ארכיון הקטגוריה: פונטים

פונט נועם

מאת מידן ארוש

עניין ידוע לעוסקים במלאכת הטיפוגרפיה הוא כי מעטות החלופות לפונט הטקסט האלמותי העברי -פרנק ריהל. פרופסור עדי שטרן, ראש המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל, החל לפני שתים־עשרה שנים את דרכו בחיפוש אחר האות החמקמקה – זו שתציע רהיטות ומרקם שיעבדו בהלימה מושלמת ותפתח שער לאלטרנטיבות חדשות בתחום הטיפוגרפיה העברית. להמשיך לקרוא פונט נועם

הקשר בין זאב רבן לתחבורה ציבורית

מאת בנצי בינדר

יצירת הטיפוגרפיה בארץ ישראל בתחילת העידן הבצלאלי יצר סגנון המשתקף בעיקר בעבודותיו של זאב רבן ובשלטי הקרמיקה ברחבי תל־אביב וירושלים. ההתמודדות עם שילוב העברית עם השפות בהם השתמשו בארץ ישראל – ערבית ואנגלית – יצר אתגר תלת־לשוני כבר מאז. ההבדל בין אופי השפות – העברית המרובעת, האנגלית הרב־מפלסית והערבית הקליגרפית – מתבטא גם היום.

 יישור האותיות העבריות שיורדות או עולות מן השורה לגובה המ"ם נמצא מתאים ליישור לאותיות הגדולות האנגלית. הסגנון נשאר גם במקרים בהם לא היה שימוש עם שפות שונות אלא כשיקול אסתטי על מנת ליצור שורה אחידת גובה, מה שמנוגד לשלד של חלק מהאותיות.

המקרים הם:
הרמת השורש של הנו"ן והכ"ף וקיפולו לאחור.
קיפול תורן הלמ"ד – תופעה נפוצה כבר בדפוס העברי במיוחד בדרוגלין.
קיפול שורש הקו"ף וצמצומו לתוך גובה האות. הרגיל.

דלתות בית החולים ביקור חולים ברחוב שטראוס (זאב רבן)

לכאורה היה טוב שסגנון נשאר כקוריוז של התקופה ההיא ולא השפיע על מעצבי האותיות שבאו לאחר מכן. אך לאחרונה התופעה חזרה אך לא במקרה, מגבלות טכניות של ציוד התחבורה הציבורית, המסכים שיועדו לגובה שורות האחיד של האנגלית יצר מצב בו אין מקום לחלקי האותיות של העברית שיורדות ועולות מן השורות חייבות להתקבץ או להצטמצם על מנת להתאים. מצב זה פוגע רבות בקריאות וגורם לבלבול בין ה"א וקו"ף, רי"ש וכ"ף סופית שונים ב"פיקסל".

האם זהו העתיד? לא לפי דעתי, אך כדאי לשים לב איך ניתן ליצור את ההבדל ביניהם ולא להתעלם לגמרי מה"שלד" של האותיות, אחרת נוצרים בעיות.

מקורות לדלתות זאב רבן:
וקראת ישועה חומתיך ושעריך תהלה (ישעיהו ס,יח)
ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי (ישעיהו מו,יג)
חזקו, ידיים רפות וברכיים כושלות אמצו (ישעיהו פרק לה,ג)

צבי נרקיס

נרקיס הוא אחד הטיפוגרפיים העבריים החשובים והפוריים במאה ה־20. הוא נולד ברומניה ב-1921 ועלה לארץ ישראל ב-1944, והחל ללמוד ציור אצל יעקב שטיינהרדט ומרדכי ארדון בירושלים. לאחר מכן החל ללמוד גרפיקה בבצלאל, ועם הימים היה למעצב הראשי ביחידה לעזרי אימון בצה”ל. בשנת 1955 נרקיס הקים סטודיו, ועסק בעיקר בהכנת כרזות ואילוסטרציות. סדרת בולים שעיצב זכו בפרס שני בתחרות עיצוב לקראת יום העצמאות ה-11. להמשיך לקרוא צבי נרקיס

מהו פונט צבעוני?

פונטי צבע הם הדבר הגדול הבא בעיצוב גרפי. הם מביאים צבעים, הצללות, טקסטורות ושקיפות לטקסט, והם כוללים צורות וקטוריות, תמונות ביטמאפ ואף את שניהם בתוך קבצי הפונט.

פונט צבע מייצגים שלב חשוב בהתפתחות הטיפוגרפיה הדיגיטלית, כשהם מציגים אפשרויות גרפיות עשירות המוטעמות ישירות בקובצי הפונטים. הודות לפורמטי הפונטים החדשים, פונטי הצבע יכולים להיות כל סוג של טקסט בעברית או בכל שפה אחרת, מאחר והם כוללים כל סוג של תו, כולל אימוג׳ים ואייקונים.

קובץ פונט צבע הוא למעשה קובץ פונט רגיל, שמוטמע בו מידע נוסף על מנת להציג יותר אפשרויות גרפיות מקווי מתאר של אותיות. פונטי צבע נשמרים כ-SVG בתוך קובצי אופן-טייפ. ה-SVG יכול להכיל צורות וקטוריות עם צבעים, או מעברי צבע, ובנוסף גם יכול להכיל תמונות ביטמאפ. כיום פונטי צבע נקראים באופן רשמי OpenType-SVG fonts.

