תולדות האות העברית או: ״כיצד נוצרה האות העברית?״

מאת: נעם רמתי

יצאתי לחקור את התהליך הצורני שעברה האות העברית לאורך ההיסטוריה, עד שהגיעה לצורתה הנוכחית המוכרת לנו היום. התעמקתי במספר אותיות אקראיות – א’, ג’, ו’, צ’, ק, ו־ש’. לאחר מחקר צורני מעמיק, הצגתי את התהליך שכל אות עברה בפורמט משתנה, תוך ניסיון ללמד את הצופה את ההתפתחויות השונות בדרכים אחרות.
האותיות עצמן הוכנו מפלסטלינה שחורה. בחרתי בפלסטלינה מכיוון שהיא חומר גולמי, גמיש, שאינו מדוייק כמו צורה וקטורית. בשימוש בחומר כזה רציתי להעביר את התחושה הידנית והגולמית של אות הנכתבת בכתב־יד וכל הזמן משתנה.

התפתחות האות א’

פורמט: שעון קיר

החלטתי להציג את תהליך התפתחותה של האות בפורמט של שעון קיר. הבחירה בשעון קיר נבעה מכך שהשעון מייצג סוג של ציר־זמן וכך יכולתי להציג את שינוי הצורניות של האות על־ידי המעבר בין השעות, שבמקרה הזה מייצגות את התקופות השונות. הצורה הראשונית של האות אלף מתחילה בספרה הראשונה – אחת.
משמעות המילה "אֶלֶף" במקורות היא ״שור״, לכן צורתה הראשונית בכתב־יד התפתחה מצורת ראש השור. אפשר לראות שבכתבים מאוחרים יותר התפתחה האות לצורה קלה יותר לחריטה, ועם זאת היא עדיין משמרת את דמות ראש השור הקדמון.

התפתחות האות ג’

פורמט: פוסטר ציר זמן

החלטתי להציג את תהליך התפתחותה של האות גימל בפורמט מודפס, היוצר ציר זמן של צורת כתיבת האות השונות. למעשה, העברתי קו מחבר לאורך כל הצורות השונות וכך נוצר קו ארוך ושלם, היוצר את ציר הזמן המציג את הטרנספורמציה של האות. ליד כל אות על הציר, מסומנות נקודות עם קו המשיק לתחתית הפוסטר, שם ניתן לראות את הצורות השונות של האות בנפרד.

התפתחות האות צ’

פורמט: אתר אינטרקטיבי

החלטתי להציג את תהליך התפתחותה של האות צדיק בפורמט אינטראקטיבי המתבסס על ציר זמן. בהתאם, ניתן לעבור בין הזמנים על־ידי לחיצה על החצים, ולראות את תצורתה של האות בכל אחת מן התקופות. בנוסף, ניתן לראות את השינויים באנימציה.

התפתחות האות ק’

פורמט: אנימציית גיפ

החלטתי להציג את תהליך התפתחותה של האות קוף בפורמט אנימטיבי – גיפ, הנוצר מתקופות שונות לאורך ההיסטוריה, בהן האות נכתבה באופנים אחרים. הגיפ מציג את המעבר בין התקופות ואת השינויים שעברה האות בין לבין.

התפתחות האות ש’

פורמט: אנימציה מדופדפת

החלטתי להציג את תהליך התפתחותה של האות שין בפורמט מדופדף. העמוד הראשון מציג את תצורתה הראשונית של האות ש' והאחרון את תצורתה הסופית כפי שנכתבת כיום. על־ידי דפדוף מהיר של הדפים, ניתן לראות את תהליך ההתפתחות כמעין אנימציה. בנוסף,הצורות המשתנות נמצאות על ציר זמן שלאורכו ישנה נקודה המשתנה גם היא במיקומה על הציר, בהתאם לתקופה בה נכתבה האות.

הפרויקט לווה בחוברת העשרה המכילה תמונות של כתובות שונות, הסברים אודתיהן ואת תהליך העבודה הראשוני שלי, בו אספתי את מכלול הצורות של האותיות שהצלחתי למצוא במקורות השונים.

פרויקט זה נעשה במסלול תקשורת חזותית ב”שנקר” תחת קורס “טיפוגרפיה ניסיונית” בהנחיית נדב ברקן.

