פונטים וכו'

פונט דוד הוא הפונט הנפוץ ביותר במסמכים רשמיים ובעבודות אקדמיות. אך האם אתם יודעים באיזו שנה הוא יצא לאור ואיך קשורה לזה מלחמת העולם השנייה? איזה ספר היה הראשון שהוקלד בעיצובו של הפונט? מה הייתה השראתו של איתמר דוד, יוצרו, לעיצוב הפונט? ואיפה תמצאו את הפונט להורדה בחינם? אספנו עבורכם את כל מה שמעניין אודות הפונט העברי הזה.

פונט Open sans התחיל כפונט בשפה הלטינית שהופץ דרך פרויקט גוגל פונטס, ומהר מאוד הפך לפונט פופולרי ברחבי העולם. אתרים בינלאומיים גדולים עשו בו שימוש שוטף וכמו כן גוגל השתמשה בו כפונט הבית שלה. מה שהפך את הפונט לכה פופולרי היה הפשטות שלו ורמת הגימור והקריאות המצוינת שלו. לפני כמה שנים, בהזמנת גוגל, יצר הטיפוגרף ינק יונטף גרסה עברית של הפונט. גרסה זו חופשית לשימוש מסחרי ומגיעה תחת רישיון פתוח וכך כל מי שרוצה יכול לעשות בפונט שימוש חופשי – החל מעיצוב לדפוס, דרך הטמעה באתרים ועד עיצוב למובייל. ינק עיצב את הפונט כדי שיתאים לאופן סנס המקורי על מגוון משקליו, כולל אותיות נטויות וגרסה צרה של האותיות. כיום פונט Open sans בגרסה העברית נמצא בשימוש נרחב והוא נפוץ בדפוס, בלוגואים ובמודעות פרסומיות וכמו כן הוא אהוב במיוחד על מעצבי UX ומעצבי UI רבים אשר עוסקים בעיצוב ממשקים ועיצוב אתרי אינטרנט ואפליקציות ברשת.

מקף עברי (־) הוא אחד מסימני הפיסוק של השפה העברית ומשמש בעיקר לקישור בין שתי מילים. רובנו נוטים להתבלבל בין המקף העברי לבין הקו המפריד (–), המשמש להפרדה בין חלקי משפט. בניגוד לסימני פיסוק אחרים בעברית, שהועתקו משפות לטיניות, מקורו של המקף העברי בטעמי המקרא. הוא נכתב בחלקה העליון של השורה, לעומת הקו המפריד המופיע באמצעה. הבדל נוסף הוא שלא יבוא רווח לפניו ואחריו כמו בקו המפריד.

כשאתם עובדים על פרויקט חדש של מוצר, אתר אינטרנט, אפליקציה או עבודה ללימודים, אחת ההחלטות החשובות ביותר שעליכם לקבל היא באיזה פונט עליכם להשתמש על מנת שיציג באופן המיטבי את הפרויקט שלכם. בעוד שיש לא מעט אפשרויות של פונטים המובנים בתוך תוכנות העריכה, אפשרויות העיצוב בהם מוגבלות מאוד, ומבחרם דל, שגרתי ולא ממצא, ולעתים אף שחוק או סתם לא מתאים לפרויקט עליו אתם עובדים. כמה כבר אפשר לעבוד עם אריאל או דוד. לפעמים יהיה עליכם לבחור בפונט שאינו מובנה, פונט שונה, שיאפיין אתכם ואת הפרויקט החשוב שלכם בצורה הטובה ביותר. בדיוק לשם כך טיפוגרפים עומלים שנים רבות על מנת לעצב פונטים ייחודים, שיענו על על צורך זה, כדי שכולם בכלל והמעצבים שבינינו בפרט יוכלו לכתוב, להדפיס, ולעצב בכל סגנון שירצו, וחשוב מכך – כדי שיוכל לייצג ולבטא את הפרויקט שלהם ללא דופי בעזרת הפונטים המותאמים להם במיוחד. אך בעוד שרוב רובם של הפונטים המעוצבים נמכרים תמורת תשלום, ניתן למצוא ברשת לא מעט פונטים עבריים מיוחדים ולגמרי בחינם או בעלות סמלית, המאפשרים בדיוק את האסתטיות ואת הדינמיות האיכותית והמדוייקת שאתם מחפשים.

