קטגוריות
אקדמיה היסטוריה השראה

הסטודנטיות במכללת אמונה עיצבו מחוה למעצבים הגדולים של המאה ה־20

״כל הסגנונות עולים לירושלים״ – הצצה קטנה לפרויקט המרתק של סטודנטיות ממכללת אמונה בהנחיית נחמיה בועז

הפרויקט מתחקה אחר המעצבים הבולטים של המאה ה־20 וחוקר את הסגנונות הבולטים והתנועות הרבות שהפכו לאבן דרך בעולם האמנות והעיצוב, החל מאר־נובו ועד דיוויד קרסון. למרות מרחק הזמן והמקום, הפכו הסטודנטיות למעשה ל״שוליית האמן״ של המעצב אחריו ביקשו להתחקות. בתוך כך הן רכשו לעצמן דפוסי עבודה ודרכי חשיבה זהים לאמן ממנו שאבו השראה, אך בד־בבד חדשים ומגוונים בשבילן כסטודנטיות.

מרכיבי הסגנון החזותי של המעצבים הנבחרים עברו תהליך זיקוק לתובנות ומאפיינים ייחודיים – כמו החלטות קומפוזיציה, שילובי צבע, טקסטורות, טיפוגרפיה וצילום. לצד המרכיבים החזותיים של היצירות שהן חקרו וכחלק בלתי נפרד מהן, גם הרוח המלווה את היצירה, הערכים שעמדו בבסיסה ושהניעו את המעצב לפעולה עיצובית הפכו לחלק בלתי נפרד מהמחקר וההשראה.

מתוך תהליך מחקר זה וזיקוק הרוח והייחודיות של מעצבי היסוד של המאה ה־20, התבקשו הסטודנטיות לבצע ״עלייה״ של הסגנונות אותם חקרו וליצור כרזות לכבוד יום ירושלים. כך הצליחו לשלב בין סגנונות ומאפייינים אוניברסליים אך להביאם למקום הייחודי הלוקאלי של ירושלים.

שרה בן־הרוש בהשראת אלפונס מוכה

אלפונס מוכה הוא בין האמנים הבולטים בסגנון האר־נובו. זרם זה מתאפיין בעיקר בהשראה מן החי והצומח, גוף האישה ותנועת הארטס אנד קראפטס. סגנון זה נוצר באמצעות השימוש בקו זורם ומפוטל, עיטוריות רבה עם קווי מתאר, אסימטריה והשטחה. ברבות מעבודותיו מוכה הציג נשים נאות וצעירות בתנועות זורמות, כשהן עטופות בגלימות ובצעיפים וצבעוניותו הייתה בעיקר בצבעים מושתקים.

בדומה למוכה, לשרה בן־הרוש היה חשוב להביא דמות נשית שדרכה יועבר נושא הכרזה. תהליך העבודה היה מאתגר, בגלל שמדובר בעבודת יד, כך שהדבר דרש ממנה דיוק רב ועשרות סקיצות. בשלב הראשון אתגריה המרכזיים היו בעיקר בשמירה על הקו הזורם ושינויים מדוייקים בדמות, כך שיתאים לנושא הכרזה, יחד עם שמירה על מאפינייה כמו שערה הגולש ולבושה המעוטר. אך כאשר עברה לשלב הדיגיטלי, הגיעה לאתגר העיקרי שלה – צביעה לפי אזורי בחירה. מתוך התהליכים והאתגרים שעברה במהלך העבודה למדה על חשיבותה של עבודת יד למרות אינספור האפשרויות שמאפשרות לנו תוכנות העיצוב.

אילה אבגי בהשראת סול באס

סול באס היה מעצב בולט במהלך המאה ה־20 ועיצוביו התאפיינו בסגנון פשוט הבא לידי ביטוי בצורות־יסוד הנגזרות מניירות וטיפוגרפיה לא מיושרת ולא מלוטשת.

הכרזה של אילה אבגי מורכבת מנגזרות נייר וטיפוגרפיה ידנית. היא מספרת כי במהלך עבודתה על הכרזה האתגר המרכזי עבורה היה ליצור קומפוזיציה המאפיינת את באס ומסרה יהיה בולט ומובן כבר מהמבט הראשוני. אבגי מספרת כי הכרזה המושתת על השראתה מבאס, מדגישה את החיבורים בתוך העיר ירושלים ובעיקר את העתיק אל מול המודרני. אבגי משתפת כי במהלך יצירת הכרזה סיגלה לעצמה סדר עבודה נכון המתחיל במחקר מעמיק ומוביל עד ליצירת תוצר מוגמר.

בת־שבע כהן בהשראת פאולה שר

פאולה שר היא בין המעצבות הגרפיות המשפיעות ביותר בעולם. עיצוביה מתאפיינים בטיפוגרפיה, הממלאים חלק מרכזי בכרזות אותן היא מעצבת וזאת בנוסף להכנסת תמונות צרובות לעבודותיה בקומפוזיציה ייחודית המשלבת בין האותיות בצורה דינאמית לבין התמונות הצרובות. הפונט בו היא נוטה להשתמש הינו מרובע סן סריף בעל משקלים שונים היוצרים יחד משחק מעניין. הכרזות שלה מתאפיינות בצבעוניות עזה אך נאמנה לצבעי יסוד ולצבעים המשלימים. 

בת־שבע כהן מספרת כי בתחילת העבודה ובעת מבט ראשוני על כרזותיה של שר, האמינה כי העבודה תהיה פשוטה ומהירה ברובה אך בעת תחילת עבודתה הבינה את הקושי והמורכבות בעיצוב כרזה טיפוגרפית, במיוחד לאור הניסיון הדל שלה בתחום זה. כהן מתארת כי למרות הקושי והאתגר, דווקא כניסתה לנקודת מבטה של שר והתנסותה בסגנון אחר גרם לה להשקיע רבות במחקר ומכאן להתפתח וללמוד הן על על שר וסגנונה והן על עצמה.

לילך כהן בהשראת יאן טשיכולד

יאן טשיכולד היה קליגרף, טיפוגרף ומעצב ספרים. היה בעל תפקיד משמעותי בפיתוח העיצוב הגרפי במאה ה-20 ועבודותיו התאפיינו בטיפוגרפיה סן סרפית, קומפוזיציה א־סימטרית, צורות גיאומטריות בצבעי יסוד ויחס לחללים הלבנים. 

לילך כהן משתפת כי בתחילת עבודתה על הפרויקט, מצאה קושי להתחבר למעצב. זאת השתנה כשבמהלך תחקיר מעמיק הבינה מה החשיבה ומה עומד מאחורי עבודותיו וכך החלה לעשות סקיצות ולמצוא את נקודות החיבור לעיצוביו. כהן משתפת כי הקושי העיקרי מבחינתה היה הצורך לדייק בפרטים הנכנסים לעבודה, מכיוון שהקו הוא מינימלסטי וכל פרט הוא בעל משמעות משלו כך שהקומפוזיציה, הצורות והצבעים בהם היא בוחרת להשתמש הינם בעלי תפקיד מרכזי בהתחקות אחר סגנון טשיכולד, שמירת המינימליזם והעברת המסר באופן ברור.

