כתוב לי מכתב ואומר לך מי אתה, או: מה כתב היד שלך אומר עליך?

מאת: ליאת בכרך

יצא לי לחקור על התורה שמנתחת את כתב־היד שלנו וכך מסיקה עלינו מסקנות מעמיקות, הלא היא הגרפולוגיה.
מהסבר שטחי על הגרפולוגיה, נראה שאם תכתבו מכתב בכתב־ידכם, גרפולוג מוסמך יוכל לדעת עליכם הכל. מה זה כולל אתם שואלים? פשוט הכל.
מה מצב הרוח שלכם בעת כתיבת המילים, מהי רמת הביטחון העצמי שלכם, האם אתם מסתירים סודות ואפילו ירידה לתכונות אופי מדוקדקות יותר: סמכותיות, אסרטיביות, אופי מנהיגותי ועוד. אז מהם הדברים הכי מעניינים שלמדתי?

הפיקנטרייה על רגל אחת

  • הגודל כן קובע – גודל האותיות מספק הצצה על ההערכה העצמית של הכותב ועל האופן שבו הוא תופס שטח ונוכחות. כתב גדול מאוד, משדר עודף בטחון עצמי, ככל הנראה כפיצוי על הערכה עצמית נמוכה. מצד שני, כתב קטן מאוד, משדר התכנסות פנימה, ריחוק מהסביבה ואפילו קריאה לעזרה. בין לבין, במקום טוב באמצע, נמצאים אנשים בעלי הערכה עצמית יציבה ומאוזנת. אם יש פערים בגודל כתב־היד בטקסט אחד, יכול להיות שהכותב מושפע ממצב רוח תנודתי.
  • הכוח להניע – אנחנו יכולים לומר שאנחנו נוטפים מוטיבציה ככל שנרצה, אבל כתב־היד שלנו מסגיר את האמת על רמת האמביציה שלנו. כתב קריא ומוסדר – בשורות ישרות, תוך שימוש בלחץ בינוני עד חזק, עם אותיות וזווית כתיבה קבועה פחות או יותר מלמד אותנו על רמת מוטיבציה גבוהה. לעומת זאת, כתב לא־קריא, מרוח,  ברמת לחץ חלשה ותנועת כתיב שנראית כמעט נגררת, מעיד על אופי פאסיבי ללא רצון לעשייה.
  • למי קראת שמאלני – כותבים שהאותיות שלהן נוטות לצד שמאל נחשבים למופנמים ולא ספונטניים, בעוד שכותבים שהכתב שלהם נוטה ימינה נחשבים אמוציונליים. לעומתם, אנשים שכתב־היד שלהם ממורכז, הינם מעשיים והגיוניים. לפחות על פי חוקי הגרפולוגיה.
  • תנו ספייס – על אנשים שכותבים מילים ואותיות במרווחים צפופים, אומרים שהם מתקשים בניהול זמן. הם נוטים לאחר ולאבד את תחושת הזמן. לעומתם, אנשים שמקפידים על מרווח אחיד בין האותיות והמילים נחשבים דייקנים ובעלי ביקורת עצמית גבוה.

לגופונט של עניין

תנו לי לעשות סדר בבלגן. ראשית, אין לי שום יומרות לעשות הסבת מקצוע לתחום הגרפולוגיה, כלל וכלל לא. אז למה אני מפרטת את כל המידע הזה, ומה הקשר של זה אליכם?

כמעצבים שמשתמשים בפונטים של כתבי־יד שונים, כדאי שתבינו איך הפונט שבחרתם עבור הלקוח משפיע על המוצר, המודעה או הלוגו שעיצבתם. האם הוא תומך בעבודה ומשלים אותה מזווית נוספת, ובכך עוזר לזכך את המסר? או שהוא יוצר דיס־הרמוניה בין המסר למה שאנחנו רואים?

לדוגמא:
בפונט טרבלסי החינני, גובהן של האותיות שובש קלות. בנוסף, בתהליך העיצוב בוצעו סקיצות קליגרפיות במשיכות בודדות בטוש מרקר. בהתאם לטכניקה, קורותיו של הפונט הוקשחו וזוויותיו קטנו. בעיניי, התהליך הזה נתן לו את הדימוי של הילד הטוב שיצא לרחוב. תשאלו את עצמכם, האם הפונט ישרת את ערכי המותג והמסר שהוא רוצה להעביר?

