מהו פונט טוב ואיך בוחרים פונטים?

מאת מידן ארוש

חלק ניכר מעבודת העיצוב הגרפי מסתמכת על בחירות טובות ונכונות כך שתיווצר הלימה בין התוכן החזותי לזה הטקסטואלי. השאלה 'מהו פונט טוב?' מזמנת, באופן מיידי ומתבקש, שאלה נוספת: פונט טוב לאיזה שימוש?

קיימים טיפוסי אות שונים המשמשים לצרכים שונים: פונט טקסט, פונט ראווה, וובפונט ועוד. כמובן שכל אחד מאלו יענה על קריטריונים שונים כשנשאל לגביו את השאלה ׳האם מדובר בפונט טוב?׳, שכן תפקודם והשימוש בהם שונה ונועד לצרכים שונים. כך למשל פונט טקסט טוב צריך להציע רמת קריאות מרבית וזרימה, בעוד שפונט ראווה משרת מטרה אחרת – יצירת עניין והזמנת הצופה.

קיבצנו עבורכם כמה כללים חשובים בעזרתם תוכלו לבחון את הפונט בו אתם מבקשים להשתמש. כדאי ומומלץ להציץ לפני כן באנטומיה של טיפוגרפיה עברית כדי להעמיק בהבנת ההתנהגות הצורנית של האותיות.

החלל הפנימי של האותיות

פונט טוב, בהתייחסות עיקרית לפונטים טקסטואליים, הוא פונט השומר על איזון בין ייחודיות האות לבין האחידות וההרמוניה שבין כלל האותיות, כלומר איזון טוב בין השטח המודפס לבין החללים הלבנים. לכל אות צורת מקור. בפונטים קלאסיים דוגמת נרקיס ופרנק־ריהל נשמרות האידיאות הצורניות של האותיות כמעט באופן מושלם. בפונטים חדשים ורעננים נוטים הטיפוגרפים להציע התנהגות צורנית שונה המרחיקה את האות מהאידיאה הפנימית שלה.

בידול בין צמדים דומים של אותיות

ישנן מספר אותיות הדומות זו לזו בצורתן, כמו נ|ג, ס|ט, ה|ח|ת. בכדי לאפשר רצף קריאה עלינו לבחון מהי מידת הדמיון הצורני של האותיות, והאם או עד כמה יוצר דמיון זה בלבול ומעכב את הזרימה בקריאה. לשם כך נציב אותיות בעלות דמיון צורני זו לצד זו.

גוון האותיות

בכל פונט מבצע הטיפוגרף כחלק מעבודתו תיקון אופטי. בתיקון האופטי נערכים שינויים בצורת האות בהתאם למבנה שלה, למשל הגדלת החלל שבין ה׳ענפים׳ וה׳גזעים׳ של האות. פעולה זו נעשית בכדי למנוע כתמי צבע באותיות מסועפות או בעלות צמתים רבים, דוגמת א׳ ו-צ׳. פעולה נוספת היא הגדלת החלל הפנימי באותיות ׳סגורות׳ דוגמת ט׳ ו-מ׳. תפקידו של התיקון האופטי הוא לאפשר רצף קריאה ללא התקלות של כתמי צבע גדולים מדי או חללים ריקים מדי.

בדיקת ״תעלות לבנות״

בבחירת פונטים קיימת חשיבות רבה לריווחים – אלה שבין אות לאות ואלה שבין מילה למילה. הדבר ברור במיוחד כאשר אנו יוצרים גושי טקסט, אז נוצרות תעלות לבנות בחללים הריקים שבין המילים. בתחנה זו נבחן איך הפונט מתפקד כגוש טקסט. פונט טוב ישמור על איזון נכון בין החללים הריקים בגוש הטקסט לבין אלו המודפסים.

ריווח בין אותיות ״בעייתיות״

במפגשים מסוימים בין אות לאות נוצר ריווח החורג מהמקצב הקבוע בפונט. עניין זה מקשה על עינו של הקורא ויוצר סכרים בזרימה וברצף הקריאות. נבחן את הדבר עלי ידי הצמדה של אותיות בעייתיות בתוך מילים.

שמירה על אחידות בכיוון

בהתבוננות בחלקן העליון של האותיות נוכל להבחין כי הן ׳מצביעות׳ לכיוון מסוים. לסוגיה זו נשים לב בקלות בפונטים סריפיים, ואם נרכז עוד מעט תשומת לב נוכל להבחין בדבר גם בפונטים שאינם סריפיים באופן מובהק. האידיאל בפונט טוב מושג בכיוון הצבעה אחיד או אחיד ברמה גבוהה.
גם נושא זה מסייע בשמירה על רצף קריאה וזרימה של העין בכיוון אחיד.

שמירה על אחידות בגובהן האופטי של האותיות

נבחין בין אותיות בעלות מבנה מעוגל או מרובע על ידי מתיחת שני קווי עזר – האחד ברום האותיות והשני בירכתיהן. נוכל לראות שהאותיות בעלות המבנה המעוגל מציצות מעל לקו העזר העליון בעוד שאלו בעלות המבנה המרובע אינן חורגות ממנו. הרצון הוא לבחון עד כמה חריגה זו מורגשת ומה מידת השפעתה על האחידות האופטית.

 

הדוגמאות מתוך: ״מהו פונט טוב״, שמואל סלע, מגזין קרדיט 2001
התכנים המתפרסים במגזין פונטים הינם באחריות הכותבים.