במהלך תהליך ניקוי זה והתמקדות במינימלזים הבינה כהן כי קיים קו מאוד נקי ומדויק בתמצות אותה טשיכולד מקדש וזוהי דרך להעביר מסר בצורה ייחודית, מדויקת ופשוטה. כמו כן משתפת כהן כי במהלך התרגיל הבינה כי האתגר הוא דווקא להתחבר לסגנון שאינו מדבר אליך ממבט ראשון אך במהלך המחקר וההבנה על הכוונה מאחורי העיצוב, ניתן ללמוד המון. מנקודה זו הבינה כהן את החשיבות של כל פרט, תפקידו במכלול הכולל של הכרזה והשפעתו על כלל ההרמוניה והקומפוזיציה – כל פרט עובד יחד וכל תזוזה משפיעה על העבודה כולה.

זיו נחום בהשראת פול ראנד

פול ראנד היה מעצב יהודי־אמריקאי בעל השפעה רבה על עולם העיצוב בעבר ועד היום, כשבעיצובו השתמש בגישה חכמה, מהנה ולא קונבציונאלית בשימושו בצורות, בחלל ובניגודיות. סגנונו המודרני, המופשט והאסימטרי התאפיין בקומפוזיציות דינאמיות וכלל בתוכו תמונה, טקסט, צורה, טקסטורה וצבעוניות חיה.

במהלך מחקרה של זיו נחום אודות ראנד ומאפייני סגנונו במטרה לעצב כרזה בהתאם לסגנונו, נתקלה נחום באתגר לא פשוט. הסגנון האסימטרי שתחילה נתפס כפשוט לעיצוב התברר לבסוף כי דרש מחשבה גדולה בכל פרט ופרט בכרזה מתוך הניסיון ליצור הרמוניה עיצובית בחוסר הסמטריות וה״מקריות״ שבה ראנד מניח את האלמנטים על הדף. נחום משתפת שתהליך זה לימד אותה לעצב באופן משוחרר יותר, לאמץ דפוסי חשיבה חדשים ולצאת מהקופסה ולהצליח להעביר את המסר בצורה שנונה המתקשרת עם הצופים.

נעה קופרמן בהשראת אלכסנדר רודצ׳נקו

אלכסנדר רודצ’נקו היה מעצב בולט בזרם הקונסטרוקטיביזם – זרם האוונגרד הרוסי. מאפייניו הבולטים של רודצ’נקו המרכיבים את הסגנון החזותי ביצירותיו הם שימוש בצורות גאומטריות, קומפוזיציות דינאמיות, שימוש בצבעי יסוד ובעיקרם אדום, שחור ולבן. רודצ’נקו עסק גם בצילום, כאשר צילומיו התאפיינו בעיקר בזוויות צילום לא שגרתיות, קומפוזיציות פתוחות וניגודי אור וצל. הרבה מיצירותיו מורכבות מפוטומונטאז’ – עיצוב המשלב תמונה וטקסט.

נועם קופרמן משתפת בתהליך העבודה שלה הכלל תחקיר אודות האמן והזרם אליו השתייך, הגדרת סגנונו החזותי של האמן, והמחשבה כיצד ניתן להביא לידי ביטוי את סגנונו הייחודי בכרזה ליום ירושלים. החלטתה על עיצוב בסגנון הפוטומונטאז’ של רודצ’נקו הובילה לחיפוש מבנה בירושלים המסמל בנייה והתחדשות. קופרמן צילמה את טחנת הרוח במשכנות שאננים בירושלים, בחיפוש אחר פרספקטיבה לא שגרתית ושילבה אותה בכרזה המורכבת מצורות גאומטריות ומצבעי אדום, שחור ולבן המתכתבים ישירות עם סגנונו ומאפייניו הבולטים של רודצ׳נקו.

אתגריה המרכזיים של קופרמן היו מציאת המבנה המתכתב עם סגנון הכרזה ובחירת הטקסט הנכון שישתלב באופן ההרמוני ביותר עם העיצוב. כמו כן, מתארת קופרמן על האתגר של מציאת נקודת המבט של אמן אחר והעיצוב על פיו. אך עם הקושי והאתגר אותו היא מתארת, משתפת קופרמן כי זהו גם תהליך הלמידה המרכזי אותו עברה במהלך הפרויקט אשר גרם לה ״לצאת מהקופסא״ ולהסתכל על עולם העיצוב מנקודת מבט שונה.

אפרת אמדדי בהשראת ארמין הופמן

ארמין הופמן היה שותף לפיתוח סגנון העיצוב הגרפי הידוע בשם “הסגנון השוויצרי”. עבודתו של הופמן מבוססת בעיקר על היסודות הבסיסיים של הצורה הגרפית; נקודה, צורה וקו. תוך דגש על מאפיינים של פשטות, מורכבות, ייצוג והפשטה, ושימוש חסכוני בצבע ובגופנים.

אפרת אמדדי מספרת כי בתחילת העבודה, התקשתה להבין את ראשו של המעצב ולכן ניסתה להכנס לעולמו של הופמן, לחקור לעומק את יצירותיו, לבחון את קו המחשבה והעיצוב איתם הוא עבד. הקומפוזיציה, הקו, החלל הריק ועם זאת, המלא כמו נותן אשלייה של אותיות “שנאכלו”. הטיפוגרפיה המעניינת שיש בעבודותיו היא זו שמשכה את אמדדי. כך אותגרה להקפיד על עיצוב פשוט ומנימליסטי אך עם מסר ברור, המחייב להשתמש בתמציתיות רבה.

בהמשך עבודתה, החלה להבין שיש משהו מאוד נקי ומדויק בתמצות שהופמן עושה המאפשר להעביר מסר בצורה מיוחדת ופשוטה . בנוסף מספרת אמדדתי כי למדה, שגם אם בהתחלה קשה להתחבר לסגנון מסוים תמיד ניתן לתרגם את ההשראה למקום האישי שלה בשפת המעצב. לאט לאט נכנסה לראש של הופמן עד שהרגישה בנוח להמשיך עם סגנונו הטיפוגרפי גם בעבודות נוספות שלה.

רות לוי בהשראת כרזה פולנית

בית הספר הפולני לפוסטרים שפעל תחת שלטון הקומוניסטים איגד אמנים ומעצבים רבים שהחלו ליצור כרזות המכונות – כרזה פולנית. כל מעצב פיתח לעצמו את סגנונו, אך כולם שמרו על המאפיינים של הכרזה הפולנית. האמנים מציגים שילוב אסתטי בכרזה יחד עם עם מסר חזק. זאת תוך שימוש בטכניקות ידניות, צבעים תוססים, שילוב סיסמאות מודפסות, עושר צבעוני ועומס גדול המשאיר את הכרזה ללא חללים ריקים. כרזות התעמולה יוצרות מתח אסטתי מסוים המפתות את הצופה עם סימני השאלה שהם מציגים יחד עם גוון של הומור שחור.

רות לוי מספרת כי במהלך תהליך עבודתה חקרה רבות את הנושא והחלה לאסוף השראות ודימויים המאפיינים את ירושלים שיוכלו לעזור להעביר את המסר אותו בחרה. משלב זה החלה לשרטט את הסקיצות, לשלב קולאז׳, לצבוע את הכרזה ולהעבירה למחשב לליטוש אחרון.
לוי משתפת כי שאבה המון השראה מתחילת דרכו של הפוסטר הפולני, אשר כרזותיו מביעות סיפור ייחודי של יצירתיות תחת דיכוי. המעצבים השתמשו בתחכום רב ויצרו כרזות בעלות דו־משמעות וכך יכלו להעביר לעם מסרים ולעודד אותם מבלי להתגלות על ידי השלטון.