פשוט, נכון? לא בדיוק. פורמט ה-OpenType-SVG נוצר על ידי מוזילה ואדובי, והפך לסטדנרט תעשייתי בשנת 2016, כשחברות גדולות אחרות כמו גוגל ומייקרוסופט הסכימו לפורמט אחיד שיתמוך בפונטי צבע. החברות (כולל אפל) פיתחו והטמיעו בעבר פורמטים להצגת אימוג’ים במערכות ההפעלה שלהן, כשחברות רבות אחרות מפתחות טכנולוגיות פונטי צבע לטובת גיימינג, וידאו ותעשיות ההדפסה.

כיום, ישנם ארבעה פורמטים עיקריים של פונטי צבע, שמוטמעים בתוך קובצי פונטים רגילים, כשלכל פורמט יש תכונות משלו: SBIX, COLR, CBDT, SVG.

בעקבות ההבדלים ואי-ההתאמות של הפורמטים, תעשיית העיצוב תעבור דרך תקופת מעבר שבמהלכה חלק מפורמטי פונטי הצבע יצטרכו להבטיח יכולות עבודה על מגוון רחב של פלטפורמות, מערכות הפעלה, דפדפנים ותוכנות.
פיתרון נוסף להקל על המצב הוא שפונטי צבע יכולים להכיל מידע וקטורי אלטרנטיבי, כעתודה לתוכנות שטרם תומכות בפורמטים השונים של פונטי הצבע.

קובץ פונט צבע שוקל בדרך כלל יותר מקובץ פונט רגיל. במיוחד כשמוטמעים בו תווי ביטמאפ ברזולוציה גבוהה. בזמן שקובצי פונטים רגילים שוקלים עשרות קילובייטים, פונטי צבע וקטורים יכולים להגיע למשקל של כמה מגה-בייטים, ופונטי צבע ביטמאפים יכולים אף להגיע למשקל של עשרות מגה-בייטים, וגודל הקובץ יכול לגדול אפילו יותר אם מטמיעים בו מספר פורמטים שונים.

מה בנוגע לגודל הטקסט?

ניתן להגדיל פונטי צבע וקטורים ללא בעיה, בדיוק כמו כל פונט רגיל אחר. פונטי צבע ביטמאפיים לעומת זאת, ניתן להגדיל עד לגודל מסויים, תלוי ברזולוציה המקורית שלהם. מעבר לרזולוציה המקורית, האותיות ייראו מפוקסלות.
בין אם אתם מדפיסים טקסט עם פונט עברי בצבע, או מציגים אותו על מסך, תצטרכו לבדוק את הרזולוציה שלו, ולאיזה גודל הוא יכול להגיע. מעצבים יצטרכו גרסאות שונות של קובצי פונטי צבע ביטמאפים, עם תמונות ברזולוציה מלאה לשימוש בדסקטופ, ועם תמונות מוקטנות לשימוש ב-ווב.

כיום, ה-OpenType-SVG אומץ כסטנדרט על ידי התעשיה, ויש תקווה שבחודשים הקרובים נוכל להשתמש בפונטי צבע על גבי ספקטרום רחב של פלטפורמות ותוכנות.

 

מהו פונט כתב־יד

הכתיבה היא פעילות מורכבת, הכוללת מרכיבים מוטוריים ותפיסתיים, ועל האדם לפתח מיומנות לשם יצירתה. לכל אדם כתב יד ייחודי לו, שיכול לשמש לזיהוי הכותב, כמו טביעת אצבע.

כתב היד העברי כולל בתוכו את הכתב המרובע והכתב העגול, וישנה הבחנה בין טקסט שנכתב בכתב יד לבין טקסט מודפס. בעידן שלפני הדפוס, היה הבדל בין כתיבה פורמלית לבין כתיבה לא פורמלית; ולאחר בוא הדפוס המונח “כתב יד” התייחס למקור של יצירה כלשהי. להמשיך לקרוא מהו פונט כתב־יד

מהו פונט טוב ואיך בוחרים פונטים?

מאת מידן ארוש

חלק ניכר מעבודת העיצוב הגרפי מסתמכת על בחירות טובות ונכונות כך שתיווצר הלימה בין התוכן החזותי לזה הטקסטואלי. השאלה מהו פונט טוב מזמנת, באופן מיידי ומתבקש, שאלה נוספת – פונט טוב לאיזה שימוש?

קיימים טיפוסי אות שונים המשמשים לצרכים שונים: פונט טקסט, פונט ראווה, וובפונט ועוד. כמובן שכל אחד מאלו יענה על קריטריונים שונים כשנשאל לגביו את השאלה ׳האם מדובר בפונט טוב׳, שכן תפקודם והשימוש בהם שונה ונועד לצרכים שונים. כך למשל פונט טקסט טוב צריך להציע רמת קריאות מרבית וזרימה, בעוד פונט ראווה משרת מטרה אחרת – משיכת העניין והזמנת הצופה.

קיבצנו עבורכם מספר כללים חשובים בעזרתם תוכלו לבחון את הפונט בו אתם מבקשים להשתמש. כדאי ומומלץ להציץ לפני באנטומיה של טיפוגרפיה עברית כדי להעמיק בהבנת ההתנהגות הצורנית של האותיות. להמשיך לקרוא מהו פונט טוב ואיך בוחרים פונטים?

מֵמַדים טיפוגרפיים

אות היא יצור דו־ממדי – או לפחות כך זה נראה. הרי כך היא שימושית יותר, אפשר בקלות לקרוא אותה ואין שום צורך לראות את צידיה או אחוריה. זה אפילו עלול לבלבל ולהפוך אותה ללא קריאה ועמוסה באינפורמציה. תארו לעצמכם טקסט בספר בפונט שכולו תלת־ממדי, מסתובב על צירו איך שבא לו. לא, זה לא שימושי. להמשיך לקרוא מֵמַדים טיפוגרפיים