שבוע העיצוב בירושלים מתקיים כבר חמש שנים בבית הנסן ביוזמת הרשות לפיתוח ירושלים. בניגוד לשנים עברו, השנה האירועים מתרחבים לאתרים נוספים ברחבי ירושלים. השנה ישתתפו מעצבים ישראלים ובינלאומיים והנושא המוביל הוא ״combination״. העבודות יהיו בנושא ״קומבינציה״, הן בהיבט של ״חיבורים״ – חיבורים בין קונספט, מוצר, עיצוב, טכנולוגיות ותחומי עיצוב, והן בהיבט של “הקומבינה” הישראלית ועקיפת הבירוקרטיה.

את הפונטים העבריים הקלאסיים שנמצאים היום בשימוש נרחב אפשר למנות ברשימה קצרה ואקסקלוסיבית. ברשימה הזו יש מקום מיוחד לפונט מרים הייחודי שעוצב על ידי מעצב הפונטים היהודי־גרמני רפאל פרנק (ההוא שעיצב את פרנק ריהל) בשנת 1908 בגרמניה. מאז הפך פונט מרים לנפוץ מאוד בקהילות היהודיות דוברות העברית והיידיש ברחבי העולם. לאחר שסיים לעצב את הפונט, החליט רפאל לקרוא לפונט על שמה של בתו הקטנה – מרים. 

טרנדים, כידוע, הם תופעה חולפת, אבל עד שהם חולפים הם משתלטים על כל חלקה טובה בעולם העיצוב עד שהם ממצים את עצמם – עד הסוף המר. כשהם מגיעים לסוף חייהם הם הופכים למאוסים ולא רלבנטיים, מיושנים וכל מילת גנאי עיצובית נוספת מיותרת. לעיתים לטרנדים לוקח שנים לחלוף מן העולם (עד שהם עושים קאמבק שוב, כמה שנים מאוחר יותר, מעודכנים יותר).

אם אתם קוראים שורות אלו אתם ודאי חושבים שאתם יודעים את כל מה שצריך לדעת על האלפבית העברי. ובכן, האם אתם יודעים על שם מה נקראית האות זי"ן? (מממ.. לא, לא זה), האם אתם יודעים מתי כמעט החליפו את האלפבית שלנו לאלפבית הלטיני? האם אתם יודעים לְמה שימשו האותיות הסופיות בתחילת דרכן? לאיזה כיוון כתבו אבות אבותינו ומי כתב שיר על האלפבית? יש לא מעט לדעת, אז אספנו עבורכם את כל מה שמעניין וכדאי לדעת.

אין יותר בסיסית מהאות אל״ף, אבל אין יותר טעונה ויפה ממנה. האל״ף העברית מסמלת את לשון הקודש והיא סמל של בראשית ובריאת העולם. המבנה של האות אל"ף נחקר ונלמד במשך אלפי שנים, מכיל מאות צורות וחומרים וסימן זיהוי אחד.

הוא בן שישים שנה, השימוש בו נרחב במיוחד ואפילו יש סרט שלם רק עליו. כן, אנחנו מדברים על הפונט, אם אפשר לומר, המוכר ביותר בעולם – הלווטיקה (Helvetica).

כשאתם עובדים על פרויקט עיצובי חדש של מוצר דפוס, אתר אינטרנט, אפליקציה או כל דבר אחר, אחת ההחלטות החשובות ביותר היא באיזה פונט להשתמש. מעצבי פונטים, או בשמם המקצועי טיפוגרפים, עומלים שנים רבות על־מנת לעצב פונטים ייחודיים – כדי שתוכלו לייצג ולבטא את הפרויקט שלכם ללא דופי. אך בזמן שרוב הפונטים המעוצבים נמכרים תמורת תשלום, ניתן למצוא ברשת לא מעט פונטים מיוחדים לגמרי בחינם ועל אף זאת הם מאפשרים בדיוק את האסתטיות ואת הדינמיות האיכותית והנכונה שאתם מחפשים. אז אספנו עבורכם את חמשת האתרים המובילים להורדת פונטים בעברית בחינם.