קטגוריה: היסטוריה

מאת: ליאת בכרך

בשנים האחרונות, השפה העברית חווה פריחה מעודנת של עיצוב גופנים חדשניים, בועטים וממזריים. נדמה כי העושר והשפע החדש יוצרים סצנת עיצוב שתורמת לשפה, ויש שיאמרו שאפילו מחייה אותה מחדש. אי לכך ובהתאם לזאת, איך קרה שפונט חיים, שהומצא בסביבות שנת 1925 (יש חילוקי דעות על השנה) עדיין איתנו?
פונט חיים מוכר בזכות הכוחניות והאסרטיביות שלו. חיים הוא זה שצועק לך בפנים כותרות מפחידות, הוא מלח־הארץ, איש ביטחון שיודע הכל לפניך. איכשהו, כישראלים ההיסטוריה שלו נוסכת בנו ביטחון. כי כשחיים אומר – חיים יודע. אפילו כשהוא מדבר על דברים נוראיים: עוד מבצע, עוד אסון, הערבים נוהרים לקלפיות ועוד, אתם יכולים להשלים את התמונה לבד.

מאת: ליאת בכרך

בחיפושים אחרי מקורות השראה, הגעתי לחנות עתיקות מהממת ביופייה. מקום כזה שעושה לך חשק להתיישב בכורסה הפרחונית, להאזין לתקליטי ויניל ולעיין באבן שושן מצהיב. בעודי מתענג על פריטים היסטוריים נשכחים, אמא ובנה נכנסו לחנות. הילד, שהיה להערכתי בן עשר תקתק במקשים של מכונת כתיבה ישנה ושאל "מה זה"?, כשאמא שלו הסבירה לו את ההמצאה הכבירה, הוא היה מהופנט. בערך כמוני, כשמספרים לי על הפירמידות במצרים.

מאת: נעם רמתי

יצאתי לחקור את התהליך הצורני שעברה האות העברית לאורך ההיסטוריה, עד שהגיעה לצורתה הנוכחית המוכרת לנו היום. התעמקתי במספר אותיות אקראיות – א’, ג’, ו’, צ’, ק, ו־ש’. לאחר מחקר צורני מעמיק, הצגתי את התהליך שכל אות עברה בפורמט משתנה, תוך ניסיון ללמד את הצופה את ההתפתחויות השונות בדרכים אחרות.
האותיות עצמן הוכנו מפלסטלינה שחורה. בחרתי בפלסטלינה מכיוון שהיא חומר גולמי, גמיש, שאינו מדוייק כמו צורה וקטורית. בשימוש בחומר כזה רציתי להעביר את התחושה הידנית והגולמית של אות הנכתבת בכתב־יד וכל הזמן משתנה.

מאת בנצי בינדר

יצירת הטיפוגרפיה בארץ ישראל בתחילת העידן הבצלאלי הביאה עימה סגנון המשתקף בעיקר בעבודותיו של זאב רבן ובשלטי הקרמיקה ברחבי תל־אביב וירושלים. ההתמודדות עם שילוב העברית עם השפות שבהן השתמשו בארץ ישראל – ערבית ואנגלית – יצרה אתגר תלת־לשוני כבר מאז. ההבדל בין אופי השפות – העברית המרובעת, האנגלית הרב־מפלסית והערבית הקליגרפית – מתבטא גם היום.

הכתיבה היא פעילות מורכבת, הכוללת מרכיבים מוטוריים ותפיסתיים, ועל האדם לפתח מיומנות לשם יצירתה. לכל אדם כתב יד ייחודי לו, שיכול לשמש לזיהוי הכותב, כמו טביעת אצבע.

כתב היד העברי כולל בתוכו את הכתב המרובע והכתב העגול, וישנה הבחנה בין טקסט שנכתב בכתב יד לבין טקסט מודפס. בעידן שלפני הדפוס היה הבדל בין כתיבה פורמלית לבין כתיבה לא פורמלית, ולאחר המצאת הדפוס המונח “כתב יד” התייחס למקור של יצירה כלשהי.

אין כמו הטיפוגרפיה כדי לעורר דיון על היחס בין מסורת לחידוש; הטיפוגרפיה העברית נשענת בצורה יוצאת דופן על המסורת, ויחד עם זאת מרגישה צורך בהתחדשות ופריצת גבולות. צורת כל אות עברית מבוססת על אלפי שנות מסורת, לא משנה כמה היא חדשנית או אקספרימנטלית. לא מעט ניסיונות נעשו במהלך השנים להגדיר את צורת האותיות העבריות וכלליהן, אך נדמה כי דווקא קולה של המסורת העברית נשכח לפעמים.

אינטרובאנג (‽) הוא סימן פיסוק לא רשמי הנוצר, כפי שניתן להבין מצורתו, משילוב של סימן השאלה (?) וסימן הקריאה (!) על מנת לשמש כסימן קיצור להבעה שלישית המשלבת יחד את שתי ההבעות לאחת, שמשמעותה – הבעת תמיהה, פליאה, סקרנות או שאלה רטורית שהשואל לא מצפה לתשובה מכיוון שהיא ברורה לו.

פונט דוד הוא הפונט הנפוץ ביותר במסמכים רשמיים ובעבודות אקדמיות. אך האם אתם יודעים באיזו שנה הוא יצא לאור ואיך קשורה לזה מלחמת העולם השנייה? איזה ספר היה הראשון שהוקלד בעיצובו של הפונט? מה הייתה השראתו של איתמר דוד, יוצרו, לעיצוב הפונט? ואיפה תמצאו את הפונט להורדה בחינם? אספנו עבורכם את כל מה שמעניין אודות הפונט העברי הזה.

מקף עברי (־) הוא אחד מסימני הפיסוק של השפה העברית ומשמש בעיקר לקישור בין שתי מילים. רובנו נוטים להתבלבל בין המקף העברי לבין הקו המפריד (–), המשמש להפרדה בין חלקי משפט. בניגוד לסימני פיסוק אחרים בעברית, שהועתקו משפות לטיניות, מקורו של המקף העברי בטעמי המקרא. הוא נכתב בחלקה העליון של השורה, לעומת הקו המפריד המופיע באמצעה. הבדל נוסף הוא שלא יבוא רווח לפניו ואחריו כמו בקו המפריד.

את הפונטים העבריים הקלאסיים שנמצאים היום בשימוש נרחב אפשר למנות ברשימה קצרה ואקסקלוסיבית. ברשימה הזו יש מקום מיוחד לפונט מרים הייחודי שעוצב על ידי מעצב הפונטים היהודי־גרמני רפאל פרנק (ההוא שעיצב את פרנק ריהל) בשנת 1908 בגרמניה. מאז הפך פונט מרים לנפוץ מאוד בקהילות היהודיות דוברות העברית והיידיש ברחבי העולם. לאחר שסיים לעצב את הפונט, החליט רפאל לקרוא לפונט על שמה של בתו הקטנה – מרים. 

אם אתם קוראים שורות אלו אתם ודאי חושבים שאתם יודעים את כל מה שצריך לדעת על האלפבית העברי. ובכן, האם אתם יודעים על שם מה נקראית האות זי"ן? (מממ.. לא, לא זה), האם אתם יודעים מתי כמעט החליפו את האלפבית שלנו לאלפבית הלטיני? האם אתם יודעים לְמה שימשו האותיות הסופיות בתחילת דרכן? לאיזה כיוון כתבו אבות אבותינו ומי כתב שיר על האלפבית? יש לא מעט לדעת, אז אספנו עבורכם את כל מה שמעניין וכדאי לדעת.