פונט חיים הינו פונט עברי אשר עוצב אי שם בשנות ה-20 של המאה הקודמת בהונגריה על ידי הטיפוגרף פסח עיר שי אשר רצה להוקיר תודה לגדול ספורי העם היהודי חיים נחמן ביאליק וקרא לפונט שעיצב על שמו הפרטי של הסופר. לעיתים הפונט רשום ומזוהה גם כפונט ״לוויט״, נהוג לחשוב שזאת כיוון שבעת שימושו של פסח עיר שי בפונט, ביקר באותו זמן בארץ הטיפוגרף יאן לוויט והחליט להכליל את הפונט של עיר שי בקובץ טיפוגרפי פרי עטו של עצמו. פסח עיר שי עלה לישראל בשנת 1925 ועשה שימוש בפונט שעיצב בכרזות אשר הכין בתקופה זו.
פונט חיים עוצב בהשפעת סוגי הפונטים החדשים שנוצרו בתוקפתה בה פסח עיר שי עיצב את הפונט, כאשר המכנה המשותף לכולם הוא אותיות פשוטות וחסרות תגים אשר נגזרו מאסכולת הבאוהאוס. פונט חיים הוא בעל חשיבות רבה כיוון שהפונט היה הראשטו מבין הפונטים העבריים אשר הציג את האות העברית בקווים בסיסיים בלבד, ללא תגים, ללא עיטורים אחרים ותוך שימוש בקווים ישרים ובצורות גיאומטריות הפשוטות ביותר. עיצוב מינימליסטי זה היה חדשני בתקופתו.
לפונט חיים יש גרסאות רבות כאשר הגרסאות הנפוצות ביותר כיום הן רגילות, מודגשות ומוצרות, והדרסה הנפוצה ביותר מתוכם הינה הגרסה של המעצב שמואל גוטמן לפונט חיים אשר אף מופצת במסגרת תוכנת האופיס של חברת מייקרוסופט. השימוש המרכזי בפונט חיים בא לידי ביטוי בכותרות ראשיות של העיתונות היומית בישראל וכמו כן יש ניכר שימוש נפוץ בפונט גם במודעות האבל המקומיות. פונט חיים נתפס כפונט מודגש וצעקני, זאת בניגוד לפונטים כגון פרנק ריהל אשר נתפסים כעדינים יותר ומשומשים בעיקר בכתבות העיתונות ובספרים השונים.
אחד הפרויקטים המזוהים יותר כיום עם פונט חיים הוא בלוגו של תנועה הפוליטית ״שלום עכשיו״ שעוצב על ידי המעצב דוד טרטקובר אשר העיד לא פעם כי השימוש בפונט חיים ליצירת הלוגו של התנועה הפוליטית הינו בגדר פאיצת הדרך בעולם הפרסום כיוון ששולב עם פונ אחר ובכך סתר את הכללים שהיו מקובלים עד אז בעולם העיצוב.