מעבודה זו למדה על האפשרות הקיימת לראות כרזה מכמה כיוונים ונקודות מבט, להציג מסרים קשים אך יחד עם זאת לשמור על צבעוניות והומור. כמו כן משתפת כי למדה שגם במצבים בהם לא ניתן להשמיע את הקול והדעה שלך, עדיין קיימת אפשרות לעשות זאת בדרכי שלום, לעודד את אלו החושבים אחרת ולהראות להם, שהם לא לבד.

שקד אסולין בהשראת אלן פלטשר

אלן פלטשר מכונה עד היום המעצב הגרפי הנודע ביותר בדורו. הקריירה של פלטשר התאפיינה בספריו, כשספרו “היזהר צבע רטוב” זכה לשבחים רבים מצד המבקרים. מאפייני העיצוב של פלטשר מאופיינים בצבעים חזקים, טיפוגרפיה והתייחסות לרעש . בעבודתו ישנם כמה אלמנטים אשר מתקשרים זה עם זה ותמונותיו ההוליסטיות מתייחסות לשמחה, אנרגיה ומסר.

תהליך העבודה של שקד אסולין החל מתחקירה על האמן בניסיון לבטא ולזקק את סגנונו. לאחר סקיצות רבות וכיוונים שונים הגיעה לשתי סקיצות סופיות בהם הרגישה שישנה אמירה חזקה ולבסוף החליטה לשלב בינהם. אסולין מתוודה כי העבודה לא הייתה פשוטה עבורה ואתגרה אותה לדייק על מנת לבטא מאפיינים עיצוביים מרכזיים של פלטשר כמו טיפוגרפיה וצבעים עזים. העבודה כללה בעיקר עבודת מחשב, בנוסף לטיפוגרפיה ידנית.

אסולין מספרת כי למדה מהליך העבודה בעיקר לא לוותר לעצמה וכי גם אם בחרה בדרך עבודה מסויימת אך היא לא צולחת, תמיד אפשר לתקן ולשנות כיוון. היא התחברה לסגנון האומנות של פלטשר מאוד והרגישה חידוש ומקוריות אותה הוא מצליח לבטא גם במינימליזם.

נופר פרץ בהשראת איקו טנקה

איקו טנאקה היה מעצב יפני היצר סגנון הממזג את עקרונות המודרניזם והאסתטיקה עם המסורת היפנית. היכולת של טנאקה ליצור דמויות מצורות גיאומטריות בצורה יוצאת דופן היא חוזקתו וייחודו המאפיינים סגנון שונה ממה שנחשפנו אליו עד כה.

נופר פרץ מספרת כי במהלך עבודתה למדה רבות על סגנונו הייחודי שהרשים אותה מאוד. אחד הקשיים בהם נתקלה פרץ היה מציאת האיזון בין ריאליסטי לגיאומטרי. פרץ ניסתה ליצור שילוב מדויק, בדומה לעבודותיו של טנאקה, בין הצורות הגיאומטריות היוצרות את הדמות לבין המאפיינים המזהים של הדמות. היא משתפת כי למדה שיש דרכים שונות ומגוונות לתאר דמויות בצורות שהן לאו דווקא ריאליסטיות וקרובות למציאות. זאת בנוסף להבנתה כי עיצוב מאפשר ליצור דברים מדהימים אם רק פותחים את הראש ויוצאים מהקופסא.

קטגוריות
פונטים

מה הם פונטים רב־מגדריים

רובנו מקבלים באופן מובן מאליו את השפה שבה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים וכותבים כפי שלימדו אותנו בבית הספר, אך מבלי שנשים לב השפה גם מעצבת את התרבות שלנו ואת צורת המחשבה. אך בעוד העולם שלנו מתפתח ואנחנו שואפים לשוויון בין המינים, כך אנו מגלים גם את הפער בין כללי השפה לבין התפיסה השוויונית שאליה אנו שואפים. ומכיוון ששפה מעצבת את התרבות נולד הצורך בשפה אשר אינה משאירה אף אחד מהמינים מחוץ לתמונה, שפה המבטאת את ערכי השווין.

הנושאים הללו מאתגרים אותנו בהרבה תחומים. למשל כל כתיבת סלוגן פרסומי, מיקרו־קופי או תוכן שיווקי, כולל כתיבת שורות אלו מעמידה אותנו בפני אתגרי ניסוח. האם נשתמש בניסוחים כפולים? האם להשתמש במילים מפוצלות בעזרת לוכסנים ונקודות? כאן בדיוק נולד הצורך בצורת כתיבה שוויונית המאפשרת לפנות אל כולם וכולן, ללא שום כפל ולוכסן.

הרגע המכונן של הפונטים הרב מגדריים

פונטים רב מגדריים הם קטגוריה חדשה ומרתקת של פונטים שכוללים תווים שעוזרים להפוך מילים לרב־מגדריים. הרעיון נולד הודות למיכל שומר, עוד בהיותה סטודנטית במכון הטכנולוגי בחולון (HIT). מיכל שאפה למצוא פתרון לאתגרים של השפה העברית, פתרון ויזואלי המאפשר לתת נוכחות גם לנשים וגם לזהויות מגדריות א-בינאריות. וכך היא יצרה את הפונט הרב מגדרי הראשון המבוסס על הפונט החופשי והחינמי אלף.

פיתוח הגופנים הרב מגדריים הוא לא רק אתגר גרפי, הוא דרש מחקר רב ובחינה של רעיונות שונים אשר יאפשרו לבטא את הרב מגדריות בשפה העברית הכתובה, מבלי לשנות את השפה וחוקי התחביר. מיכל ערכה ניסויים טיפוגרפיים שונים עד שעלה בידה לייצר את אותיות הרב מגדריות אותן היא הוסיפה לפונט אלף.

החדשנות העיצובית והמשמעות שלה הכו גלים ונראה שפרויקט הגמר של מיכל הוא התחלה של מהפכה גדולה. הפונטים הרב מגדריים כבר אומצו במספר מקומות, כמו רשויות מקומיות ובתי ספר שהציבו שלטי ברוכים הבאים/ברוכות הבאות בפונטים רב מגדריים. הנושא אפילו התגלגל לדיוני ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה.

כיצד זה עובד?

לצורך יצירת הפונטים הרב מגדרים מיכל נדרשה לעצב 12 תווים חדשים הכוללים אותיות וסימן ניקוד רב מגדרי אחד. התווים החדשים מאפשרים לתת מענה לכל אתגרי הניסוח של השפה העברית בהיבט המגדרי. בזכות העיצוב המתוחכם אנו יכולים לכתוב משפט אחד המבטא בצורה המושלמת – כל האנשים שווים, כל הנשים שוות. הפונטים הרב מגדריים כוללים פתרונות גרפיים מתוחכמים ואינטואיטיביים המאפשרים לכל אחד ואחת למצוא את זהותם המגדרית במשפט.

קטגוריות
מדריכים עיצוב פונטים

מה זה בכלל עיצוב גרפי?

