נ' הפוכה (׆) או נ' מנוזרת (מובדלת) היא סימן המזוהה עם הטקסט המקראי שמופיע במהדורות נוסח המסורה (רשימת הערות על נוסח המקרא) של התנ"ך במספר מקומות* (בספר במדבר ובתהילים) ואף במגילות ים המלח. חוקרי מקרא מציינים כי הסימון היה מקובל בקרב הסופרים בעת העתיקה ושימש אותם למסגר גרסה לא רשמית של הטקסט הרשמי או לסמן נוסח שאינו נמצא במקומו הנכון בטקסט ואשר היה צורך להזיזו או להשמיטו בהמשך (תפקיד הדומה מאוד לזה של הסוגריים כיום).
הנ' ההפוכה במקורות השונים
לאורך המאות מקורות שונים התייחסו אף הם לסימון הנ' ההפוכה בפרשנות המקורית או הוספיו פרשנות משלהם לסימון. במקורות היוונים סימון זה כונה ἀντίσίγμα (אנטי סיגמא), כאשר הן הסיגמא (Σ) והן האנטי סיגמא שמשו את סופריה כדי לציין את תחילתה ואת סופה של גרסה אשר שימשה מעין טיוטה והיה עליהם להשמיט אותה או לשנות את מקומה. למעשה מסימון יווני זה התפתח הסימון המודרני של הסוגריים הידועים לנו כיום (שימו לב לדמיון באייקונים אשר נשמר עד היום).
התלמוד הבבלי מתייחס לסימון זה, ומציין בין היתר כי סימון זה מרמז על פסוק שמופיע שלא במקומו:
| ת"ר: "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה" – פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה. ר' אומר: לא מן השם הוא זה, אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו.[…] תניא: רשב"ג אומר, עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה. ולמה כתבה כאן? כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה. | ||
| – מסכת שבת, דף קטו ע"ב – קטז ע"א | ||
התייחסות נוספת לסימון זה מופיעה במסכת סופרים, חיבור ארץ ישראלי שחובר בתקופת הגאונים (מסוף המאה ה־6 ועד המאה ה־11).
| הכותב צריך לעשות שיפור בפתיחה של ויהי בנסע הארון מלמעלן ומלמטן, שהוא ספר בפני עצמו […] הכותב צריך לעשות שיפור בפתיחה של ויהי העם כמתאוננים מלמעלן ומלמטן שהוא ספר בפני עצמו […] |
* הנו"ן ההפוכה מופיעה בתורה בתשעה מקומות בדיוק: פעמיים בספר במדבר. בפרק י', לפני ואחרי שני הפסוקים ל"ה-ל"ו. ושבע פעמים נוספות בספר תהילים. במזמור ק"ז, בכתר ארם צובא ובמהדורות שלפיו: לפני כל פסוק ופסוק מששת הפסוקים כ"ג-כ"ח ולפני פסוק ל"א, בכתב יד לנינגרד: לפני כל פסוק ופסוק משבעת הפסוקים כ'-כ"ו. רש"י בפירושו למקרא מציין עוד מופע של נו"ן הפוכה בספר בראשית י"א, ל"ב, אולם סימון זה אינו מופיע בשום כתב יד של המסורה שיש בידינו כיום.
