שמונה טיפים טיפוגרפיים שיקפיצו לכם את העיצוב

טיפוגרפיה, אמנות עיצוב הטקסט, היא עולם שלם של אפשרויות הטומן בחובו אינספור סודות מקצועיים שיכולים לשדרג כל אות וכל טקסט: מאתרי אינטרנט גדולים ועמוסים בדפי מידע, המשך במודעות פרסום מודפסות המתנוססות במגזינים ועל שלטי חוצות, ועד לרשימת המכולת שתלויה כרגע על דלת המקרר שלכם.

בין אם אתם מעצבים בתחילת דרככם או בעלי ותק מפואר ותיק עבודות מרשים, ואפילו אם אין לכם שום קשר לעולם העיצוב לפרינט או לדיגיטל ואתם פשוט רוצים ללמוד עוד על התחום העשיר של טיפוגרפיה בעיצוב – אספנו עבורכם רשימה של שמונה טיפים אודות טיפוגרפיה אשר יקפיצו כל עיצוב וישדרגו כל תוכן:

1. חשוב להבין כי קיים הבדל עצום בין עיצוב לפרינט לבין עיצוב לדיגיטל, ובכל סוג יש שיקולים הרלוונטיים רק לו. לדוגמה, בעיצוב לפרינט יש לקחת בחשבון את הרזולוציה, את סוג הדיו, החומר עליו מדפיסים וכדומה. לדיגיטל, לעומת זאת, יש כללים משלו, כגון הצורך לשמור על רספונסיביות שתציג את התוכן היטב מכל מכשיר שהוא, האפשרות של המשתמש להגדיל ולהקטין את התוכן על המסך וכן הלאה.

2. הכלי החשוב ביותר שעומד לרשות המעצב הגרפי לפרינט הוא המדפסת. על מסך המחשב הכל יכול להיראות טוב ויפה, אבל מה שמשנה בפרינט הוא התוצר הסופי, המודפס. על כן בגמר העיצוב יש להדפיס את העיצוב במדפסת, לאתר טעויות או עיוותים, לתקנם, ורק לאחר מכן לשלוח את העיצוב אל בית דפוס – וגם אז מומלץ לדרוש הדפסת ניסיון על מנת לוודא שהכל תקין לפני אישור להדפסה הסופית.

3. טעות נפוצה של מעצבים מתחילים רבים היא שימוש בגופן (פונט) שאינו מתאים לסביבתו או לתפקידו, כגון גופן שיכול להיות מושלם בתור כותרת קצרה, אולם אינו מתאים לשימוש בתוכן של מאמר שלם. בנוסף, לפונטים עבריים מסוימים יש אופי משלהם, כגון פונטים קרים, עסקיים ורציניים לעומת גופנים שובבים ומשעשעים, ובחירה בגופן שאינו מתיישב היטב עם יתר האלמנטים יכולה ליצור דיסוננס בלתי רצוי.

4. על כן אחת מן הפעולות הראשונות שעל המעצב לבצע היא פשוט לקרוא את הטקסט. כך ניתן להבין מהם המאפיינים של הטקסט, מהו הלך הרוח הכללי, וממנו להסיק מהו הגופן המתאים שכדאי להשתמש בו.

5. ניתן לשלב בין סוגי גופנים שונים על מנת ליצור עניין או להדגיש דבר מה. מעצבים רבים בוחרים גופנים שונים מאותה משפחה לכותרת ולתוכן, אולם נסו גם להעיז ולנסות שילובים קיצוניים של גופנים שלעולם לא הייתם מנסים לשלב בסיטואציה אחרת. מי יודע, אולי השילוב ייצא דווקא מוצלח, כמו שוקולד ומלפפון חמוץ.

