגיל.

דלתות בית החולים ביקור חולים ברחוב שטראוס (זאב רבן)

לכאורה היה טוב שסגנון נשאר כקוריוז של התקופה ההיא ולא השפיע על מעצבי האותיות שבאו לאחר מכן. אך לאחרונה התופעה חזרה אך לא במקרה, מגבלות טכניות של ציוד התחבורה הציבורית, המסכים שיועדו לגובה שורות האחיד של האנגלית יצר מצב בו אין מקום לחלקי האותיות של העברית שיורדות ועולות מן השורות חייבות להתקבץ או להצטמצם על מנת להתאים. מצב זה פוגע רבות בקריאות וגורם לבלבול בין ה"א וקו"ף, רי"ש וכ"ף סופית שונים ב"פיקסל".

האם זהו העתיד? לא לפי דעתי, אך כדאי לשים לב איך ניתן ליצור את ההבדל ביניהם ולא להתעלם לגמרי מה"שלד" של האותיות, אחרת נוצרים בעיות.

מקורות לדלתות זאב רבן:
וקראת ישועה חומתיך ושעריך תהלה (ישעיהו ס,יח)
ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי (ישעיהו מו,יג)
חזקו, ידיים רפות וברכיים כושלות אמצו (ישעיהו פרק לה,ג)

מהו פונט צבעוני?

פונטי צבע הם הדבר הגדול הבא בעיצוב גרפי. הם מביאים צבעים, הצללות, טקסטורות ושקיפות לטקסט, והם כוללים צורות וקטוריות, תמונות ביטמאפ ואף את שניהם בתוך קבצי הפונט.

פונט צבע מייצגים שלב חשוב בהתפתחות הטיפוגרפיה הדיגיטלית, כשהם מציגים אפשרויות גרפיות עשירות המוטעמות ישירות בקובצי הפונטים. הודות לפורמטי הפונטים החדשים, פונטי הצבע יכולים להיות כל סוג של טקסט בעברית או בכל שפה אחרת, מאחר והם כוללים כל סוג של תו, כולל אימוג׳ים ואייקונים.

קובץ פונט צבע הוא למעשה קובץ פונט רגיל, שמוטמע בו מידע נוסף על מנת להציג יותר אפשרויות גרפיות מקווי מתאר של אותיות. פונטי צבע נשמרים כ-SVG בתוך קובצי אופן-טייפ. ה-SVG יכול להכיל צורות וקטוריות עם צבעים, או מעברי צבע, ובנוסף גם יכול להכיל תמונות ביטמאפ. כיום פונטי צבע נקראים באופן רשמי OpenType-SVG fonts.

פשוט, נכון? לא בדיוק. פורמט ה-OpenType-SVG נוצר על ידי מוזילה ואדובי, והפך לסטדנרט תעשייתי בשנת 2016, כשחברות גדולות אחרות כמו גוגל ומייקרוסופט הסכימו לפורמט אחיד שיתמוך בפונטי צבע. החברות (כולל אפל) פיתחו והטמיעו בעבר פורמטים להצגת אימוג’ים במערכות ההפעלה שלהן, כשחברות רבות אחרות מפתחות טכנולוגיות פונטי צבע לטובת גיימינג, וידאו ותעשיות ההדפסה.

כיום, ישנם ארבעה פורמטים עיקריים של פונטי צבע, שמוטמעים בתוך קובצי פונטים רגילים, כשלכל פורמט יש תכונות משלו: SBIX, COLR, CBDT, SVG.

בעקבות ההבדלים ואי-ההתאמות של הפורמטים, תעשיית העיצוב תעבור דרך תקופת מעבר שבמהלכה חלק מפורמטי פונטי הצבע יצטרכו להבטיח יכולות עבודה על מגוון רחב של פלטפורמות, מערכות הפעלה, דפדפנים ותוכנות.
פיתרון נוסף להקל על המצב הוא שפונטי צבע יכולים להכיל מידע וקטורי אלטרנטיבי, כעתודה לתוכנות שטרם תומכות בפורמטים השונים של פונטי הצבע.

