כולנו משתמשים בהם כשאנחנו כותבים (ד"א), כשאנחנו מדברים (איך בא לי על סופ"ש בחו"ל..), ואפילו כשאנחנו חושבים וחולמים (אסתפק גם בסופ"ש בארץ), אבל מה אנחנו באמת יודעים עליהם? מסתבר שלא מספיק.
אז מה הם ראשי התיבות ולמה אלמלא הם, "התפוז המכני" היה נשמע לכם לגמרי אחרת? הכנו לכם את כל מה שאתם צריכים לדעת על כל זאת ועוד! אנחנו מבטיחים לכם שמעכשיו אתם תסתכלו לגמרי אחרת על אנשים ששם משפחתם הוא אזולאי למשל 🙂
אז מהם הר"ת?
הר"ת, או בשמם הלועזי נוטריקון, הינם טכניקה לשונית הנועדה לאפשר כתיבה ודיבור מהירים יותר, בעת כתיבה בכתב יד, הקלדה במעבד תמלילים או שיחה שבעל פה. לשם ההבהרה, לא כל הקיצורים הם ר"ת. כאשר מקצרים בטכניקה זו מילה אחת בלבד למשל והיא מסומנת בגרש('), מדובר בקיצור רגיל ולא בראשי תיבות (למשל ע' ־ עוזר, מ' ־ מטר, גב' ־ גברת), כנ" לגבי קיצור שמו של אדם שמסומן פעמים רבות בנקודה (למשל אברהם ב. יהושע). כאשר הקיצור י-ם – ירושלים נחשב ליוצא דופן ומיוחד במינו מבין הקיצורים.
רקע והיסטוריה
ישנן עדויות כי השימוש בר"ת היה מקובל כבר עם תחילת התלמוד, כאשר בתלמוד הבבלי למשל, במסכת שבת, מתייחסים לכינוי דוד המלך את קללותו של בן גרא כ"קללה נמרצת" ומסבירים כי בנמרצת הכוונה ל: נואף, מואבי, רוצח, צורר, תועבה.
כמו כן, לאורך כל שנות הגלות יהודים נהגו להשתמש בראשי תיבות גם לציון שמות משפחה של אנשים אשר מוצאם משבט לוי המיוחס (למשל אזולא"י – אשה זונה וחללה לא יקחו, או כ"ץ – כהן צדק, או סג"ל – סגן לויה, או בלו"ך – בני לוי כולנו וכו'). בנוסף, מורי הלכה שקמו במהלך הדורות כונו פעמים רבות בראשי התיבות של שמם (רמב"ם – רבי משה בן מימון, רמב"ן – רבי משה בן נחמן).
שיטות שימוש נפוצות
ישנן מספר שיטות לשימוש בר"ת, כאשר השיטה המקובלת ביותר היא שיטת הקיצור המשמשת לכתיבה בלבד (למשל 'עפ"י' אשר בעל פה נהגה בצורה המקור שלו "על פי"), אך לעתים הר"ת נעשים כה שזורים בשפה העברית ששיטת השימוש בהם בכתיב יוצרת מילה עצמאית חדשה גם בעל פה (למשל חכמינו זיכרונם לברכה שהפכו לחז"ל, או דין וחשבון שהפכו לדו"ח) דוגמה קיצונית לכך היא המילה תפוז, שבה הושמטו הגרשיים המסמנים שאלה ראשי תיבות של "תפוח זהב". שיטה זו נפוצה במיוחד בעולם התוכן הצה"לי. הגייתם של ראשי תיבות כמילה עצמאית נפוצה גם כאשר ראשי התיבות הם שמו של אדם, כגון הרמב"ם, רש"י. בנוסף,ר"ת מסויימים נהוגים להגיית כל אחת מהאותיות המרכיבות את ראשי התיבות (למשל, מפקד פלוגה שהפך ל 'מ"פ' שנהגה בקרי: מם פא). כמו כן, הר"ת יכולים להתקיים גם ברקוסיה (למשל, 'פ"מ' שפירושו פקודות מטכ"ל).
ר"ת בשפות נוספות
שימוש דומה בר"ת ובהגייתן אפשר למצוא בשפות נוספות, למשל אם אתם זוכרים את ברית NATO משיעורי ההיסטוריה אז אתם וודאי יודעים שהר"ת שלה הן North Atlantic Treaty Organization על אף שהמילה NATO הפכה לנהוגה כמילה עצמאית, או אם בענייני עיצוב אתרים עסקינן אז הדוגמא של שפת ההתגיות HTML שהם בעצם ר"ת של HyperText Markup Language תהיה מוכרת לכם יותר.
