פונט דוד

פונט דוד הוא הפונט הנפוץ ביותר במסמכים רשמיים ובעבודות אקדמיות. אך האם אתם יודעים באיזו שנה הוא יצא לאור ואיך קשורה לזה מלחמת העולם השנייה? איזה ספר היה הראשון שהוקלד בעיצובו של הפונט? מה הייתה השראתו של איתמר דוד, יוצרו, לעיצוב הפונט? ואיפה תמצאו את הפונט להורדה בחינם? אספנו עבורכם את כל מה שמעניין אודות הפונט העברי הזה.

רקע

פונט דוד עוצב בידי המעצב איתמר דוד (בליוויו המקצועי של ד"ר משה שפיצר) ונמצא בשימוש נרחב מאז הפצתו ב־1952 ועד היום. דוד החל לפתח את הקונספט לפונט כבר בשנת 1934‏ בהשראת הכתבים השמיים העתיקים במטרה לייצר פונט נקי, מודרני, קריא ומותאם לדרישות הדפוס המתפתחות. בשל מלחמת העולם השנייה שפרצה שנים אחדות לאחר מכן, הוצאת הפונט נדחתה, ורק בשנת 1951 נחתם הסכם על הפצתו מול חברת אינטרטייפ אשר ייצרה מכונות המפיקות אותיות יצוקות ממתכת נוזלית לסידור בדפוס בלט. הפונט הושק כשהוא כולל שתי גרסאות ("ספר" ו"נטוי") בנות שלושה משקלים כל אחת (כאשר גרסת הספר מביניהם היא המוכרת לנו כיום) ולאחר מכן הצטרפה אליו גרסה נוספת, סנס סריפית. בנוסף, הפונט יצא לאור גם כאותיות מעתק בחברות Letraset ו-Transfertech‏.

בשנת 1954 אינטרטייפ החלו להפיק ולשווק לבתי הדפוס ולמכונות הכתיבה את הערכות הראשונות של הפונט שהיו בגרסאות ה"ספר" וה"נטוי" בגדלי 12 נקודות, ושנים אחדות לאחר מכן, ב־1960 הודפס הספר הראשון עם הגופן: "כלב חוצות" של הסופר ש"י עגנון. ‏ב־1984 נוצרה הגרסה הדיגטלית של הפונט ומאז ועד היום, הפונט הפך לנפוץ ופופולרי (בעיקר בקרב מעצבים של ספרי שירה, קטלוגים אינפורמטיביים, וגם עיתונים).‏

אופי הפונט ומאפיינים נוספים

פונט דוד מתאפיין בנגיעות קליגרפיות קלות יחד עם ניקיון מינימליסטי, תוך צמצום צורני, ונטייה לאותיות עבריות עתיקות שנחצבו באבן. הפונט אומנם נושא אופי קליגרפי הכולל תגים אך עם זאת נותר מודרני ולא נראה מסורתי מדי, זאת בשל תנועתו הרכה והגמישה, וקצותיו אשר נגמרים בחיתוך חד. למרות שהפונט מתאפיין בעובי קו אחיד וגמיש, ובהתקרבות לצורות יסוד גאומטריות (כגון מרובע ומשולש), האותיות אינן מכניות ונוקשות. אופי זה הקנה ברבות הימים לפונט שיוך ישראלי עברי מודרני ולא מסורתי כמו יתר הפונטים שהיו מקובלים עד אותה תקופה, דבר אשר הפך את הפונט לחדשני בזמנו. בנוסף, הניקיון הצורני וההצמדות לצורות הגיאומטריות הקנו לפונט קריאות וקצב קולח גם כאשר הטקסט הודפס בגדלים קטנים. מאפיין בולט נוסף של הפונט הוא כי האותיות בו נוטות קדימה על מנת לחקות את האופי של האותיות הלועזיות ולהקל על זרימות הקריאה בטקסט רץ.

ההשפעות על דוד בעיצוב הפונט

מתוך עזבונו של דוד עולה כי מטרתו העיקרית בפיתוח הפונט הייתה ליצור פונט בעל השפעה תרבותית-היסטורית המשולבת עם חתימתו האישית של דוד, על מנת לתרום לפיתוח הדפוס העברי שהיה בתהליכי צמיחה באותם ימים. הגורמים אשר השפיעו עליו בעיצוב הפונט היו בעיקר ארץ ישראל שאליה עלה לא מזמן, נוף מדבר יהודה, צורת החיים המזרח-תיכונית המקומית, והאקלים החברתי החדש. ההשפעה המזרחית על עבודתו של דוד הייתה ניכרת, כאשר ההשפעה המערבית באה לידי ביטוי רק בכל הנוגע להיבטים הטכניים של העיצוב. בנוגע לכל היתר החליט דוד לקרב את הפונט לאבות המזרח-תיכונים ואל הצורות השמיות הישנות ולהרחיקו מן הפיתוחים האירופאיים.

תחילה שיבץ דוד את הפונט החדש שלו באופן עצמאי בכיתובים קצרים במודעות ובשלטי חוצות שעיצב, אך עם הזמן ועם הפידבקים החיוביים צבר ביטחון והחל להפיצו הלאה, עד אשר הפונט חדר למיינסטרים והפך לאחד הפונטים הנפוצים והפופולריים יותר עוד בימי חייו. אחד מן השימושים המוכרים והמוקדמים כבר בגרסה המוקדמת של הפונט היה בשטרות הכסף של מדינת ישראל‏. החל משנות ה־90 של המאה ה־20 הפך הפונט לנפוץ גם בתוכנות לעיבוד תמלילים, עת שיבוצה של הגרסה הדיגיטלית של הפונט ב־Office של מערכת ההפעלה Windows.

דוד ליבר

בחודש יוני 2016 שיחררה גוגל פונטס גירסא משופרת וחינמית של הפונט: דוד ליבר (David Libre) בשלושה משקלים (רגיל, בינוני ובולד), שכולל שלל עדכונים כמו גרסאת ווב מעודכנת ואותיות לטיניות שנלקחו מהפונט הפתוח Gentiun והותאמו להטמעה ליד האותיות העבריות. האחראי על הבניה המחודשת של הפונט עבור גוגל הוא מאיר סדן.