פונט שסק, הוא פונט בסגנון כתיבה תמים, המזכיר את הכתב הבתולי של ילדים בתחילת שנות לימודיהם. ככזה, הוא מעלה ארומה של נוסטלגיה ישראלית ומחזיר אותנו לימים ששתינו זיפ, בזמן שכתפינו מעוטרות בכריות ורגלינו בחותלות. פונט שסק הוא פונט עגול, רך וזורם.

לסיכום, על מנת שלא יווצר מצב שבו כותרת לרופא מומחה תעשה בכתב־יד ילדותי, או שמוצר חביב לילדים יוצג בכתב כבד ומיושן, זכרו: כשאתם מעצבים חומר פרסומי, בחירת פונט כתב־יד חושפת ידע נוסף על המותג, ערכיו, והאני מאמין שלו.

חיים, ילד שלי מוצלח: מהו סוד קסמו של פונט חיים?

מאת: ליאת בכרך

בשנים האחרונות, השפה העברית חווה פריחה מעודנת של עיצוב גופנים חדשניים, בועטים וממזריים. נדמה כי העושר והשפע החדש יוצרים סצנת עיצוב שתורמת לשפה, ויש שיאמרו שאפילו מחייה אותה מחדש. אי לכך ובהתאם לזאת, איך קרה שפונט חיים, שהומצא בסביבות שנת 1925 (יש חילוקי דעות על השנה) עדיין איתנו?
פונט חיים מוכר בזכות הכוחניות והאסרטיביות שלו. חיים הוא זה שצועק לך בפנים כותרות מפחידות, הוא מלח־הארץ, איש ביטחון שיודע הכל לפניך. איכשהו, כישראלים ההיסטוריה שלו נוסכת בנו ביטחון. כי כשחיים אומר – חיים יודע. אפילו כשהוא מדבר על דברים נוראיים: עוד מבצע, עוד אסון, הערבים נוהרים לקלפיות ועוד, אתם יכולים להשלים את התמונה לבד.

כאומת־חדשות בכל שעה עגולה, פונט חיים עדיין חי ובועט בכותרות העיתונים, בסלוגנים פוליטיים, במודעות בעלות מסר כבד וכו׳… אז מהו סוד הקסם של פונט חיים?

כל סיפור טוב מתחיל מההתחלה

פונט חיים עוצב על ידי פסח עיר־שי, מעצב גרפי, צייר קוביסטי וטיפוגרף ישראלי-הונגרי. עד לשנות העשרים של המאה הקודמת, היה נהוג לכתוב בעברית באותיות שהתבססו על הכתב התנ"כי והמסורתי. החדשנות הגדולה של פונט חיים הייתה בכך שלראשונה הוא הציג את האות העברית בצורה פשוטה ונקייה, ללא תגים ועיטורים כפי שהיה נהוג עד אז. בנוסף, הפונט מתאפיין בקווים ישרים, שווים בעוביים ובצורות גיאומטריות פשוטות. סגנון זה תאם את אסכולת הבאוהאוס (שפת עיצוב פשוטה, צנועה ותכליתית, אשר חפה מקישוטיות ועיטורים) שהייתה רווחת באותם הימים. אבל אל תתנו לכל ההצלחה הזו לבלבל אתכם, מכיוון שבזמנו הפונט לא התקבל באהדה גדולה, ופסח שי־עיר הותקף על חדשנותו. מי שנחלץ לעזרתו היה לא פחות מהמשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, ומכאן שמו של הפונט – "חיים". למרות שלפעמים הפונט נקשר גם עם שמו של יאן לויט, שהוסיף אותו לאוסף הפונטים שלו.

שנעבור אל הפרקטיקה?

