ספרי זיכרון

מאת תמי פורת

אני מוציאה לאור ספרי זיכרון והלב שלי נקרע במפגש עם המשפחות, בני הזוג או הילדים שנשארו.

הוצאה של ספר היא תהליך יצירתי ומורכב. התהליך דורש תכנון, סבלנות וראייה למרחוק. מה רוצים להשיג? מה נכון לעשות? איך ייראה הספר? מה יהיה גודלו, איזה פונט לבחור לנושא הספציפי, העיצוב והכריכה – כל אלו צריכים לשרת ולהרכיב את הפסיפס שיעשה את המוצר למיוחד. החיבור בין הטקסט והתמונות הוא התוכן והעיקר.

מגיעה משפחה עם רצון להוציא ספר על אהוב שנפטר. מתחילים לאסוף חומר, טקסטים, המון תמונות. הספדים. חושבים אילו תמונות ישנות (לפני העידן הדיגיטלי) לסרוק ואילו טקסטים להקליד כדי שיהיו קריאים. מתחילים לחטט במגירות, נזכרים בפתקאות שנשארו, הודעות בטלפון שכדאי לשחזר ומיילים ישנים.

כשאני ניגשת לעצב את הספר, החומר צריך להיות מוכר לי ושלם. אם מתחילים את מלאכת העיצוב לפני שיש חומר מגובש זה מאריך את כמות הזמן והעבודה על הספר ללא צורך. תחילה קובעים את גודל הספר. זה יכול להיות כל גודל: ריבועי, מלבני, מאורך או פנורמי. ספר אמן מהסוג הבוטיקי הזה יכול להיות קטן בממדים אבל עם שידרה עבה שיכלול הרבה דפים, או ספר גדול שיעזור לעצב יותר תמונות בַּכפולות. מתכננים את הגריד וחושבים על הצבעוניות של העמודים: מונוכרומטי, צבעוני, פרחוני או רקעים לבנים ונקיים.

הרבה מאופי הספר נותן הגופן שנבחר: אות מרובעת אדריכלית, עגולה נשית וחמה, עבה או דקה ושברירית, אות שהבולד שלה יתאים לטקסט הרץ ויתן דגש ויופי. האותיות שייבחרו יחמיאו לעיצוב ויתאימו לנושא. ברוב הפעמים אני בוחרת גופן אחד לכותרות, לטקסט הרץ, וגופן שונה לכותרות הקטנות שמתחת לתמונות, הסברים עדינים שהם לא חלק מהסיפור אבל אני רוצה שיבלטו. מבחינתי האותיות של אאא נותנות מענה לכל הצרכים הגרפיים אצלי בסטודיו. מתחילים ליצור כפולה אחת אחרי השניה ואחרי 10 כפולות בדרך כלל יש שערים, יש כפולה עם טקסט ויש כפולה עם תמונות. אז אני נפרדת מהקובץ לכמה שעות. מבחן ההתלהבות מגיע כשאני שוב פותחת את הקובץ.

הלקוחות מקבלים קבצים, מעירים הערות ומציעים תיקונים. להכל אני מקשיבה, לא תמיד להכל אני מסכימה, וצריך איזון בין מה שחשוב להילחם עליו לבין מה שלגביו אפשר לוותר. הקו האדום הוא פגיעה רצינית בעיצוב – אני מתריעה ומחליטים יחד איך להתמודד.

בספר כזה חשוב מאוד להיות מדויקים בסיפורים ובתוכן – זה מה שנשאר למשפחה להשען עליו – הסיפורים שבספר יעברו מדור לדור. חשוב לדייק בפרטים אך גם לא להגזים בתיאורים אינסופיים שמאריכים ללא צורך את הספר. אסור למהר בהוצאת ספר כי המהירות היא… מהשטן, אמרו לפניי. לחץ זמן בעיניי הוא לא פקטור – הוא האויב של המקפידים. ההגהות צריכות להיערך בסבלנות ותתפלאו לשמוע שאין ספר שעושים עליו יותר מידי הגהות – תמיד מוצאים עוד פסיק, עוד מילה ועוד משפט שאפשר לשפר.

אני חיה עם כל האנשים האלו שבחייהם לא הכרתי ועכשיו כשהם אֵינם הם באו אליי – משפחות כואבות עם סיפורים כבדים מנשוא.
והספרים יוצאים ומספרים סיפור – אבל איתי הם כולם נשארים.

פונט דוד

פונט דוד הוא הפונט הנפוץ ביותר במסמכים רשמיים ובעבודות אקדמיות. אך האם אתם יודעים באיזו שנה הוא יצא לאור ואיך קשורה לזה מלחמת העולם השנייה? איזה ספר היה הראשון שהוקלד בעיצובו של הפונט? מה הייתה השראתו של איתמר דוד, יוצרו, לעיצוב הפונט? ואיפה תמצאו את הפונט להורדה בחינם? אספנו עבורכם את כל מה שמעניין אודות הפונט העברי הזה. להמשיך לקרוא פונט דוד

פונט מרים

את הפונטים העבריים הקלאסיים שנמצאים היום בשימוש נרחב אפשר למנות ברשימה קצרה ואקסקלוסיבית. ברשימה הזו יש מקום מיוחד לפונט מרים הייחודי שעוצב על ידי מעצב הפונטים היהודי־גרמני רפאל פרנק (ההוא שעיצב את פרנק ריהל) בשנת 1908 בגרמניה. מאז הפך פונט מרים לנפוץ מאוד בקהילות היהודיות דוברות העברית והיידיש ברחבי העולם. לאחר שסיים לעצב את הפונט, החליט רפאל לקרוא לפונט על שמה של בתו הקטנה – מרים. 

להמשיך לקרוא פונט מרים

לורם איפסום בעברית

ייתכן שרבים מביניכם השתמשו ב״לורם איפסום״ לבדיקת הלייאאוט בעיצובים שלכם, אבל האם אתם גם יודעים מאיפה הטקסט הזה הגיע אלינו, מה משמעותו, איפה משיגים אותו ולמה דווקא הוא ולא ג׳יבריש אקראי אחר? הכנו לכם תקציר של כל מה שמעניין וחשוב לדעת על אודותיו. להמשיך לקרוא לורם איפסום בעברית