קשה להאמין שמישהו לא נתקל בחייו במושג עיצוב גרפי או לפחות שמע על המקצוע של מעצב גרפי. עם כניסת האינטרנט לחיינו והמעבר לעולם וירטואלי, צבר התחום תאוצה רבה והיום מעצבים גרפיים נמצאים בכל החלקים השונים של התעשייה, מפוזרים במגוון משרות ותחומים. אבל מה זה בכלל עיצוב גרפי? מה נכלל תחת המושג? ומי בכלל מוגדר בתור מעצב גרפי? בואו ננסה לעשות קצת סדר בכל העניין.

מה זה עיצוב גרפי?

אם נחפש בויקיפדיה את המושג עיצוב גרפי נמצא את ההגדרה ״עיצוב גרפי הוא תחום עיצוב העוסק בשילובם של טקסט ותמונה לשם העברתו של מסר מסוים״. אז בפועל עיצוב גרפי הוא כמובן חלק מכלל מקצועות העיצוב שמטרתו להשתמש בעזרים ויזואליים במטרה להעביר מסר ולמלא צורך ובמילים פשוטות – עיצוב גרפי זה למעשה אמנות עם מטרה ועם שימוש.

עיצוב גרפי משלב בין שיווק, אמנות, טכנולוגיה ושירות לקוחות ומשמש ככלי שמוודא שאתה מתקשר עם הלקוחות שלך בצורה יעילה. תפקידו של מעצב טוב הוא להשתמש בויזואליות כדי לספר סיפור בצורה שתומכת במסר החברה ומעוררת רגש.

מתי זה התחיל?

נכון שהיום עיצוב גרפי מזוהה אצלנו ישירות ביכולות טכנולוגיות ושימוש בפוטושופ ואילוסטרייטור אבל העיצוב הגרפי מלווה את האנושות כבר מאות שנים, הרבה לפני המצאת המחשב הראשון (שלא נדבר על המצאת האינטרנט), גם אם לא הוגדר באופן ברור עד המאה ה-19. עצם השימוש של תמונה או טקסט במטרה להעביר מסר, רעיון או תחושה לצופה חיצוני היא למעשה הבסיס של עיצוב גרפי/תקשורת חזותית. אם נחזור לרגע בזמן, תקופת ימי הביניים, עוד לפני שקריאה וכתיבה הייתה נחלת כלל, נראה שימוש בעזרים ויזואלים במטרה להעביר מסר. למשל, שימוש בציורים דתיים (איקונות לדוגמה) להעברת תחושות כמו יראה, כבוד ופחד אל מול הדת ועל משקל דומה אפשר להסתכל על השימוש בעיצוב גרפי גם בכתבי קודש מעוצבים בכל הדתות. ככה שלמרות שהתחום מרגיש לנו חדשני, ואין ספק שהוא עבר תהפוכות ושינויים לאורך הזמן, בתכלס הוא איתנו כבר מאז ומתמיד. 

מה בעצם עושים?

מעצבים גרפיים יוצרים קונספט ויזואלי על ידי שימוש בתוכנות מחשב או בעבודת יד במטרה לתקשר רעיון, מסר או תחושה לצופה וללקוח. מעצב עושה זאת דרך מיקום אסטרטגי של טקסט ו/או תמונה ואופי התוצרים שיוצאים מהעבודה משתנה ומגוון בין פוסטרים, אריזות, לוגואים, חומרי שיווק, אתרי אינטרנט ואפליקציות, ספרים, פלאיירים, פונטים (כי איך אפשר שלא?), איורים, הדפסים, אנימציה, סרטונים, ממשקים ומשחקים דיגיטליים וכו׳ (לגמרי יכול להיות ששכחתי משהו אבל האפשרויות כל כך מגוונות שזה לא מפתיע).

יום העבודה של מעצב הוא מאוד שונה ומגוון בהתאם לתחום העבודה אבל לרוב יש כמה נקודות משיקות בהם כמעט כל אחד יתקל במהלך היום. החל מפגישות עם לקוחות או ארט דיירוקטרים, דרך שימוש בתוכנות עריכה גרפיות, בחירת סגנון, צבעים ושפה בהתאם למותג ולמסר, הגשת הקונספט ללקוח או לארט דיירקטור, קבלת תיקונים והערות ויישומם ועד בחינה סופית ומדוקדקת של העבודה כדי לוודא שלא הסתננה פנימה טעות.

איפה עובדים?

זו אולי השאלה החשובה ביותר למי שבחר ללכת ללמוד עיצוב גרפי ואת כל התשובות על האפשרויות השונות תוכלו למצוא כאן.

לסיכום

החשיבות של עיצוב גרפי בשוק מגיעה מהיכולת לייצג לקוח, מסר, סיפור ומשמעות והעיצוב משרת את רעיון בדרך וויזואלית ואפקטיבית באותה עת. תעשיות נבנות על בסיס ההצלחה שלהן להעביר מסר וירטואלי לקהל הלקוחות הנכון שלהם כך שבשורה התחתונה אפשר להגיד שעיצוב גרפי זו אמנות עם שימושיות ומטרה. רק תדמיינו כמה העולם שלנו היה נראה משעמם בלי המעצבים. 

קטגוריות
פונטים

שישה מיתוסים נפוצים על עיצוב גרפי

עולם העיצוב הגרפי והתקשורת החזותית השתנה המון במהלך השנים. ולמרות שעיצוב מתפתח ויש שיגידו שמקבל את מעמדו כצורת אמנות, יש עדיין מיתוסים לגבי המקצוע שכדאי להפריך.

המושג ״עיצוב גרפי״ התפתח בצורה משמעותית מאז שהוא הגיע לעולם, אי שם בשנות ה־20. את המונח טבע המאייר ומעצב הספרים ווילאם דוויגינס כדי לתאר את עבודותיו בתקשורת המודפסת, כמו ספרים, איורים, טיפוגרפיה, לטרינג וקליגרפיה. עד שנות ה־50, המונח היה ידוע ושימש לתאור יצירה של חומרים ויזואלים מודפסים כמו פוסטרים, מודעות, פרסומות ושלטים.

מאז ועד היום הטכנולוגיה והמושג עיצוב גרפי השתנו בצורה רבה. בימים אלה עיצוב גרפי כולל יותר מאשר רק חומרים מודפסים. עיצוב גרפי חוצה את כל עולמות הדיגיטל ואפילו נמצא בעולמות המציאות המדומה. עם כל־כך הרבה ייצוגים לעיצוב גרפי ותקשורת חזותית במהלך השנים, לא פלא שיש אי־הבנה לגבי המושג הזה ומה הוא כולל כיום. בכתבה זו נתייחס למיתוסים הכי נפוצים על עיצוב גרפי.

1. עיצוב גרפי זה רק עיצוב לוגואים

לוגו הוא נכס חשוב עבור כל עסק. לוגואים הם הייצוג הויזואלי החשוב ביותר של העסק וסימן שאנשים מקשרים עם ערכי המותג של העסק ומה שאתה מציע. מספיקה הצצה על הלוגו של נייקי ומיד הסיסמא just do it קופצת לראש. עיצוב גרפי זה מעבר ללוגו, עיצוב היא האמנות של יצירת תוכן ויזואלי שמשדר ומתַקשר מסר מסוים. את מלאכה של יצירת תוכן שמתַקשר, מעצבים גרפיים מעבירים בשיטות רבות ובפורמטים מגוונים, ביניהם: פוסטרים, מגזינים, עטיפות לאלבומים, אינפוגרפיקות, מצגות ועוד.

