קטגוריות
השראה פונטים

הסיפור של פונט ספיר

מאת: דין טל

לפעמים נדמה שהוא תמיד היה כאן. ״ספיר״ הוא פונט אלגנטי, חדשני והיה להיט בשנות ה־90. משהו בו מרגיש כל־כך מוּכר ויש לו ניחוח של חוץ־לארץ. אך יחד עם זאת הוא גם קצת חריג וחסר הקשר. למרבה הצער כשמתחילים להיכנס לעובי הקורה ולחפש מידע על הפונט האהוב הזה, ניכר כי אין יותר מידי תיעוד.

בחיפוש בספריה כמעט ואין אזכורים לפונט ספיר, חוץ ממשפט על ההקשר הצורני שלו לתקופות של הבאוהאוס ודה־סטֶייל. הוא מופיע בקטלוג הגופנים הקלאסיים של בצלאל שם כל מה שנכתב עליו זה: ״עוצב כנראה בפולין בשנות השלושים. זהות המעצב לא ידועה״.

כיום אנחנו יודעים מיהו מעצב הפונט האלמוני. על־פי מחקר של חוקר האותיות פיליפ מסנר, פונט ספיר עוצב בשנת 1936 על־ידי מעצב לטבי בשם אלכסנדר רוסוטה (Alexander Russota). הפונט נוצק ושוווק לראשונה באמצעות מפעל יציקה בעיר ריגה, לטביה, ובהמשך עשה את דרכו לבתי דפוס ברחבי אירופה ובארץ־ישראל.

פונט ספיר בגרסא הראשונית בקטלוג. ניתן להבין לפי הבלבול בין אותיות דומות שבית הדפוס לא ידע לכתוב ולקרוא עברית.

פונט ספיר כלל רק 27 אותיות, במשקל אחד. עבור המספרים השתמשו במספרים של פונט פוטורה של פול רנר, שנראה ששימש כהשראה לפונט ספיר.

בשנות ה־20 של המאה ה־20 צצו תנועות ומגמות עיצוב חדשות. בזמן שבין שתי מלחמות העולם, כשזוועות המלחמה מאחוריה, החלה תנועת הבאוהאוס לבסס את מעמדה בויימאר, גרמניה. במקביל, בהולנד, התפתחה תנועת דה־סטיל של פיט מונדריאן. התנועה דגלה באומנות ועיצוב מופשטים וטהורים, כלומר מצומצמים ככל האפשר: עבודה עם צבעי יסוד וגיאומטריה בסיסית. התפישות החדשות האלו אתגרו את האומנות והעיצוב, וגרמו לתנופה של חידושים בכל התחומים, מאדריכלות בניין ועד אדריכלות אותיות.

דיק דוייס, טיפוגרף שהיה חבר באמסטרדם טייפ־פאונדרי, ושותף ביצירת פונטים כמו רונדו האגדי, קיבל את המשימה לעצב, בשיתוף עם האמן הארץ־ישראלי מאיר גור אריה, גופן מודרני לצרכי בתי הדפוס היהודיים בארץ־ישראל. בתי הדפוס בימים אלה שהשתמשו בעיקר בגופנים סריפיים עתיקים בעלי מאפיינים מקראיים-מסורתיים והיה צורך ממשי בפונטים מודרנים. הם עיצוב גופן סן־סריף שהתבסס גם הוא, כמו ספיר, על צורות גיאומטריות פשוטות. מבין שני הפונטים, רק פונט ספיר הצליח לשהשתרבב לתוך התרבות הישראלית והפך לחלק מארכיון הפונטים הלאומי.

פונט ״תחיה״ שעיצבו דיק דוייס ומאיר גור־אריה.