מאת: ליאת בכרך
בשנים האחרונות, השפה העברית חווה פריחה מעודנת של עיצוב גופנים חדשניים, בועטים וממזריים. נדמה כי העושר והשפע החדש יוצרים סצנת עיצוב שתורמת לשפה, ויש שיאמרו שאפילו מחייה אותה מחדש. אי לכך ובהתאם לזאת, איך קרה שפונט חיים, שהומצא בסביבות שנת 1925 (יש חילוקי דעות על השנה) עדיין איתנו?
פונט חיים מוכר בזכות הכוחניות והאסרטיביות שלו. חיים הוא זה שצועק לך בפנים כותרות מפחידות, הוא מלח־הארץ, איש ביטחון שיודע הכל לפניך. איכשהו, כישראלים ההיסטוריה שלו נוסכת בנו ביטחון. כי כשחיים אומר – חיים יודע. אפילו כשהוא מדבר על דברים נוראיים: עוד מבצע, עוד אסון, הערבים נוהרים לקלפיות ועוד, אתם יכולים להשלים את התמונה לבד.
כאומת־חדשות בכל שעה עגולה, פונט חיים עדיין חי ובועט בכותרות העיתונים, בסלוגנים פוליטיים, במודעות בעלות מסר כבד וכו׳… אז מהו סוד הקסם של פונט חיים?
כל סיפור טוב מתחיל מההתחלה
פונט חיים עוצב על ידי פסח עיר־שי, מעצב גרפי, צייר קוביסטי וטיפוגרף ישראלי-הונגרי. עד לשנות העשרים של המאה הקודמת, היה נהוג לכתוב בעברית באותיות שהתבססו על הכתב התנ"כי והמסורתי. החדשנות הגדולה של פונט חיים הייתה בכך שלראשונה הוא הציג את האות העברית בצורה פשוטה ונקייה, ללא תגים ועיטורים כפי שהיה נהוג עד אז. בנוסף, הפונט מתאפיין בקווים ישרים, שווים בעוביים ובצורות גיאומטריות פשוטות. סגנון זה תאם את אסכולת הבאוהאוס (שפת עיצוב פשוטה, צנועה ותכליתית, אשר חפה מקישוטיות ועיטורים) שהייתה רווחת באותם הימים. אבל אל תתנו לכל ההצלחה הזו לבלבל אתכם, מכיוון שבזמנו הפונט לא התקבל באהדה גדולה, ופסח שי־עיר הותקף על חדשנותו. מי שנחלץ לעזרתו היה לא פחות מהמשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, ומכאן שמו של הפונט – "חיים". למרות שלפעמים הפונט נקשר גם עם שמו של יאן לויט, שהוסיף אותו לאוסף הפונטים שלו.
שנעבור אל הפרקטיקה?
בסביבות שנות השישים, פונט חיים החל להופיע בכותרות העיתונים. מי שהיה הראשון לגלות את כוחו, היה העורך המיתולוגי של עיתון "העולם הזה", אורי אבנרי. אבנרי הרבה להשתמש בפונט חיים בכותרות, ולא הסתפק רק בזה, הוא גם התפלפל בתוספת של צבע אדום, ויצר שערים בעלי קווי הפרדה עבים, צירופים של שחור-לבן-אדום, תוך שימוש יעיל בפוזיטיב ונגטיב. כל המרכיבים שעורבבו יחדיו יצרו דייסה משובחת לעימוד שערים שערורייתיים, שרלוונטית גם היום. במהרה פונט חיים זלג לשאר העיתונים בארץ.
בפועל, הדרמטיות של הפונט צמצמה את כותרות העיתונים ממשפטים למילה עד שתיים. מכותרות המספקות מידע אינפורמטיבי, הכותרות הפכו לכרזות ומחאות. האותיות של פונט חיים זעקו מתוך הכותרות בקול רם, לעיתים אפילו גבוה מידי. "התופת", "כמו בסרטים", "הטרור חזר" ועוד.
דוגמא מפורסמת נוספת של שימוש בפונט הכריזמטי היא בלוגו של "שלום עכשיו", שנחשב לסטיקר הפוליטי הראשון, כאשר המילה שלום כתובה בשחור בפונט קורן המסורתי ואילו המילה "עכשיו" נכתבה בפונט חיים באדום. השילוב בין שני הפונטים השונים נחשב לחתרני בעולם העיצוב. לפתע, המסורת והחילוניות התחברו לכדי גוף אחד חזק: "שלום עכשיו". הכרזה עוצבה על ידי דוד טרטקובר. ההצלחה של חיים הולידה גופנים נוספים בהמשך הדרך (חיים שמן וחיים רזה לדוגמא).
לסיכום, הפונט שהחל את דרכו כחתרני וחילוני, הפך עם השנים להיות המבוגר האחראי בסביבה. היום, כשאנחנו רואים אותו בעיתון, אנחנו מבינים מיד שמשהו דרמטי קרה. משהו גדול, שאי אפשר להתעלם ממנו, ובוודאי שאין לנו יכולת להוריד ממנו את העיניים. למרות שיש שפע של פונטים צעירים ועדכניים ממנו, חיים הוא עדיין הפונט שמייצר את הדרמות הכי גדולות בעיתונות המקומית.