מהו פונט טוב ואיך בוחרים פונטים?

מאת מידן ארוש

חלק ניכר מעבודת העיצוב הגרפי מסתמכת על בחירות טובות ונכונות כך שתיווצר הלימה בין התוכן החזותי לזה הטקסטואלי. השאלה מהו פונט טוב מזמנת, באופן מיידי ומתבקש, שאלה נוספת – פונט טוב לאיזה שימוש?

קיימים טיפוסי אות שונים המשמשים לצרכים שונים: פונט טקסט, פונט ראווה, וובפונט ועוד. כמובן שכל אחד מאלו יענה על קריטריונים שונים כשנשאל לגביו את השאלה ׳האם מדובר בפונט טוב׳, שכן תפקודם והשימוש בהם שונה ונועד לצרכים שונים. כך למשל פונט טקסט טוב צריך להציע רמת קריאות מרבית וזרימה, בעוד פונט ראווה משרת מטרה אחרת – משיכת העניין והזמנת הצופה.

קיבצנו עבורכם מספר כללים חשובים בעזרתם תוכלו לבחון את הפונט בו אתם מבקשים להשתמש. כדאי ומומלץ להציץ לפני באנטומיה של טיפוגרפיה עברית כדי להעמיק בהבנת ההתנהגות הצורנית של האותיות. להמשיך לקרוא מהו פונט טוב ואיך בוחרים פונטים?

מֵמַדים טיפוגרפיים

אות היא יצור דו־ממדי – או לפחות כך זה נראה. הרי כך היא שימושית יותר, אפשר בקלות לקרוא אותה ואין שום צורך לראות את צידיה או אחוריה. זה אפילו עלול לבלבל ולהפוך אותה ללא קריאה ועמוסה באינפורמציה. תארו לעצמכם טקסט בספר בפונט שכולו תלת־ממדי, מסתובב על צירו איך שבא לו. לא, זה לא שימושי. להמשיך לקרוא מֵמַדים טיפוגרפיים

גורן – תקשורת חזותית

רוצים ללמוד עיצוב גרפי או תקשורת חזותית ומתלבטים לאן להירשם? הכנו לכם את רשימת בתי הספר הגבוהים לתקשורת חזותית בארץ. הרשימה הזו תעזור לכם לבחור איפה הכי כדאי לכם ללמוד ומה הכי מתאים לכם.

שנקר | בצלאל | ויצו חיפה | המכון הטכנולוגי חולון | מנשר | מכון אבני | גורן | אמונה | המכללה למנהל | תילתן | סמינר הקיבוצים להמשיך לקרוא גורן – תקשורת חזותית

הטיפוגרפיה העברית הקדומה

אין כמו הטיפוגרפיה כדי לעורר דיון על היחס בין מסורת לחידוש; הטיפוגרפיה העברית נשענת בצורה יוצאת דופן על המסורת, ויחד עם זאת מרגישה צורך בהתחדשות ופריצת גבולות. צורת כל אות עברית מבוססת על אלפי שנות מסורת, לא משנה כמה היא חדשנית או אקספרימנטלית. לא מעט ניסיונות נעשו במהלך השנים להגדיר את צורת האותיות העבריות וכלליהן, אך נדמה כי דוקא קולה של המסורת העברית נשכח לפעמים. להמשיך לקרוא הטיפוגרפיה העברית הקדומה

הקשר בין פונטים ושיפור חווית משתמש

עד לפני כמה שנים, מרבית אתרי האינטרנט היו מוגבלים לפונטים שהיו קיימים במערכת ההפעלה של המשתמש כמו למשל David או Arial, מה שגרם לאתרי אינטרנט להיות מוצגים בצורה שונה במערכות הפעלה או דפדפנים שונים. הפתרון המאוד לא אלגנטי שנמצא לבעיה הזו הוא שימוש בתמונות שכללו צילום של הטקסט עם הפונטים המיוחדים, מה שגרם לזמן עלייה גבוה יותר של האתר וחוסר אפשרות לסריקה של הטקסט הזה על ידי מנועי החיפוש (מה שפגע בקידום של האתר). להמשיך לקרוא הקשר בין פונטים ושיפור חווית משתמש

מכון אבני – תקשורת חזותית

רוצים ללמוד עיצוב גרפי או תקשורת חזותית ומתלבטים לאן להירשם? הכנו לכם את רשימת בתי הספר הגבוהים לתקשורת חזותית בארץ. הרשימה הזו תעזור לכם לבחור איפה הכי כדאי לכם ללמוד ומה הכי מתאים לכם.

שנקר | בצלאל | ויצו חיפה | המכון הטכנולוגי חולון | מנשר | מכון אבני | גורן | אמונה | המכללה למנהל | תילתן | סמינר הקיבוצים להמשיך לקרוא מכון אבני – תקשורת חזותית

פונטים חינמיים מול פונטים בתשלום – יתרונות וחסרונות

בכל מחשב חדש שתקנו היום יש היצע לא רע של פונטים המובנים בתוכו, אלו פונטים גנריים שקרוב לוודאי לא יספקו את המשתמש הרגיל, על אחת כמה וכמה את המעצב הגרפי. למעשה הבחירה בפונט הנכון תעשה את ההבדל בין פרויקט בינוני לפרויקט מצוין. להמשיך לקרוא פונטים חינמיים מול פונטים בתשלום – יתרונות וחסרונות

אינטרובאנג ‽ (Interrobang)

אינטרובאנג (‽) הוא סימן פיסוק לא רשמי הנוצר, כפי שניתן להבין מצורתו, משילוב של סימן השאלה (?) וסימן הקריאה (!) על מנת לשמש כסימן קיצור להבעה שלישית המשלבת יחד את שתי ההבעות לאחת, שמשמעותה – הבעת תמיהה, פליאה, סקרנות או שאלה רטורית שהשואל לא מצפה לתשובה מכיוון שהיא ברורה לו. להמשיך לקרוא אינטרובאנג ‽ (Interrobang)

פונט דוד

פונט הוא הפונט הנפוץ ביותר במסמכים רשמיים ובעבודות אקדמיות. אך האם אתם יודעים באיזו שנה הוא יצא לאור ואיך קשורה לזה מלחמת העולם השנייה? איזה ספר היה הראשון שהוקלד בעיצובו של הפונט? מה הייתה השראתו של איתמר דוד, יוצרו, לעיצוב הפונט? ואיפה תמצאו את הפונט להורדה בחינם? אספנו עבורכם את כל מה שמעניין אודות הפונט העברי הזה. להמשיך לקרוא פונט דוד

מקף־עברי

מקף עברי (־) הוא אחד מסימני הפיסוק של השפה העברית ומשמש בעיקר לקישור בין שתי מילים. רובנו נוטים להתבלבל בין המקף העברי לבין הקו המפריד (–), המשמש להפרדה בין חלקי משפט. בניגוד לסימני פיסוק אחרים בעברית, שהועתקו משפות לטיניות, מקורו של המקף העברי בטעמי המקרא. הוא נכתב בחלקה העליון של השורה, לעומת הקו המפריד המופיע באמצעה. הבדל נוסף הוא שלא יבוא רווח לפניו ואחריו כמו בקו המפריד. להמשיך לקרוא מקף־עברי