עשה היסטוריה: פונט לה־בה

מאת: ליאת בכרך

אילו בילבו בגינס היה כותב מכתב לאור נרות למלכה סרסיי, מה היה נאמר בו? "אני אולי הוביט קטן ומגושם, אבל בספר אחר, רחוק אלפי דפים ומדפים ממך, דווקא אני, הייתי זה שגבר על הדרקון." ואם נשאר להתפלש עוד רגע בעולם הפנטזיה, אז נניח שבילבו בגינס היה כותב בעברית. ואם בעברית עסקינן, האם לא ראוי לשאול – באיזה פונט?

נשמע מופרך? לא יותר מסיפורו של פונט לה־בה, שנחשב לפיסת היסטוריה יהודית, אף על פי שהומצא על ידי חרט אותיות נוצרי. אפשר שדווקא מפאת גילו המאוחר (מעל 450 שנים), פונט לה בה, פחות מוכר כיום בקרב סטודנטים לעיצוב. אבל לכל חובבי הטיפוגרפיה העברית, הגופן הזה הוא צלילה בנבכי היסטוריה יהודית,  שפתה ותרבותה. 

הדליקו עששית – גולשים במנהרת הזמן

מצחיק ומשונה כאחד, שדווקא פונט לה בה שהפך לטקסט תורני בעל זהות יהודית עמוקה עוצב על ידי חרט האותיות הנוצרי-צרפתי גיום לה בה (1521-1595), שגם העניק לו את שמו. לה־בה עמל על הגופן במשך חמש שנים (1545-1550). רישומים שנחשפו מעיזבונו גילו את העבודה הקפדנית והיסודית של צורף האותיות, שחקר קליגרפים יהודיים שפעלו בתחום לפניו. לימים, סיפר לה־בה שאת השראתו שאב מממשיכות הקולמוס של סופרים עבריים ומאותיות שונצינו. עבודתו של הצרפתי בן המאה ה־16 הלכה ועודנה הולכת לפניו כסמל לעידון האות העברית.

כאישור לכך, הדפס הבלגי, כריסטופר פלנטין הדפיס את התנ"ך הפוליגלוטי (תנ"ך רב־לשוני) עם אותיותיו העבריות של גיום לה־בה. בכתב הלטיני נהוג היה לחצות את המילה בסוף השורה בכדי לשמור על עימוד רציף. לבקשתו של פלנטין, לה־בה עיצב אותיות עבריות ברוחב משתנה על מנת לעמד את האותיות בצורה מסודרת, ובכך להקנות לטקסט מראה נקי. 

פונט לה בה מגלה את אמריקה

בין השנים 2010-2012 שני מעצבים אמריקאיים עיצבו גרסה דיגיטלית ומחודשת לגופן. מת'יו קרטר, טיפוגרף אמריקאי מוכר שאף עיצב את פונט טהומה, ורדנה ועוד רבים. קרטר היה הראשון שנחשף לפונט לה־בה. הוא שיתף בעבודתו את סקוט מרטין קוסובסקי, טיפוגרף, מעצב ומפיק ספרים שגילה התלהבות גדולה לפרויקט. 

בסרטון קצר שפרסם קוסובסקי, הוא מתאר את תהליך העבודה: "התלהבתי מאוד מהפרויקט. לצורך כך, הסבנו מוסך ישן שהיה בביתי והפכנו אותו לחדר עבודה. יצירה של פונטים בעברית זה תהליך עצום, בניגוד לפונטים בכל שפה אחרת. במיוחד אם לוקחים בחשבון את הניקוד, טעמי מקרא ואותיות מתרחבות. ניתן להגיע לקומבינציה של מעל ל־2000 אופציות שונות."

עוד באותו הסרט סיפר קוסובסקי כי האותיות של לה בה היו כל כך טובות, עד שבניגוד לעבודות קודמות שהיה מעורב בהן, כאן לא היה צורך בעריכות גדולות ומורכבות. פרט לשינוי קטן באות ג'. 

אותו קוסובסקי הנלהב שלח את הסקציה שלו למו"לים רבים, ואכן ספר בשם "יהודה הלוי שירים נבחרים" יצא עם פונט לה־בה. למרבה הפלא, לאחר מכן אותו הפונט בן 450 השנים החל לשמש עבור E-books. 

קוסובסקי אמר שלעצב פונט דיגיטלי שמכיל בתוכו פיסת היסטוריה יהודית זה לא רק מסעיר, אלא מצווה של ממש.  

לסיכום, הצורניות של פונט לה־בה מכניסה אותו לנישה של אות יהודית, מקראית ולכן זה מגביל את שימוש שלו לצורך יום יומי לדברים אחרים. אם זאת זה לא גורע מיופיו של הגופן, שמשמש כטקסט תורני, בדיוק הסיבה שלשמה הוא נוצר. 

4 קווים וקעקוע

זה סיפור קורע לב ומלא רחמים, על סימן אחד במקלדת שמורכב כולו מקווים ישרים, סיפור על אומץ ודבקות במטרה, שהביאו את הגיבור שלנו להיות לחיץ הממלכה. להמשיך לקרוא 4 קווים וקעקוע

אינטרובאנג ‽ (Interrobang)

אינטרובאנג (‽) הוא סימן פיסוק לא רשמי הנוצר, כפי שניתן להבין מצורתו, משילוב של סימן השאלה (?) וסימן הקריאה (!) על מנת לשמש כסימן קיצור להבעה שלישית המשלבת יחד את שתי ההבעות לאחת, שמשמעותה – הבעת תמיהה, פליאה, סקרנות או שאלה רטורית שהשואל לא מצפה לתשובה מכיוון שהיא ברורה לו. להמשיך לקרוא אינטרובאנג ‽ (Interrobang)

& – סימן ה"וגם"

האמפרסנד (Ampersand) הוא אחד הסמלים היותר מיוחדים בעולם הטיפוגרפי, לפחות בטיפוגרפיה הלטינית, אך לאחרונה גם בזו של השפה העברית שאימצה אותו לחיקה בזרועות פתוחות. חלק מהמעצבים המקומיים אף הגדילו לעשות ועיצבו עבורו את האלטרנטיבה העברית. להמשיך לקרוא & – סימן ה"וגם"