בסביבות שנות השישים, פונט חיים החל להופיע בכותרות העיתונים. מי שהיה הראשון לגלות את כוחו, היה העורך המיתולוגי של עיתון "העולם הזה", אורי אבנרי. אבנרי הרבה להשתמש בפונט חיים בכותרות, ולא הסתפק רק בזה, הוא גם התפלפל בתוספת של צבע אדום, ויצר שערים בעלי קווי הפרדה עבים, צירופים של שחור-לבן-אדום, תוך שימוש יעיל בפוזיטיב ונגטיב. כל המרכיבים שעורבבו יחדיו יצרו דייסה משובחת לעימוד שערים שערורייתיים, שרלוונטית גם היום. במהרה פונט חיים זלג לשאר העיתונים בארץ.

בפועל, הדרמטיות של הפונט צמצמה את כותרות העיתונים ממשפטים למילה עד שתיים. מכותרות המספקות מידע אינפורמטיבי, הכותרות הפכו לכרזות ומחאות. האותיות של פונט חיים זעקו מתוך הכותרות בקול רם, לעיתים אפילו גבוה מידי. "התופת", "כמו בסרטים", "הטרור חזר" ועוד.

דוגמא מפורסמת נוספת של שימוש בפונט הכריזמטי היא בלוגו של "שלום עכשיו", שנחשב לסטיקר הפוליטי הראשון, כאשר המילה שלום כתובה בשחור בפונט קורן המסורתי ואילו המילה "עכשיו" נכתבה בפונט חיים באדום. השילוב בין שני הפונטים השונים נחשב לחתרני בעולם העיצוב. לפתע, המסורת והחילוניות התחברו לכדי גוף אחד חזק: "שלום עכשיו". הכרזה עוצבה על ידי דוד טרטקובר. ההצלחה של חיים הולידה גופנים נוספים בהמשך הדרך (חיים שמן וחיים רזה לדוגמא).

לסיכום, הפונט שהחל את דרכו כחתרני וחילוני, הפך עם השנים להיות המבוגר האחראי בסביבה. היום, כשאנחנו רואים אותו בעיתון, אנחנו מבינים מיד שמשהו דרמטי קרה. משהו גדול, שאי אפשר להתעלם ממנו, ובוודאי שאין לנו יכולת להוריד ממנו את העיניים. למרות שיש שפע של פונטים צעירים ועדכניים ממנו, חיים הוא עדיין הפונט שמייצר את הדרמות הכי גדולות בעיתונות המקומית.

האות היא נצחית: מהו פונט של מכונת כתיבה?

מאת: ליאת בכרך

בחיפושים אחרי מקורות השראה, הגעתי לחנות עתיקות מהממת ביופייה. מקום כזה שעושה לך חשק להתיישב בכורסה הפרחונית, להאזין לתקליטי ויניל ולעיין באבן שושן מצהיב. בעודי מתענג על פריטים היסטוריים נשכחים, אמא ובנה נכנסו לחנות. הילד, שהיה להערכתי בן עשר תקתק במקשים של מכונת כתיבה ישנה ושאל "מה זה"?, כשאמא שלו הסבירה לו את ההמצאה הכבירה, הוא היה מהופנט. בערך כמוני, כשמספרים לי על הפירמידות במצרים.

ההיית או חלמתי חלום? ההיסטוריה של מכונת הכתיבה

אני (מאוד) מקווה ששמתם לב, שעידן מכונות הכתיבה חלף מזמן. למעשה, יש אפשרות שחלקכם אפילו לא מכירים מכונות כתיבה, אולי פרט לסרטים או לחנויות יד־שנייה במחירים מופקעים.
מכונות הכתיבה הראשונות התחילו להופיע כבר מאמצע המאה ה־16, אבל עברו שנים רבות, שבמהלכן מכונות הכתיבה השתנו והשתכללו, עד שהתחילו להופיע בכל משרד איפשהו לקראת המאה ה־19. טכניקת העבודה במכונות הראשונות הייתה על־ידי הטבעת גופנים מוכנים מראש על זרועות מתכת. בהדפסה נעשתה לחיצה על הגופנים כנגד הנייר, דרך בד ספוג דיו. אתם יכולים לדמיין לעצמכם שבמכונות הראשונות היה צורך להפעיל לחץ פיזי של ממש בכל פעם שהיו רוצים להקליד? רק באמצע המאה שעברה התחילו להופיע מכונות כתיבה חשמליות, שהשימוש בהן היה קל, יעיל ומהיר הרבה יותר. עד שיצאו משימוש עם כניסת המחשבים האישיים, והמכונות הפכו לפריטים דקורטיביים יוקרתיים.