פונט נועם

מאת מידן ארוש

עניין ידוע לעוסקים במלאכת הטיפוגרפיה הוא כי מעטות החלופות לפונט הטקסט האלמותי העברי –פרנק ריהל. פרופסור עדי שטרן, ראש המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל, החל לפני שתים־עשרה שנים את דרכו בחיפוש אחר האות החמקמקה – זו שתציע רהיטות ומרקם שיעבדו בהלימה מושלמת ותפתח שער לאלטרנטיבות חדשות בתחום הטיפוגרפיה העברית. להמשיך לקרוא פונט נועם

מהו פונט כתב־יד

הכתיבה היא פעילות מורכבת, הכוללת מרכיבים מוטוריים ותפיסתיים, ועל האדם לפתח מיומנות לשם יצירתה. לכל אדם כתב יד ייחודי לו, שיכול לשמש לזיהוי הכותב, כמו טביעת אצבע.

כתב היד העברי כולל בתוכו את הכתב המרובע והכתב העגול, וישנה הבחנה בין טקסט שנכתב בכתב יד לבין טקסט מודפס. בעידן שלפני הדפוס היה הבדל בין כתיבה פורמלית לבין כתיבה לא פורמלית, ולאחר המצאת הדפוס המונח “כתב יד” התייחס למקור של יצירה כלשהי. להמשיך לקרוא מהו פונט כתב־יד

קדושת אותיות הדפוס

מאת: מיכה ירושלמי

"וחייבים אתם לדעת שזה הכתב האשורי הואיל ובו ניתנה התורה ולוחות הברית, מגונה הדבר להשתמש בו בדברי חול חוץ מכתבי הקודש. ולא פסקו ישראל בכל הדורות מלהזהר ולהשמר בזה. וכל כתבי חול שלהם, ואגרותיהם, היו בכתב עברי  בלבד, ולכן לא תמצא חרות על שקלי הקודש אלא בכתב עברי, ובגלל זה הענין שינו הספרדים כתבם, ונתנו לאותיות צורות אחרות, עד שנעשה כאילו כתב אחר." (תשובות הרמב"ם, מהדורת יהושע בלאו, חלק ב, סימן רסח, עמ' 513, ירושלים תש"כ 1960)

מאז המצאת הדפוס במאה ה-15 והקמת בתי דפוס עבריים ולאחר מכן תחיית השפה העברית והשימוש בה בכל תחומי החיים התעוררה השאלה: האם יש קדושה לכתבים עבריים שבנושאי חולין? כך למשל, האם מותר להכניס עיתון עברי לשירותים? להמשיך לקרוא קדושת אותיות הדפוס

הטיפוגרפיה העברית הקדומה

אין כמו הטיפוגרפיה כדי לעורר דיון על היחס בין מסורת לחידוש; הטיפוגרפיה העברית נשענת בצורה יוצאת דופן על המסורת, ויחד עם זאת מרגישה צורך בהתחדשות ופריצת גבולות. צורת כל אות עברית מבוססת על אלפי שנות מסורת, לא משנה כמה היא חדשנית או אקספרימנטלית. לא מעט ניסיונות נעשו במהלך השנים להגדיר את צורת האותיות העבריות וכלליהן, אך נדמה כי דווקא קולה של המסורת העברית נשכח לפעמים. להמשיך לקרוא הטיפוגרפיה העברית הקדומה

אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת

אם אתם קוראים שורות אלו אתם ודאי חושבים שאתם יודעים את כל מה שצריך לדעת על האלפבית העברי. ובכן, האם אתם יודעים על שם מה נקראית האות זי"ן? (מממ.. לא, לא זה), האם אתם יודעים מתי כמעט החליפו את האלפבית שלנו לאלפבית הלטיני? האם אתם יודעים לְמה שימשו האותיות הסופיות בתחילת דרכן? לאיזה כיוון כתבו אבות אבותינו ומי כתב שיר על האלפבית? יש לא מעט לדעת, אז אספנו עבורכם את כל מה שמעניין וכדאי לדעת. להמשיך לקרוא אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת

אל״פים עם סיפור

אין יותר בסיסית מהאות אל״ף, אבל אין יותר טעונה ויפה ממנה. האל״ף העברית מסמלת את לשון הקודש והיא סמל של בראשית ובריאת העולם. המבנה של האות אל"ף נחקר ונלמד במשך אלפי שנים, מכיל מאות צורות וחומרים וסימן זיהוי אחד. להמשיך לקרוא אל״פים עם סיפור