רבים מאיתנו יודעים היום לא מעט על פונטים דיגיטליים ועל שיטות לעיצובם, אך מה באשר לשיטות יצירת הדפוס אשר היו קיימות בעבר ואם כל שיטות הדפוס, דפוס הבלט? הרבה לפני שתוכנות המחשב נוצרו והקלו את העבודה עבור המעצבים הטיפוגרפיים מביניכם היה קיים עולם תוכן טיפוגרפי שמרני אך עשיר מאוד ובראשו הלטרפרס. הלטרפרס (letterpress) או דפוס הבֶּלֶט כפי שהוא מכונה בעברית, זהו דפוס אשר התבצע בשיטת ההדפסה הישירה בה האותיות נוצקו בראש קובייה עשויה עופרת, כאשר לכל תו הייתה קובייה משלו (גם לרווח הייתה קובייה נפרדת), ובאופן הזה יוצרו סדרות אותיות בגדלים שונים, כל סדרה הכילה מספר גדול של אותיות מאותו המין על מנת שיוכלו בבוא העת להרכיב עמודים שלמים.
כיוון שמקור שיטת הלטרפס היה אותיות בולטות, משם נגזר שמה של השיטה (הדפוס ידוע גם בכינויו דפוס הסדר). הלטרפס זו השיטה העתיקה ביותר של ההדפסה. על פי שיטה זו משטחים עם אותיות בולטות הוטבעו בדיו לאחר מכן במשטח אשר יועד להדפסה. החומר ממנו היו עשויות האותיו היה בדרך כלל מתכת, אך ידועות גם אותיות אשר היו עשויות מחומרים נוספים, כגון: עץ ואבן. מגזין "לייף" כינה את המצאת השיטה אשר התחילה את הדפוס הידוע לנו כיום כהמצאה החשובה ביותר של האלף האחרון.
הלטרפרס במאה ה־11 בסין, בי שנג
השימוש בלטרפס כנראה התחיל אי שם בתחילת מאה ה־11 לספירה, בסין, כאשר סיני מקומי בשם בי שנג (Bì Shēng), המציא שיטת הדפסה מתוך התנסות בהדפסה של כתב סיני מורכב תוך שימוש בכלי חרסינה. השיטה החדשה על כל מרכיבי הידע ששנג יצר ורכש הועברה במהלך שתי המאות הבאות אל שושלת קוריאה הנוכחית, אשר באותו הזמן הייתה תחת השפעה פוליטית ותרבותית של סין, ומאז עברה שם שיפורים והתפתחויות עד שבמאה ה־13 הודפסו לראשונה גם הדפסות בעזרת השימוש במתכת.
הלטרפרס במאה ה־15 במערב אירופה, יוהאן גוטנברג
מספר מאות לאחר המצאתו של בי שנג ובאופן בלתי תלוי, במאה ה־15, צרף גרמני בשם יוהאן גוטנברג שאתם וודאי כבר מכירים היטב מהידע הכללי שלכם או מהפוסטים הקודמים בבלוג, המציא שיטת דפוס נוספת המיועדת להדפסה בעזרת המתכת. גוטנברג היה הראשון בשינוי התפיסה לגבי שימושי בדפוס ולכן מיוחסת לו ההמצאה של הלטרפרס. השימוש שעשה גוטנברג במכונת ההדפסה בנוסף לשיפורים הנוספים שהכניס בה, היו אלה שהפכו את הדפוס התעשייתי של אותם הימים לבעל תוצאות מתקדמות ביותר ביחס לכתבי היד שעשו המעתיקים בימים שקדמו לדפוס הממוכן.
בעקבות ניסיונו כצורף וידיעותיו הרבים בתחום המתכות, גוטנברג היה למעשה הראשון שיצר את הסגסוגת שהכילה עופרת, בדיל ואנטימון, שהייתה הכרחית לייצור אותיות איכותיות ושבעזרתן בסופו של דבר הדפיסו ספרים בעלי איכות הדפסה שלא הייתה אפשרית לפני. אותיות אלו העשויות סגסוגת של מתכות היו מתאימות לעבודות ההדפסה ועמידות הרבה יותר מאותיות החימר, העץ והנחושת שבהן השתמשו במזרח אסיה במאות שקדמו לכך. בהמשך יצר גוטנברג את צבע השמן הראשוני שהיה עמיד יותר מאשר צבעים מבוססי מים שבהם השתמשו בזמן מוקדם יותר ובכך הביא לשיפור נוסף בשיטת ההדפסה. הספר הראשון שהדפיס גוטנברג בשיטת הלטרפרס היה ספר תנ"ך (תנ"ך גוטנברג), לאחריו הודפס כתב העת מיינז פסלטר (Mainz Psalte) שיצא לאור באמצע המאה ה־15 עם ראשי תיבות באדום ובכחול, ונחשב כמעוצב בידי גוטנברג, על אף שהודפס תחת שמם של יורשיו: גון פאוסט ופטר סקופר. שיטת הלטרפרס של גוטנברג נשמרה כפי שהיא והמשיכה לשרת את בני האדם במשך 500 מאות השנים הבאות אחריו כמעט ללא שינויים. שיטת הלטרפרס העשירה את קיומן של תעשיות הספרים והעיתונים ושינתה את פני העולם בכך שאיפשרה להפיץ ידע רב בקרב כל החפץ בכך.
על אף הקרדיט המוענק היום כמעט ללא עוררין לגוטנברג, קיימים ממציאים נוספים ברחבי אירופה הטוענים לכתר ההמצאה של מכונת ההדפסה הראשונה, ביניהם לורנס גנזון מהולנד ופנפילו קסטלאדי מאיטליה.
הלטרפס במאה ה־21
שיטת הלטרפס החלה לשנות את פניה רק במאה ה־20, כאשר עד שנות ה־50 מכונות הצילום ודפוס האופסט החליפו בהדרגה את מקומן של הלטרפרס בכל הנוגע להדפסה, ועד סוף המאה ה־20 הדפוס הדיגיטלי וטכנולוגיות חדישות נוספות שינו את פני התעשייה לבלי היכר עבור האנשים העוסקים במלאכה. למרות זאת, הלטרפס עדיין נמצאת בשימוש בישומים מסחריים מסוימים, כמו כן השיטה המסיונרית זוכה לתהילה מחודשת גם בקרב חובבי השיטה אשר מעריכים את עבודת היד שבשיטה, את האיכויות היוצאות בכך ואת המורשת ההיסטורית של גוטנברג והשיטה, ודרך השימוש בה כעת מחזירים עטרה ליושנה.
אהבתם? ספרו לחברים שלכם! 🙂