6. אל תמהרו לקנות גופנים, והיו בררנים באשר לאלה שאתם כבר כן קונים. גופנים רבים עשויים להיראות טוב במבט חטוף, אולם להתברר בהמשך ככאלה שמוגבלים במגוון האפשרויות שניתן לעשות בהם שימוש. ודאו כי לגופן שאתם מעוניינים לרכוש יש את מגוון המאפיינים הנדרש לכם, שהוא משתייך למשפחה שבהמשך תוכלו לשלב גופנים אחרים ממנה, שהוא כולל גם סימנים ותוים מיוחדים בינלאומיים וכדומה.

7. כדאי לשים לב לא רק לרווח בין המילים השונות בגוף הטקסט, אלא גם לרווח בין השורות עצמן, ובין השורות לכותרת. קל לומר שהרווח לא צריך להיות גדול מדי או קטן מדי, אולם לעיתים ניתן לעשות שימוש יצירתי ברווחים דווקא על מנת להדגיש טענה מסוימת בטקסט או אלמנט עיצובי בדף.

8. גוונו את עיצוב העמוד באמצעים יצירתיים, על מנת לשמור על עניין הצופה, להוסיף צבע, לתזמן את הקצב ולהפוך את העיצוב למהנה יותר. זאת ניתן לעשות באמצעות הקפדה על מבנה עמוד שמאזן כראוי בין צבעים, להוסיף אלמנטים ויזואליים שידגישו חלקים מסוימים בטקסט וכדומה.

טיפוגרפיה של אתרי אינטרנט

רובנו משתמשים יותר ויותר במכשירים ניידים על מנת לגלוש באינטרנט, אולם עבור העין האנושית אין זה טבעי לקרוא מן המסך. אם יש לכם אתר אינטרנט, תוכלו להקל את חוויית הקריאה על הגולשים באמצעות שימוש נבון בטיפוגרפיה; כך תסייעו להם ליהנות מחוויית משתמש חיובית, ועל הדרך גם להרוויח כמה נקודות זכות אצל מנוע החיפוש הפופולרי בעולם, הלא הוא גוגל. כן, יש קשר בין השניים. להמשיך לקרוא טיפוגרפיה של אתרי אינטרנט

פונט נועם

מאת מידן ארוש

עניין ידוע לעוסקים במלאכת הטיפוגרפיה הוא כי מעטות החלופות לפונט הטקסט האלמותי העברי -פרנק ריהל. פרופסור עדי שטרן, ראש המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל, החל לפני שתים־עשרה שנים את דרכו בחיפוש אחר האות החמקמקה – זו שתציע רהיטות ומרקם שיעבדו בהלימה מושלמת ותפתח שער לאלטרנטיבות חדשות בתחום הטיפוגרפיה העברית. להמשיך לקרוא פונט נועם

הקשר בין זאב רבן לתחבורה ציבורית

מאת בנצי בינדר

יצירת הטיפוגרפיה בארץ ישראל בתחילת העידן הבצלאלי יצר סגנון המשתקף בעיקר בעבודותיו של זאב רבן ובשלטי הקרמיקה ברחבי תל־אביב וירושלים. ההתמודדות עם שילוב העברית עם השפות בהם השתמשו בארץ ישראל – ערבית ואנגלית – יצר אתגר תלת־לשוני כבר מאז. ההבדל בין אופי השפות – העברית המרובעת, האנגלית הרב־מפלסית והערבית הקליגרפית – מתבטא גם היום. להמשיך לקרוא הקשר בין זאב רבן לתחבורה ציבורית

צבי נרקיס

נרקיס הוא אחד הטיפוגרפיים העבריים החשובים והפוריים במאה ה־20. הוא נולד ברומניה ב-1921 ועלה לארץ ישראל ב-1944, והחל ללמוד ציור אצל יעקב שטיינהרדט ומרדכי ארדון בירושלים. לאחר מכן החל ללמוד גרפיקה בבצלאל, ועם הימים היה למעצב הראשי ביחידה לעזרי אימון בצה”ל. בשנת 1955 נרקיס הקים סטודיו, ועסק בעיקר בהכנת כרזות ואילוסטרציות. סדרת בולים שעיצב זכו בפרס שני בתחרות עיצוב לקראת יום העצמאות ה-11. להמשיך לקרוא צבי נרקיס

מהו פונט צבעוני?