2. עיצוב גרפי עובד רק בדפוס

עיצוב גרפי כולל מבחר רחב של פורמטים דיגיטליים, כנראה שאפילו יותר ממה שיש בדפוס. אתרים, באנרים, גרפיקות לרשתות חברתיות, ניוזלטרים ועוד. תפקידם של מעצבים גרפים רבים חופף עם עיצוב אתרים ועיצוב חווית משתמש, יצירת תוכן ורשתות חברתיות.

פונט ספיר

3. עיצוב גרפי זה בסך הכל לבחור פונט נכון

טיפוגרפיה – אמנות סידור הטקסט – הינו אחד מהכלים החשובים ביותר בעיצוב גרפי מוצלח. ובכל זאת, בעיצוב וטיפוגרפיה, זאת לא משימה פשוטה לבחור פונט יפה. בעיצוב טוב, הפונט מתאים למה שהוא רוצה להעביר — המסר של המותג לקהל היעד. למשל, פונט סריפי עם קימורים, כמו פרנק־ריהל בדרך כלל מחמיא למותגים עם תחושה מסורתית, ואילו פונטים סן־סריפים, לדוגמא אלמוני, נרקיס תם והיבו מתאימים למותגים יותר מודרנים. חוץ מזה, יש דברים נוספים שמעצבים לוקחים בחשבון: שילוב בין פונטים, גדלים, ריווח בין אותיות וצבע. למרות שטיפוגרפיה היא אלמנט חשוב מאוד, זה לא הדבר היחיד ששווה התייחסות בעיצוב גרפי. הכל מגיע לשילוב של הטקסט ושל האלמנטים האחרים על הדף, כולל תמונות, גרפיקה, צורות, קווים, מסגרות ושטח לבן. כדי ליצור עיצוב חזק, כל אלה צריכים לעבוד ביחד.

4. עיצוב גרפי זה להצמד לטרנדים

כמו בכל תחום, טרנדים באים והולכים, גם בעולם העיצוב. תפקידו של המעצב הגרפי הוא להשאר מעודכן בטרנדים, אבל לא להיות משועבד אליהם. כיף לשלב טרנדים בתוך העיצוב, אבל לא מומלץ לתת להם להיות הדבר העיקרי. עיצוב טרנדי, עלול למצוא את עצמו לא רלוונטי תוך כמה חודשים בודדים, מה שאומר שהאימפקט שלו יחלש והוא יהיה פחות אפקטיבי. יש עבדות עיצוב שמלכתחילה זמנם קצר, כמו עיצוב לרשתות חברתיות או עיצוב לאירוע בתאריך ספציפי. במקרים כאלה זה לגיטימי להצמד לטרנדים עכשוויים. לעומת זאת, במקרים כמו עיצוב לוגו, אתר, ספר או כל עיצוב אחר שמיועד לשמש למשך שנים, כדאי להצמד לסגנונות פחות טרנדיים ויותר אל־זמניים.

5. את/ה צריך/ה להיות יצרתי מלידה כדי להיות מעצב/ת גרפי/ת

נכון, לרוב המעצבים יש כשרון טבעי ועין שנמשכת ליפה ולאסתטי, ולכן הם נמשכים לתחום הזה מלכתחילה. ובכל זאת, זה לא בהכרח אומר שאתם חייבים להיות ״ילדי פלא״ כדי לעשות עיצוב טוב. כמו כל דבר, גם עיצוב הוא כלי שניתן ללמוד ולהשתכלל בו. בניגוד למה שחושבים, עיצוב גרפי הוא לא תמיד חזון שבאורך פלא מתעורר לחיים. עיצוב הוא כמעט מדע כמו שהוא אמנות.

6. עיצוב גרפי זה פשוט לעשות דברים יפים

בעיצוב זה מאוד חשוב שדברים יהיו יפים, אבל מעצב טוב יודע שזה הרבה מעבר לזה. עיצוב צריך לשדר את החזון של הלקוח, להעביר מסר מתומצת בצורה חזותית. מעבר ל״יפה״ או ״לא יפה״, עיצוב צריך להתאים למסר ולדעת להיות חזק או עדין, נקי או מבולגן, והכי חשוב — אף פעם לא להאכיל בכפית.

קטגוריות
פונטים

חמישה טיפים לשימוש נכון עם צבעים

צבע הוא חלק מאוד חשוב מעיצוב טוב. כשיש כל כך הרבה רגשות ופסיכולוגיה מאחורי כל גוון שנבחר, זה יכול להיות מאתגר לבחור פלטה צבעונית לעיצוב שלכם. לכן מצורפים כאן חמישה טיפים סודיים לשימוש מושכל בצבעים, כדי שתוכלו לקלוע לשילוב הצבעים המושלם בכל עיצוב.

אנחנו ידועים שגוונים שונים מעוררים רגשות שונים, אסוציסאציות ותגובות שמשפיעות על איך שהמותג שלנו מתקבל. ובתכלס, בחירות של צבע יכולות להרים או להוריד את העיצוב. מחקרים אפילו הראו שצבע מעלה את זכירות המותג ב־80%. אז כשאנחנו בוחרים צבע, אנחנו צריכים להיות בטוחים שאנחנו עומדים מאחורי מה שהוא משדר.

למזלנו, אנחנו רחוקים מהימים בהם בחירת הצבע היתה מגובלת למה שיש לטבע, לחיות ולמינרלים בעולם להציע. אבל, עם כל כך הרבה אופציות, בחירת פלטה יכולה להיות משימה מעייפת. בשביל למנוע את זה, שאלנו את מומחי המעצבים מה הסודות שלהם בבחירת צבע וריכזנו אותם כאן.

השתמשו בגלגל הצבעים
לאמן מארק שאגאל יש ציטוט מדהים על שילוב צבעים: ״כל הצבעים השכנים הם חברים, כל הצבעים המנוגדים הם מאהבים״. במקרה הזה, הכוונה ב״חברים״ היא שהצבעים שנמצאים זה לצד זה על גלגל הצבעים. ה״מאהבים״ הם הצבעים המשלימים, צבעים שנמצאים בדיוק אחד מול השני על הגלגל.

שימוש בשלושה עד ארבעה צבעים
אלא אם אתם הולכים בכוונה על מראה מאד צבעוני, נסו להמנע משימוש מרובה בצבעים. המלצת המעצבים היא שימוש בשלושה צבעים, לשמירה על מראה נקי. כשמשתמשים ביותר משלושה צבעים, כדאי להוסיף טקסטורות כדי להרגיע את הצבעים הנוספים.

אם אתם לא מצליחים להגיע לצבעוניות שמספקת אתכם, כדאי שתבחנו שוב את הפלטה הצבעונית שלכם ושאלו את עצמכם אם אפשר לקצץ בצבעים.

התאמת הצבע למצב רוח של הנושא
תחשבו על הנושא שאתם מציגים בעבודת העיצוב שלכם. אם זה ספורט, אופנה, יופי או עסקים וכו׳. תחשבו על מצב הרוח שאתם רוצים לקשר עם הנושא. האם זה פוסט אופנה חמוד? אולי פוסט ספורט חזק? האם העיצוב נשי, שמח, רציני או אלגנטי?