קובץ פונט צבע שוקל בדרך כלל יותר מקובץ פונט רגיל. במיוחד כשמוטמעים בו תווי ביטמאפ ברזולוציה גבוהה. בזמן שקובצי פונטים רגילים שוקלים עשרות קילובייטים, פונטי צבע וקטורים יכולים להגיע למשקל של כמה מגה-בייטים, ופונטי צבע ביטמאפים יכולים אף להגיע למשקל של עשרות מגה-בייטים, וגודל הקובץ יכול לגדול אפילו יותר אם מטמיעים בו מספר פורמטים שונים.

מה בנוגע לגודל הטקסט?

ניתן להגדיל פונטי צבע וקטורים ללא בעיה, בדיוק כמו כל פונט רגיל אחר. פונטי צבע ביטמאפיים לעומת זאת, ניתן להגדיל עד לגודל מסויים, תלוי ברזולוציה המקורית שלהם. מעבר לרזולוציה המקורית, האותיות ייראו מפוקסלות.
בין אם אתם מדפיסים טקסט עם פונט עברי בצבע, או מציגים אותו על מסך, תצטרכו לבדוק את הרזולוציה שלו, ולאיזה גודל הוא יכול להגיע. מעצבים יצטרכו גרסאות שונות של קובצי פונטי צבע ביטמאפים, עם תמונות ברזולוציה מלאה לשימוש בדסקטופ, ועם תמונות מוקטנות לשימוש ב-ווב.

כיום, ה-OpenType-SVG אומץ כסטנדרט על ידי התעשיה, ויש תקווה שבחודשים הקרובים נוכל להשתמש בפונטי צבע על גבי ספקטרום רחב של פלטפורמות ותוכנות.

 

מהו פונט טוב ואיך בוחרים פונטים?

מאת מידן ארוש

חלק ניכר מעבודת העיצוב הגרפי מסתמכת על בחירות טובות ונכונות כך שתיווצר הלימה בין התוכן החזותי לזה הטקסטואלי. השאלה מהו פונט טוב מזמנת, באופן מיידי ומתבקש, שאלה נוספת – פונט טוב לאיזה שימוש?

קיימים טיפוסי אות שונים המשמשים לצרכים שונים: פונט טקסט, פונט ראווה, וובפונט ועוד. כמובן שכל אחד מאלו יענה על קריטריונים שונים כשנשאל לגביו את השאלה ׳האם מדובר בפונט טוב׳, שכן תפקודם והשימוש בהם שונה ונועד לצרכים שונים. כך למשל פונט טקסט טוב צריך להציע רמת קריאות מרבית וזרימה, בעוד פונט ראווה משרת מטרה אחרת – משיכת העניין והזמנת הצופה.

קיבצנו עבורכם מספר כללים חשובים בעזרתם תוכלו לבחון את הפונט בו אתם מבקשים להשתמש. כדאי ומומלץ להציץ לפני באנטומיה של טיפוגרפיה עברית כדי להעמיק בהבנת ההתנהגות הצורנית של האותיות. להמשיך לקרוא מהו פונט טוב ואיך בוחרים פונטים?

הטיפוגרפיה העברית הקדומה

אין כמו הטיפוגרפיה כדי לעורר דיון על היחס בין מסורת לחידוש; הטיפוגרפיה העברית נשענת בצורה יוצאת דופן על המסורת, ויחד עם זאת מרגישה צורך בהתחדשות ופריצת גבולות. צורת כל אות עברית מבוססת על אלפי שנות מסורת, לא משנה כמה היא חדשנית או אקספרימנטלית. לא מעט ניסיונות נעשו במהלך השנים להגדיר את צורת האותיות העבריות וכלליהן, אך נדמה כי דוקא קולה של המסורת העברית נשכח לפעמים. להמשיך לקרוא הטיפוגרפיה העברית הקדומה

