קדושת אותיות הדפוס

מאת: מיכה ירושלמי

"וחייבים אתם לדעת שזה הכתב האשורי הואיל ובו ניתנה התורה ולוחות הברית, מגונה הדבר להשתמש בו בדברי חול חוץ מכתבי הקודש. ולא פסקו ישראל בכל הדורות מלהזהר ולהשמר בזה. וכל כתבי חול שלהם, ואגרותיהם, היו בכתב עברי  בלבד, ולכן לא תמצא חרות על שקלי הקודש אלא בכתב עברי, ובגלל זה הענין שינו הספרדים כתבם, ונתנו לאותיות צורות אחרות, עד שנעשה כאילו כתב אחר." (תשובות הרמב"ם, מהדורת יהושע בלאו, חלק ב, סימן רסח, עמ' 513, ירושלים תש"כ 1960)

מאז המצאת הדפוס במאה ה-15 והקמת בתי דפוס עבריים ולאחר מכן תחיית השפה העברית והשימוש בה בכל תחומי החיים התעוררה השאלה: האם יש קדושה לכתבים עבריים שבנושאי חולין? כך למשל, האם מותר להכניס עיתון עברי לשירותים? להמשיך לקרוא קדושת אותיות הדפוס

איך מוסיפים פונטים למסמך גוגל דוקס

כשגוגל השיקו את גוגל דוקס לפני הרבה שנים, אחת מנקודות התורפה שלו הייתה המגוון המצומצם של פונטים. מאז ועד היום הם עברו כברת דרך ארוכה ומאוד השתפרו בתחום הטיפוגרפיה והוסיפו את כל ספריית גוגל פונטס אך רוב המשתמשים לא יודעים על האופציה להוסיף אותם ולעצב באמצעותם את המסמך שלהם. להמשיך לקרוא איך מוסיפים פונטים למסמך גוגל דוקס

הטיפוגרפיה העברית הקדומה

אין כמו הטיפוגרפיה כדי לעורר דיון על היחס בין מסורת לחידוש; הטיפוגרפיה העברית נשענת בצורה יוצאת דופן על המסורת, ויחד עם זאת מרגישה צורך בהתחדשות ופריצת גבולות. צורת כל אות עברית מבוססת על אלפי שנות מסורת, לא משנה כמה היא חדשנית או אקספרימנטלית. לא מעט ניסיונות נעשו במהלך השנים להגדיר את צורת האותיות העבריות וכלליהן, אך נדמה כי דווקא קולה של המסורת העברית נשכח לפעמים. להמשיך לקרוא הטיפוגרפיה העברית הקדומה

מכון אבני – תקשורת חזותית

רוצים ללמוד עיצוב גרפי או תקשורת חזותית ומתלבטים לאן להירשם? הכנו לכם את רשימת בתי הספר הגבוהים לתקשורת חזותית בארץ. הרשימה הזו תעזור לכם לבחור איפה הכי כדאי לכם ללמוד ומה הכי מתאים לכם.

שנקר | בצלאל | ויצו חיפה | המכון הטכנולוגי חולון | מנשר | מכון אבני | גורן | תילתן | מוסררה
להמשיך לקרוא מכון אבני – תקשורת חזותית

פונטים חינמיים מול פונטים בתשלום – מה עדיף?

בכל מחשב חדש שתקנו היום יש היצע לא רע של פונטים המובנים בתוכו, אלו הם פונטים גנריים שקרוב לוודאי לא יספקו את המשתמש הרגיל, על אחת כמה וכמה את המעצב הגרפי. למעשה הבחירה בפונט הנכון תעשה את ההבדל בין פרויקט בינוני לפרויקט מצוין. להמשיך לקרוא פונטים חינמיים מול פונטים בתשלום – מה עדיף?

מדריך להתקנת פונטים במחשב

קניתם פונטים או הורדתם פונטים חינמיים חדשים ואתם רוצים להתקין אותם על המחשב? לרשותכם המדריך השלם להתקנת פונטים על המחשב לשימוש בוורד, פוטושופ, אקסל, אופיס או תוכנות גרפיות – על פי.סי. או על מק. להמשיך לקרוא מדריך להתקנת פונטים במחשב

אינטרובאנג ‽ (Interrobang)

אינטרובאנג (‽) הוא סימן פיסוק לא רשמי הנוצר, כפי שניתן להבין מצורתו, משילוב של סימן השאלה (?) וסימן הקריאה (!) על מנת לשמש כסימן קיצור להבעה שלישית המשלבת יחד את שתי ההבעות לאחת, שמשמעותה – הבעת תמיהה, פליאה, סקרנות או שאלה רטורית שהשואל לא מצפה לתשובה מכיוון שהיא ברורה לו. להמשיך לקרוא אינטרובאנג ‽ (Interrobang)

פונט דוד

פונט דוד הוא הפונט הנפוץ ביותר במסמכים רשמיים ובעבודות אקדמיות. אך האם אתם יודעים באיזו שנה הוא יצא לאור ואיך קשורה לזה מלחמת העולם השנייה? איזה ספר היה הראשון שהוקלד בעיצובו של הפונט? מה הייתה השראתו של איתמר דוד, יוצרו, לעיצוב הפונט? ואיפה תמצאו את הפונט להורדה בחינם? אספנו עבורכם את כל מה שמעניין אודות הפונט העברי הזה. להמשיך לקרוא פונט דוד

פונט אופן סאנס (Open Sans) להורדה

פונט Open sans התחיל כפונט בשפה הלטינית שהופץ דרך פרויקט גוגל פונטס, ומהר מאוד הפך לפונט פופולרי ברחבי העולם. אתרים בינלאומיים גדולים עשו בו שימוש שוטף וכמו כן גוגל השתמשה בו כפונט הבית שלה. מה שהפך את הפונט לכה פופולרי היה הפשטות שלו ורמת הגימור והקריאות המצוינת שלו. לפני כמה שנים, בהזמנת גוגל, יצר הטיפוגרף ינק יונטף גרסה עברית של הפונט. גרסה זו חופשית לשימוש מסחרי ומגיעה תחת רישיון פתוח וכך כל מי שרוצה יכול לעשות בפונט שימוש חופשי – החל מעיצוב לדפוס, דרך הטמעה באתרים ועד עיצוב למובייל. ינק עיצב את הפונט כדי שיתאים לאופן סנס המקורי על מגוון משקליו, כולל אותיות נטויות וגרסה צרה של האותיות. כיום פונט Open sans בגרסה העברית נמצא בשימוש נרחב והוא נפוץ בדפוס, בלוגואים ובמודעות פרסומיות וכמו כן הוא אהוב במיוחד על מעצבי UX ומעצבי UI רבים אשר עוסקים בעיצוב ממשקים ועיצוב אתרי אינטרנט ואפליקציות ברשת. להמשיך לקרוא פונט אופן סאנס (Open Sans) להורדה

מקף־עברי

מקף עברי (־) הוא אחד מסימני הפיסוק של השפה העברית ומשמש בעיקר לקישור בין שתי מילים. רובנו נוטים להתבלבל בין המקף העברי לבין הקו המפריד (–), המשמש להפרדה בין חלקי משפט. בניגוד לסימני פיסוק אחרים בעברית, שהועתקו משפות לטיניות, מקורו של המקף העברי בטעמי המקרא. הוא נכתב בחלקה העליון של השורה, לעומת הקו המפריד המופיע באמצעה. הבדל נוסף הוא שלא יבוא רווח לפניו ואחריו כמו בקו המפריד. להמשיך לקרוא מקף־עברי