תחשבו על הגדרה לפלטת הצבעים שלכם לפני שאתם מתחילים לעבוד על הפרטים. למשל: ״אני רוצה סגול רומנטי״ או ״אני רוצה ורוד חמוד״.

פלטות צבעים בפינטרסט
בפינטרסט יש כמות מאוד מרשימה של פלטות צבעים, שהכינו יוצרים מכל העולם. נצלו את הפלטות המדהימות האלה והשתמשו בהם בעיצובים שלכם. למשל, אם אתם רוצים לעשות פוסטר קיצי, פשוט תחפשו בפינטרסט: פלטת צבעי קיץ, ותבחרו אחת. חיפוש כל כך פשוט, שמשלב השראה צבעונית מכל שדות העיצוב: עיצוב פנים, אופנה, גרפי ועוד.

השראה צבעונית סביבנו
צלמו תמונות של הצבעים היפים סביבכם: פרחים ושקיעות למשל. אחר כך תוכלו לדגום את הצבעים ישירות מהתמונה בתוכנות הגרפיות כמו פוטושופ או אילוסטרייטור. חוץ מהפלטה הטבעית שתקבלו, זו דרך מעולה להתאים את הגרפיקה והטקסט לתמונות שאתם עובדים איתן, כך העבודה הסופית נראית יותר אחידה. אז צלמו את הצבעים סביבכם, תחקרו את הגוונים בתמונה ותדגמו פלטה מהממת בלי מאמץ.

קטגוריות
אקדמיה השראה

אינסוף וריאציות לאות ע’

כבר חמש שנים ש״כולעיצוב״, מגזין הבית של הפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי חולון, מחליף את האות ע׳ שבלוגוטייפ שלו על בסיס שבועי.

בכל פעם מישהו או מישהי אחרים מקבל את המשימה ליצור פרשנות חדשה ומקורית לאות ע׳. סטודנטים, מעצבות, מרצים ואוצרות – כל אחד יכול להיות זה שיעצב את ה־ע’ הבאה.

המגזין כולעיצוב הוקם על־ידי רביד רובנר וכיום עורכת אותו עדי קרליץ, מרצה ובוגרת HIT. צוות המגזין מפרסם קול קורא לאורך השנה ברשתות החברתיות כדי לגייס מעצבות ומאיירים שירתמו למשימה, ולפעמים גם פונים ישירות למעצבים שונים.

לעיתים ה־ע’ המתחלפת משמשת כפלטפורמה לאירועים אקטואליים, לדוגמא ע’ לכבוד חג חנוכה, ע’ לרגל יום פיברומיאלגיה, יום השואה, ל״ג בעומר, קורונה וכו׳.

את הלוגו המקורי של המגזין עיצבה חברת המערכת לב קליפה ב- 2015. מאז ועד היום התפרסמו למעלה מ־150 לוגואים מתחלפים שעיצבו סטודנטים, מרצות, מאיירים ומעצבות מהפקולטה לעיצוב HIT, וכן מעצבים עצמאיים ומבתי ספר אחרים.

גם אתם מוזמנים לקחת חלק בחגיגת האות ע׳ ולשלוח להם הצעה ללוגו השבועי. מי יודע, אולי הע׳ שלכם תתנוסס בגאון שם למעלה בשבוע הבא.

כל הלוגוטייפים כולם (כמעט).
קטגוריות
השראה פונטים

הסיפור של פונט ספיר

מאת: דין טל

לפעמים נדמה שהוא תמיד היה כאן. ״ספיר״ הוא פונט אלגנטי, חדשני והיה להיט בשנות ה־90. משהו בו מרגיש כל־כך מוּכר ויש לו ניחוח של חוץ־לארץ. אך יחד עם זאת הוא גם קצת חריג וחסר הקשר. למרבה הצער כשמתחילים להיכנס לעובי הקורה ולחפש מידע על הפונט האהוב הזה, ניכר כי אין יותר מידי תיעוד.

בחיפוש בספריה כמעט ואין אזכורים לפונט ספיר, חוץ ממשפט על ההקשר הצורני שלו לתקופות של הבאוהאוס ודה־סטֶייל. הוא מופיע בקטלוג הגופנים הקלאסיים של בצלאל שם כל מה שנכתב עליו זה: ״עוצב כנראה בפולין בשנות השלושים. זהות המעצב לא ידועה״.

כיום נראה שאנחנו יודעים מיהו מעצב הפונט האלמוני. על־פי מחקר של חוקר האותיות פיליפ מסנר, פונט ספיר עוצב בשנת 1936 על־ידי מעצב לטבי בשם אלכסנדר רוסוטה (Alexander Russota). הפונט נוצק ושוווק לראשונה באמצעות מפעל יציקה בעיר ריגה, לטביה, ובהמשך עשה את דרכו לבתי דפוס ברחבי אירופה ובארץ־ישראל.

פונט ספיר בגרסא הראשונית בקטלוג. ניתן להבין לפי הבלבול בין אותיות דומות שבית הדפוס לא ידע לכתוב ולקרוא עברית.

פונט ספיר כלל רק 27 אותיות, במשקל אחד. עבור המספרים השתמשו במספרים של פונט פוטורה של פול רנר, שנראה ששימש כהשראה לפונט ספיר.

בשנות ה־20 של המאה ה־20 צצו תנועות ומגמות עיצוב חדשות. בזמן שבין שתי מלחמות העולם, כשזוועות המלחמה מאחוריה, החלה תנועת הבאוהאוס לבסס את מעמדה בויימאר, גרמניה. במקביל, בהולנד, התפתחה תנועת דה־סטיל של פיט מונדריאן. התנועה דגלה באומנות ועיצוב מופשטים וטהורים, כלומר מצומצמים ככל האפשר: עבודה עם צבעי יסוד וגיאומטריה בסיסית. התפישות החדשות האלו אתגרו את האומנות והעיצוב, וגרמו לתנופה של חידושים בכל התחומים, מאדריכלות בניין ועד אדריכלות אותיות.

דיק דוייס, טיפוגרף שהיה חבר באמסטרדם טייפ־פאונדרי, ושותף ביצירת פונטים כמו רונדו האגדי, קיבל את המשימה לעצב, בשיתוף עם האמן הארץ־ישראלי מאיר גור אריה, גופן מודרני לצרכי בתי הדפוס היהודיים בארץ־ישראל. בתי הדפוס בימים אלה שהשתמשו בעיקר בגופנים סריפיים עתיקים בעלי מאפיינים מקראיים-מסורתיים והיה צורך ממשי בפונטים מודרנים. הם עיצוב גופן סן־סריף שהתבסס גם הוא, כמו ספיר, על צורות גיאומטריות פשוטות. מבין שני הפונטים, רק פונט ספיר הצליח להשתרבב לתוך התרבות הישראלית והפך לחלק מארכיון הפונטים הלאומי.