פונטיאדה

יוהאן גוטנברג הגרמני, ומי שנחשב לאבי הדפוס המציא אי־שם באזור המאה ה־15 את הגופן הראשון, Blackletter. אבל עם כל הכבוד לרעיון החדשני, בדפוס הייתה לגופן נטייה להיראות דחוס ומרוח. הפונט שהחליף אותו היה Roman type. אבל לא זה שאתם מכירים מהמחשב האישי שלכם, אלא אחד עתיק הרבה יותר. החידוש של הפונט היה בכך שהאותיות היו ישרות יותר ובעלות עיקולים רגילים. כך הכתב הפך להיות קריא וברור יותר בטקסטים רצים.

דבר עברית צחה!

בתחילת שנות השישים, חברת IBM חשפה בפני העולם המצאה גדולה – מכונת כתיבה חשמלית מדגם "כדורית". כמה שנים לאחר מכן, עם החדירה לשוק הישראלי, הטיפוגרף הנרי פרידלנדר יצר עבור המכונה העברית את הגופנים "הדר", "שלום" ו"אביב".

עם הפסקת השימוש במכונות הכתיבה והפיכתם לפריטים נוסטלגיים לצד מדפי הספרים, הפכו הפונטים הישנים לבעלי אמירה עיצובית־נישתית, למרות ששודרו ונראו בגרסאות מחודשות ועדכניות. אבל אם תהיו שקטים לרגע, תוכלו לשמוע את רעשי ההקלדה של מכונות הכתיבה, שעדיין מהלכי קסם ומחזירים אותנו לעולם של בלשים במעילי חורף אפורים, למהדורות הראשונות של ספרים מצהיבים, עולם של עיתונאים הכותבים בפנקסים.

היום, אם אנחנו רוצים לעצב מודעה או לוגו עם אסתטיקה של מכונת כתיבה וארומה של עולם ישן, שבו השפה הייתה רשמית יותר (להבדיל משפת הרשתות החברתיות והפוסט הזה).
ישנם פונטים רבים וטובים שמחקים את סגנונה של מכונת הכתיבה: "רמינגטון", "מכונת דפוס" ועוד. שימו לב שהפונטים מומלצים לשימוש רק בכותרות, מכיוון שקשה מאוד לקרוא איתם טקסט רץ.

לסיכום, בעולמות התוכן שבגזרתם אנו פועלים, טיפוגרפיה היא כוח להביע מילים ורעיונות בצורה ויזואלית. היא הייתה כאן מאז ומעולם והיא כאן כדאי להישאר, למרות שהיא כל הזמן משתנה בהתאם לתקופה בה אנו נמצאים.

תולדות האות העברית או: ״כיצד נוצרה האות העברית?״

מאת: נעם רמתי

יצאתי לחקור את התהליך הצורני שעברה האות העברית לאורך ההיסטוריה, עד שהגיעה לצורתה הנוכחית המוכרת לנו היום. התעמקתי במספר אותיות אקראיות – א’, ג’, ו’, צ’, ק, ו־ש’. לאחר מחקר צורני מעמיק, הצגתי את התהליך שכל אות עברה בפורמט משתנה, תוך ניסיון ללמד את הצופה את ההתפתחויות השונות בדרכים אחרות.
האותיות עצמן הוכנו מפלסטלינה שחורה. בחרתי בפלסטלינה מכיוון שהיא חומר גולמי, גמיש, שאינו מדוייק כמו צורה וקטורית. בשימוש בחומר כזה רציתי להעביר את התחושה הידנית והגולמית של אות הנכתבת בכתב־יד וכל הזמן משתנה.