הקשר בין פונטים ושיפור חווית משתמש

עד לפני כמה שנים, מרבית אתרי האינטרנט היו מוגבלים לפונטים שהיו קיימים במערכת ההפעלה של המשתמש כמו למשל David או Arial, מה שגרם לאתרי אינטרנט להיות מוצגים בצורה שונה במערכות הפעלה או דפדפנים שונים. הפתרון המאוד לא אלגנטי שנמצא לבעיה הזו הוא שימוש בתמונות שכללו צילום של הטקסט עם הפונטים המיוחדים, מה שגרם לזמן עלייה גבוה יותר של האתר וחוסר אפשרות לסריקה של הטקסט הזה על ידי מנועי החיפוש (מה שפגע בקידום של האתר). להמשיך לקרוא הקשר בין פונטים ושיפור חווית משתמש

פונטים חינמיים מול פונטים בתשלום – מה עדיף?

בכל מחשב חדש שתקנו היום יש היצע לא רע של פונטים המובנים בתוכו, אלו פונטים גנריים שקרוב לוודאי לא יספקו את המשתמש הרגיל, על אחת כמה וכמה את המעצב הגרפי. למעשה הבחירה בפונט הנכון תעשה את ההבדל בין פרויקט בינוני לפרויקט מצוין. להמשיך לקרוא פונטים חינמיים מול פונטים בתשלום – מה עדיף?

אינטרובאנג ‽ (Interrobang)

אינטרובאנג (‽) הוא סימן פיסוק לא רשמי הנוצר, כפי שניתן להבין מצורתו, משילוב של סימן השאלה (?) וסימן הקריאה (!) על מנת לשמש כסימן קיצור להבעה שלישית המשלבת יחד את שתי ההבעות לאחת, שמשמעותה – הבעת תמיהה, פליאה, סקרנות או שאלה רטורית שהשואל לא מצפה לתשובה מכיוון שהיא ברורה לו. להמשיך לקרוא אינטרובאנג ‽ (Interrobang)

פונט דוד

פונט הוא הפונט הנפוץ ביותר במסמכים רשמיים ובעבודות אקדמיות. אך האם אתם יודעים באיזו שנה הוא יצא לאור ואיך קשורה לזה מלחמת העולם השנייה? איזה ספר היה הראשון שהוקלד בעיצובו של הפונט? מה הייתה השראתו של איתמר דוד, יוצרו, לעיצוב הפונט? ואיפה תמצאו את הפונט להורדה בחינם? אספנו עבורכם את כל מה שמעניין אודות הפונט העברי הזה. להמשיך לקרוא פונט דוד

פונט אופן סאנס (Open Sans) להורדה

פונט Open sans התחיל כפונט בשפה הלטינית שהופץ דרך פרויקט גוגל פונטס. ומהר מאד הפך לפונט פופולרי ברחבי העולם. אתרים בינלאומיים גדולים עשו בו שימוש שוטף וכמו כן גוגל השתמשה בו כפונט הבית שלה. מה שהפך את הפונט לכה פופולרי היה הפשטות שלו ורמת הגימור והקריאות המצוינת שלו. לפני כמה שנים, בהזמנת גוגל, הטיפוגרף ינק יונטף יצר גרסה עברית של הפונט. גירסא זו חופשית לשימוש מסחרי ומגיעה תחת רישיון פתוח וכך כל מי שרוצה יכול לעשות בפונט שימוש חופשי – החל מעיצוב לדפוס, דרך הטמעה באתרים ועד עיצוב למובייל. ינק עיצב את הפונט כדי שיתאים לאופן סנס המקורי על מגוון משקליו, כולל אותיות נטויות וגרסא צרה של האותיות. כיום פונט Open sans בגרסה העברית נמצא בשימוש נרחב והוא נפוץ בדפוס, בלוגואים ובמודעות פרסומיות וכמו כן הוא אהוב במיוחד על מעצבי UX ומעצבי UI רבים אשר עוסקים בעיצוב ממשקים ועיצוב אתרי אינטרנט ואפליקציות ברשת. להמשיך לקרוא פונט אופן סאנס (Open Sans) להורדה