פונט ״תחיה״ שעיצבו דיק דוייס ומאיר גור־אריה.
קטגוריות
היסטוריה השראה טיפוגרפיה כללי עיצוב פונטים

עשה היסטוריה: פונט לה־בה

מאת: ליאת בכרך

אילו בילבו בגינס היה כותב מכתב לאור נרות למלכה סרסיי, מה היה נאמר בו? “אני אולי הוביט קטן ומגושם, אבל בספר אחר, רחוק אלפי דפים ומדפים ממך, דווקא אני, הייתי זה שגבר על הדרקון.” ואם נשאר להתפלש עוד רגע בעולם הפנטזיה, אז נניח שבילבו בגינס היה כותב בעברית. ואם בעברית עסקינן, האם לא ראוי לשאול – באיזה פונט?

נשמע מופרך? לא יותר מסיפורו של פונט לה־בה, שנחשב לפיסת היסטוריה יהודית, אף על פי שהומצא על ידי חרט אותיות נוצרי. אפשר שדווקא מפאת גילו המאוחר (מעל 450 שנים), פונט לה בה, פחות מוכר כיום בקרב סטודנטים לעיצוב. אבל לכל חובבי הטיפוגרפיה העברית, הגופן הזה הוא צלילה בנבכי היסטוריה יהודית,  שפתה ותרבותה. 

הדליקו עששית – גולשים במנהרת הזמן

מצחיק ומשונה כאחד, שדווקא פונט לה בה שהפך לטקסט תורני בעל זהות יהודית עמוקה עוצב על ידי חרט האותיות הנוצרי-צרפתי גיום לה בה (1521-1595), שגם העניק לו את שמו. לה־בה עמל על הגופן במשך חמש שנים (1545-1550). רישומים שנחשפו מעיזבונו גילו את העבודה הקפדנית והיסודית של צורף האותיות, שחקר קליגרפים יהודיים שפעלו בתחום לפניו. לימים, סיפר לה־בה שאת השראתו שאב מממשיכות הקולמוס של סופרים עבריים ומאותיות שונצינו. עבודתו של הצרפתי בן המאה ה־16 הלכה ועודנה הולכת לפניו כסמל לעידון האות העברית.

כאישור לכך, הדפס הבלגי, כריסטופר פלנטין הדפיס את התנ”ך הפוליגלוטי (תנ”ך רב־לשוני) עם אותיותיו העבריות של גיום לה־בה. בכתב הלטיני נהוג היה לחצות את המילה בסוף השורה בכדי לשמור על עימוד רציף. לבקשתו של פלנטין, לה־בה עיצב אותיות עבריות ברוחב משתנה על מנת לעמד את האותיות בצורה מסודרת, ובכך להקנות לטקסט מראה נקי. 

פונט לה בה מגלה את אמריקה

בין השנים 2010-2012 שני מעצבים אמריקאיים עיצבו גרסה דיגיטלית ומחודשת לגופן. מת’יו קרטר, טיפוגרף אמריקאי מוכר שאף עיצב את פונט טהומה, ורדנה ועוד רבים. קרטר היה הראשון שנחשף לפונט לה־בה. הוא שיתף בעבודתו את סקוט מרטין קוסובסקי, טיפוגרף, מעצב ומפיק ספרים שגילה התלהבות גדולה לפרויקט. 

בסרטון קצר שפרסם קוסובסקי, הוא מתאר את תהליך העבודה: “התלהבתי מאוד מהפרויקט. לצורך כך, הסבנו מוסך ישן שהיה בביתי והפכנו אותו לחדר עבודה. יצירה של פונטים בעברית זה תהליך עצום, בניגוד לפונטים בכל שפה אחרת. במיוחד אם לוקחים בחשבון את הניקוד, טעמי מקרא ואותיות מתרחבות. ניתן להגיע לקומבינציה של מעל ל־2000 אופציות שונות.”

עוד באותו הסרט סיפר קוסובסקי כי האותיות של לה בה היו כל כך טובות, עד שבניגוד לעבודות קודמות שהיה מעורב בהן, כאן לא היה צורך בעריכות גדולות ומורכבות. פרט לשינוי קטן באות ג’. 

אותו קוסובסקי הנלהב שלח את הסקציה שלו למו”לים רבים, ואכן ספר בשם “יהודה הלוי שירים נבחרים” יצא עם פונט לה־בה. למרבה הפלא, לאחר מכן אותו הפונט בן 450 השנים החל לשמש עבור E-books. 

קוסובסקי אמר שלעצב פונט דיגיטלי שמכיל בתוכו פיסת היסטוריה יהודית זה לא רק מסעיר, אלא מצווה של ממש.  

לסיכום, הצורניות של פונט לה־בה מכניסה אותו לנישה של אות יהודית, מקראית ולכן זה מגביל את שימוש שלו לצורך יום יומי לדברים אחרים. אם זאת זה לא גורע מיופיו של הגופן, שמשמש כטקסט תורני, בדיוק הסיבה שלשמה הוא נוצר. 

קטגוריות
טיפים כללי מדריכים עיצוב

בא לסדר לכם: איך למצוא את המעצב הגרפי המתאים ביותר?

מאת: ליאת בכרך

ברכות! אם מצאתם את עצמכם כאן, סימן שהעסק והמותג שלכם בצמיחה. אתם מעוניינים לשכור את שירותיו של מעצב גרפי? זה מעולה, אבל חיפוש קצר בגוגל אחרי צמד המילים “עיצוב גרפי”, עלול להכניס אתכם למערבולת של מידע. כמות המעצבים הגרפיים בשוק עצומה, אז איך יודעים לבחור? מי יהיה זה שיזקק את מהות השירות או המוצר שלכם לכדי מודעה, לוגו או אתר מדויק להפליא? הסירו דאגה, בעזרת כמה טיפים קטנים ניתן לעשות סדר בבלאגן:

כל סיפור טוב נפתח בהתחלה

לפני שניגשים למשימה, מגדירים את המטרה המדויקת לשירות שאתם מבקשים. עיצוב גרפי זאת הגדרה מאוד נרחבת בעלת הרבה אפשרויות. תכינו שיעורי בית: מה בדיוק אתם מעוניינים לעצב ועל אילו צרכים השירות אמור לענות? בדקו שלמועמד יש את ההתמחות הספציפית שאתם מחפשים.

זה מה זה בסיסי: תיק עבודות

כולם יודעים שכשניגשים לבחור שירותי בעל מקצוע, צריך לבחון דבר ראשון את תיק העבודות. אבל, אם אתה בעל מספרה או שאת בעלת עסק לתיווך דירות, וזאת פעם ראשונה שאתם עובדים עם מעצב גרפי, האם מספיק לבחון את תיק העבודות רק לפי “זה יפה בעיני”? כמובן שלא.
אז מה מחפשים בתיק עבודות? ורסטיליות – גיוון. האם העבודות משתנות מלקוח אחד לאחר? זה מראה שהעומד לפניכם משקיע בחשיבה על בידול הלקוחות שלו, שהוא קשוב לצרכיהם. תסתכלו על העבודות בעיניים שיפוטיות, ותשאלו אותו על תהליך העבודה שהביא אותו לעצב את העבודה כפי שבחר.

תקשורת

תהליכי מיתוג ועיצוב לעסקים אורכים זמן, תוודאו שיש לכם כימיה וחיבור אישי עם המעצב שאחראי על המראה של העסק שלכם. לפני קבלת ההחלטה, תצאו מהאינטרנט ותשקיעו בשיחת טלפון עם המעצב הפוטנציאלי.