התפתחות האות א’

פורמט: שעון קיר

החלטתי להציג את תהליך התפתחותה של האות בפורמט של שעון קיר. הבחירה בשעון קיר נבעה מכך שהשעון מייצג סוג של ציר־זמן וכך יכולתי להציג את שינוי הצורניות של האות על־ידי המעבר בין השעות, שבמקרה הזה מייצגות את התקופות השונות. הצורה הראשונית של האות אלף מתחילה בספרה הראשונה – אחת.
משמעות המילה "אֶלֶף" במקורות היא ״שור״, לכן צורתה הראשונית בכתב־יד התפתחה מצורת ראש השור. אפשר לראות שבכתבים מאוחרים יותר התפתחה האות לצורה קלה יותר לחריטה, ועם זאת היא עדיין משמרת את דמות ראש השור הקדמון.

התפתחות האות ג’

פורמט: פוסטר ציר זמן

החלטתי להציג את תהליך התפתחותה של האות גימל בפורמט מודפס, היוצר ציר זמן של צורת כתיבת האות השונות. למעשה, העברתי קו מחבר לאורך כל הצורות השונות וכך נוצר קו ארוך ושלם, היוצר את ציר הזמן המציג את הטרנספורמציה של האות. ליד כל אות על הציר, מסומנות נקודות עם קו המשיק לתחתית הפוסטר, שם ניתן לראות את הצורות השונות של האות בנפרד.

התפתחות האות צ’

פורמט: אתר אינטרקטיבי

החלטתי להציג את תהליך התפתחותה של האות צדיק בפורמט אינטראקטיבי המתבסס על ציר זמן. בהתאם, ניתן לעבור בין הזמנים על־ידי לחיצה על החצים, ולראות את תצורתה של האות בכל אחת מן התקופות. בנוסף, ניתן לראות את השינויים באנימציה.

התפתחות האות ק’

פורמט: אנימציית גיפ

החלטתי להציג את תהליך התפתחותה של האות קוף בפורמט אנימטיבי – גיפ, הנוצר מתקופות שונות לאורך ההיסטוריה, בהן האות נכתבה באופנים אחרים. הגיפ מציג את המעבר בין התקופות ואת השינויים שעברה האות בין לבין.

התפתחות האות ש’

פורמט: אנימציה מדופדפת

החלטתי להציג את תהליך התפתחותה של האות שין בפורמט מדופדף. העמוד הראשון מציג את תצורתה הראשונית של האות ש' והאחרון את תצורתה הסופית כפי שנכתבת כיום. על־ידי דפדוף מהיר של הדפים, ניתן לראות את תהליך ההתפתחות כמעין אנימציה. בנוסף,הצורות המשתנות נמצאות על ציר זמן שלאורכו ישנה נקודה המשתנה גם היא במיקומה על הציר, בהתאם לתקופה בה נכתבה האות.

הפרויקט לווה בחוברת העשרה המכילה תמונות של כתובות שונות, הסברים אודתיהן ואת תהליך העבודה הראשוני שלי, בו אספתי את מכלול הצורות של האותיות שהצלחתי למצוא במקורות השונים.

פרויקט זה נעשה במסלול תקשורת חזותית ב”שנקר” תחת קורס “טיפוגרפיה ניסיונית” בהנחיית נדב ברקן.

אינטרובאנג ‽ (Interrobang)

אינטרובאנג (‽) הוא סימן פיסוק לא רשמי הנוצר, כפי שניתן להבין מצורתו, משילוב של סימן השאלה (?) וסימן הקריאה (!) על מנת לשמש כסימן קיצור להבעה שלישית המשלבת יחד את שתי ההבעות לאחת, שמשמעותה – הבעת תמיהה, פליאה, סקרנות או שאלה רטורית שהשואל לא מצפה לתשובה מכיוון שהיא ברורה לו. להמשיך לקרוא אינטרובאנג ‽ (Interrobang)

& – סימן ה"וגם"

האמפרסנד (Ampersand) הוא אחד הסמלים היותר מיוחדים בעולם הטיפוגרפי, לפחות בטיפוגרפיה הלטינית, אך לאחרונה גם בזו של השפה העברית שאימצה אותו לחיקה בזרועות פתוחות. חלק מהמעצבים המקומיים אף הגדילו לעשות ועיצבו עבורו את האלטרנטיבה העברית. להמשיך לקרוא & – סימן ה"וגם"