כללי כתיבת ר"ת:
- בר"ת של שתי מילים נהוג לקחת שתי אותיות מהמילה הראשונה ואחת מהשנייה (למשל עו"ד – עורך דין)
- בר"ת של שלוש מילים ויותר נהוג לקחת אות ראשונה מכל מילה (למשל חז"ל – חכמינו זכרם לברכה, או צה"ל – צבא הגנה לישראל), בחלק מהמקרים על מנת שראשי התיבות יישמעו טוב יותר נהוג לחרוג מכלל זה (למשל סופ"ש – סוף שבוע)
- ר"ת מסומנים בגרשיים בלבד ולא בנקודות (צה"ל ולא צ.ה.ל).
- ר"ת אשר גם נהגים כמילה אחת וגם מסתיימים באחת מהאותיות: כ', מ', נ', פ', צ' ייכתבו באות סופית (למשל תנ"ך – תורה, נביאים, כתובים). במקרים בהם האות נהגית כדגושה, הכלל לא יחול על הר"ת והם יסתיימו באות רגילה (למשל שב"כ – שירות ביטחון כללי), גם במקרים בהם הר"ת מסתיימים באחת מהאותיות: כ', מ', נ', פ', צ' אבל לא נהוגים להגייה כמילה עצמאית (למשל אחה"צ – אחר הצהריים, או רה"מ – ראש הממשלה)
- לר"ת הנהגים כמילה ומתייחסים לאישה, מקובל עפ"י האקדמיה ללשון העברית להצמיד את סיומת הנקבה (מנכ"לית – מנהלת כללית).
- לר"ת הנהגים כמילה, אפשר להתייחס כזכר או כנקבה כרצון הדובר כאשר שתי הצורות תקינות ונכונות עפ"י האקדמיה ללשון העברית (למשל 'ד"ש חם' ו'ד"ש חמה').
- בר"ת הנכתבים בהטיה, הגרשיים אינם זזים ממקומם, אלא נשארים במקום המתאים לצורת היחיד (למשל קורס מ"כים -מפקדי כיתות).
- ר"ת המתורגמים מאנגלית ייכתבו על פי צורת הגייתם, כאשר על אף המקובל בפועל, האקדמיה ללשון העברית מורה להפריד בין האותיות באמצעות מקף (למשל אן-בי-איי – NBA ולא אן-בי-איי כפי שנהוג, או איי-בי-אם – IBM ולא יב"מ כפי שנהוג או "יבמ" כמו שהחברה עצמה מאייתת את סניפה המקומי, או נאסדק – NASDAQ ולא נאסד"ק).
חריגים
בנוסף לר"ת המוכרים התפתחו לאחרונה גם ר"ת לא רשמיים, למשל בעולם הקיברנטי בו יש חשיבות רבה למהירות הכתיבה, כבסיס לקיום דיאלוג שוטף, כתוצאה מכך התפתחו ר"ת מיוחדים למטרה זו (לדוגמא LOL – Laughing Out Lou). דוגמא נוספת לחריגים הם ר"ת בדיעבד, כאשר לעתים מקובל להפוך מילים קיימות לר"ת באופן בו מוסיפים משמעות מורחבת למילה שלמה קיימת ובכך משווים לה צורה של ר"ת (למשל שבת – שינה בשבת תענוג).
שימושים נוספים לר"ת
לעתים משתמשים בר"ת כאסטרטגייה לזיכרון (למשל ר"ת "פי תשאל: נס אשיב" ל־12 אבני החושן: פיטדה, ישפה, תרשיש, שבו, אודם, לשם, נופך, ספיר, אחלמה, שוהם, יהלום, ברקת, אשר גם מלמד על המהות של אבני החושן כאשר עם ישראל היה שואל את פי השם שאלה ובדרך נסית היה מקבל תשובה על האבנים שהיו מתנוצצות).
פסקת סיום
כך או כך השימוש בר"ת בשיחה יהיה מיטבי כאשר המשתתפים בדיון, שבעל פה או שבכתב, יהיו בעלי רקע זהה אשר יאפשר להם להבין את משמעות הר"ת ולא לסרבל את השיחה או לפגוע באיכותה. לכן, יש להשתמש בר"ת בתבונה וברגישות על מנת לא לבלבל את מי שאינו בקיא בעולמכם, ולחילופין לא להעיק על מי שבקיא בעולם התוכן המסויים שאתם טרם מכירים.