לוחות זמנים

חשוב לוודא מהו לוח הזמנים שהמעצב הגרפי יכול להתחייב עליו. זה קריטי עבורכם כבעלי עסקים. אם לוחות הזמנים שהוא מסכים להתחייב עליהם רחוקים מידי, אולי יש לו עומס בעבודה ואתם תהפכו לעוד לקוח מיני רבים.

Show me the money

כמובן שעלות השירות תפיל או תקדם כדאיות של עסקה. אבל זכרו, שמחירו של בעל מקצוע הוא נגזרת ישירה של הערכת רמת העבודה שלו בעיני עצמו, וכיצד הוא רוצה למצב את עצמו ביחס למתחרים. מכירים את הקלישאה “זול לפעמים עולה ביוקר”?

האם ארגיש בנוח לומר מה דעתי?

לפעמים אנחנו לא ממש מרוצים ואפילו לא יודעים להגדיר למה. תקראו לזה אינטואיציה, החוש השישי, לא משנה איך אתם הופכים את זה, אתם פשוט לא אוהבים את התוצר הסופי. האם נוח לכם להגיד את זה (רצוי בעדינות ובלי להעליב) למעצב? או שתמצאו את עצמכם מתחילים את כל התהליך מההתחלה מול מעצב גרפי אחר?

השראה

ראיינתם כמה מעצבים, כולם טובים ונהדרים, אבל מי הכי מתאים? אתם יכולים לשאול מהם עולמות התוכן מהם הם שואבים השראה. אם פתאום תקבלו תשובה שהמעצב נהנה לגלוש באתרים של ה-KKK, כנראה שזה לא מה שהמותג שלכם צריך. אבל אם הוא מספר על ספרים, סרטים ואנשים עם שפה ועולם ערכים ברוח המותג, כנראה שעליתם על משהו טוב.

בשורה תחתונה, לבחור מעצב גרפי זה תהליך שאין להקל בו ראש. כמו שלא הייתם פותחים את הפה מול רופא שיניים שאתם לא סומכים עליו, אל תשאירו את העיצוב של העסק שלכם בידי מישהו שאתם לא שלמים איתו ב-100%.

קטגוריות
היסטוריה השראה טיפוגרפיה טיפים כללי עיצוב פונטים

כתוב לי מכתב ואומר לך מי אתה, או: מה כתב היד שלך אומר עליך?

מאת: ליאת בכרך

יצא לי לחקור על התורה שמנתחת את כתב־היד שלנו וכך מסיקה עלינו מסקנות מעמיקות, הלא היא הגרפולוגיה.
מהסבר שטחי על הגרפולוגיה, נראה שאם תכתבו מכתב בכתב־ידכם, גרפולוג מוסמך יוכל לדעת עליכם הכל. מה זה כולל אתם שואלים? פשוט הכל.
מה מצב הרוח שלכם בעת כתיבת המילים, מהי רמת הביטחון העצמי שלכם, האם אתם מסתירים סודות ואפילו ירידה לתכונות אופי מדוקדקות יותר: סמכותיות, אסרטיביות, אופי מנהיגותי ועוד. אז מהם הדברים הכי מעניינים שלמדתי?

הפיקנטרייה על רגל אחת

  • הגודל כן קובע – גודל האותיות מספק הצצה על ההערכה העצמית של הכותב ועל האופן שבו הוא תופס שטח ונוכחות. כתב גדול מאוד, משדר עודף בטחון עצמי, ככל הנראה כפיצוי על הערכה עצמית נמוכה. מצד שני, כתב קטן מאוד, משדר התכנסות פנימה, ריחוק מהסביבה ואפילו קריאה לעזרה. בין לבין, במקום טוב באמצע, נמצאים אנשים בעלי הערכה עצמית יציבה ומאוזנת. אם יש פערים בגודל כתב־היד בטקסט אחד, יכול להיות שהכותב מושפע ממצב רוח תנודתי.
  • הכוח להניע – אנחנו יכולים לומר שאנחנו נוטפים מוטיבציה ככל שנרצה, אבל כתב־היד שלנו מסגיר את האמת על רמת האמביציה שלנו. כתב קריא ומוסדר – בשורות ישרות, תוך שימוש בלחץ בינוני עד חזק, עם אותיות וזווית כתיבה קבועה פחות או יותר מלמד אותנו על רמת מוטיבציה גבוהה. לעומת זאת, כתב לא־קריא, מרוח,  ברמת לחץ חלשה ותנועת כתיב שנראית כמעט נגררת, מעיד על אופי פאסיבי ללא רצון לעשייה.
  • למי קראת שמאלני – כותבים שהאותיות שלהן נוטות לצד שמאל נחשבים למופנמים ולא ספונטניים, בעוד שכותבים שהכתב שלהם נוטה ימינה נחשבים אמוציונליים. לעומתם, אנשים שכתב־היד שלהם ממורכז, הינם מעשיים והגיוניים. לפחות על פי חוקי הגרפולוגיה.
  • תנו ספייס – על אנשים שכותבים מילים ואותיות במרווחים צפופים, אומרים שהם מתקשים בניהול זמן. הם נוטים לאחר ולאבד את תחושת הזמן. לעומתם, אנשים שמקפידים על מרווח אחיד בין האותיות והמילים נחשבים דייקנים ובעלי ביקורת עצמית גבוה.

לגופונט של עניין

תנו לי לעשות סדר בבלגן. ראשית, אין לי שום יומרות לעשות הסבת מקצוע לתחום הגרפולוגיה, כלל וכלל לא. אז למה אני מפרטת את כל המידע הזה, ומה הקשר של זה אליכם?

כמעצבים שמשתמשים בפונטים של כתבי־יד שונים, כדאי שתבינו איך הפונט שבחרתם עבור הלקוח משפיע על המוצר, המודעה או הלוגו שעיצבתם. האם הוא תומך בעבודה ומשלים אותה מזווית נוספת, ובכך עוזר לזכך את המסר? או שהוא יוצר דיס־הרמוניה בין המסר למה שאנחנו רואים?

לדוגמא:
בפונט טרבלסי החינני, גובהן של האותיות שובש קלות. בנוסף, בתהליך העיצוב בוצעו סקיצות קליגרפיות במשיכות בודדות בטוש מרקר. בהתאם לטכניקה, קורותיו של הפונט הוקשחו וזוויותיו קטנו. בעיניי, התהליך הזה נתן לו את הדימוי של הילד הטוב שיצא לרחוב. תשאלו את עצמכם, האם הפונט ישרת את ערכי המותג והמסר שהוא רוצה להעביר?

פונט שסק, הוא פונט בסגנון כתיבה תמה, המזכיר את הכתב הבתולי של ילדים בתחילת שנות לימודיהם. ככזה, הוא מעלה ארומה של נוסטלגיה ישראלית ומחזיר אותנו לימים ששתינו זיפ, בזמן שכתפינו מעוטרות בכריות ורגלינו בחותלות. פונט שסק הוא פונט עגול, רך וזורם.

לסיכום, על מנת שלא יווצר מצב שבו כותרת לרופא מומחה תעשה בכתב־יד ילדותי, או שמוצר חביב לילדים יוצג בכתב כבד ומיושן, זכרו: כשאתם מעצבים חומר פרסומי, בחירת פונט כתב־יד חושפת ידע נוסף על המותג, ערכיו, והאני מאמין שלו.