פונטי צבע הם הדבר הגדול הבא בעיצוב גרפי. הם מביאים צבעים, הצללות, טקסטורות ושקיפות לטקסט, והם כוללים צורות וקטוריות, תמונות ביטמאפ ואף את שניהם בתוך קבצי הפונט. פונטי צבע מייצגים שלב חשוב בהתפתחות הטיפוגרפיה הדיגיטלית, כשהם מציגים אפשרויות גרפיות עשירות המוטעמות ישירות בקובצי הפונטים. הודות לפורמטי הפונטים החדשים, פונטי הצבע יכולים להיות כל סוג של טקסט בעברית או בכל שפה אחרת, מאחר והם כוללים כל סוג של תו, כולל אימוג׳ים ואייקונים. להמשיך לקרוא מהו פונט צבעוני?

ניסויים בפרנק־ריהל

מאת רזו ניר

אני רוצה להציג ניסוי שערכתי כחלק ממחקר אקדמי בעיצוב. כדי לבדוק את יכולות העיצוב הפרמטריים על תחום הטיפוגרפיה, נגזר על פרנק־ריהל להתפרק ולהיבנות מחדש. להמשיך לקרוא ניסויים בפרנק־ריהל

תולדות הדפוס בחיפה

מאת אור בורנשטיין

לפני שניגש לנושא שלשמו התכנסנו, במהלך היסטוריית הדפוס החיפאי, מצאתי כמה מושגים אוניברסליים שמצאתי לנכון להגדיר, בעיקר בשביל עצמי, אבל ראו בהם כעזרים להמשך הקריאה. להמשיך לקרוא תולדות הדפוס בחיפה

מהו פונט כתב־יד

הכתיבה היא פעילות מורכבת, הכוללת מרכיבים מוטוריים ותפיסתיים, ועל האדם לפתח מיומנות לשם יצירתה. לכל אדם כתב יד ייחודי לו, שיכול לשמש לזיהוי הכותב, כמו טביעת אצבע.

כתב היד העברי כולל בתוכו את הכתב המרובע והכתב העגול, וישנה הבחנה בין טקסט שנכתב בכתב יד לבין טקסט מודפס. בעידן שלפני הדפוס, היה הבדל בין כתיבה פורמלית לבין כתיבה לא פורמלית; ולאחר בוא הדפוס המונח “כתב יד” התייחס למקור של יצירה כלשהי. להמשיך לקרוא מהו פונט כתב־יד

מהו פונט טוב ואיך בוחרים פונטים?

מאת מידן ארוש

חלק ניכר מעבודת העיצוב הגרפי מסתמכת על בחירות טובות ונכונות כך שתיווצר הלימה בין התוכן החזותי לזה הטקסטואלי. השאלה מהו פונט טוב מזמנת, באופן מיידי ומתבקש, שאלה נוספת – פונט טוב לאיזה שימוש?

קיימים טיפוסי אות שונים המשמשים לצרכים שונים: פונט טקסט, פונט ראווה, וובפונט ועוד. כמובן שכל אחד מאלו יענה על קריטריונים שונים כשנשאל לגביו את השאלה ׳האם מדובר בפונט טוב׳, שכן תפקודם והשימוש בהם שונה ונועד לצרכים שונים. כך למשל פונט טקסט טוב צריך להציע רמת קריאות מרבית וזרימה, בעוד פונט ראווה משרת מטרה אחרת – משיכת העניין והזמנת הצופה.

קיבצנו עבורכם מספר כללים חשובים בעזרתם תוכלו לבחון את הפונט בו אתם מבקשים להשתמש. כדאי ומומלץ להציץ לפני באנטומיה של טיפוגרפיה עברית כדי להעמיק בהבנת ההתנהגות הצורנית של האותיות. להמשיך לקרוא מהו פונט טוב ואיך בוחרים פונטים?