מאת: ליאת בכרך
בחיפושים אחרי מקורות השראה, הגעתי לחנות עתיקות מהממת ביופייה. מקום כזה שעושה לך חשק להתיישב בכורסה הפרחונית, להאזין לתקליטי ויניל ולעיין באבן שושן מצהיב. בעודי מתענג על פריטים היסטוריים נשכחים, אמא ובנה נכנסו לחנות. הילד, שהיה להערכתי בן עשר תקתק במקשים של מכונת כתיבה ישנה ושאל "מה זה"?, כשאמא שלו הסבירה לו את ההמצאה הכבירה, הוא היה מהופנט. בערך כמוני, כשמספרים לי על הפירמידות במצרים.
ההיית או חלמתי חלום? ההיסטוריה של מכונת הכתיבה
אני (מאוד) מקווה ששמתם לב, שעידן מכונות הכתיבה חלף מזמן. למעשה, יש אפשרות שחלקכם אפילו לא מכירים מכונות כתיבה, אולי פרט לסרטים או לחנויות יד־שנייה במחירים מופקעים.
מכונות הכתיבה הראשונות התחילו להופיע כבר מאמצע המאה ה־16, אבל עברו שנים רבות, שבמהלכן מכונות הכתיבה השתנו והשתכללו, עד שהתחילו להופיע בכל משרד איפשהו לקראת המאה ה־19. טכניקת העבודה במכונות הראשונות הייתה על־ידי הטבעת גופנים מוכנים מראש על זרועות מתכת. בהדפסה נעשתה לחיצה על הגופנים כנגד הנייר, דרך בד ספוג דיו. אתם יכולים לדמיין לעצמכם שבמכונות הראשונות היה צורך להפעיל לחץ פיזי של ממש בכל פעם שהיו רוצים להקליד? רק באמצע המאה שעברה התחילו להופיע מכונות כתיבה חשמליות, שהשימוש בהן היה קל, יעיל ומהיר הרבה יותר. עד שיצאו משימוש עם כניסת המחשבים האישיים, והמכונות הפכו לפריטים דקורטיביים יוקרתיים.
פונטיאדה
יוהאן גוטנברג הגרמני, ומי שנחשב לאבי הדפוס המציא אי־שם באזור המאה ה־15 את הגופן הראשון, Blackletter. אבל עם כל הכבוד לרעיון החדשני, בדפוס הייתה לגופן נטייה להיראות דחוס ומרוח. הפונט שהחליף אותו היה Roman type. אבל לא זה שאתם מכירים מהמחשב האישי שלכם, אלא אחד עתיק הרבה יותר. החידוש של הפונט היה בכך שהאותיות היו ישרות יותר ובעלות עיקולים רגילים. כך הכתב הפך להיות קריא וברור יותר בטקסטים רצים.
דבר עברית צחה!
בתחילת שנות השישים, חברת IBM חשפה בפני העולם המצאה גדולה – מכונת כתיבה חשמלית מדגם "כדורית". כמה שנים לאחר מכן, עם החדירה לשוק הישראלי, הטיפוגרף הנרי פרידלנדר יצר עבור המכונה העברית את הגופנים "הדר", "שלום" ו"אביב".
עם הפסקת השימוש במכונות הכתיבה והפיכתם לפריטים נוסטלגיים לצד מדפי הספרים, הפכו הפונטים הישנים לבעלי אמירה עיצובית־נישתית, למרות ששודרו ונראו בגרסאות מחודשות ועדכניות. אבל אם תהיו שקטים לרגע, תוכלו לשמוע את רעשי ההקלדה של מכונות הכתיבה, שעדיין מהלכי קסם ומחזירים אותנו לעולם של בלשים במעילי חורף אפורים, למהדורות הראשונות של ספרים מצהיבים, עולם של עיתונאים הכותבים בפנקסים.
היום, אם אנחנו רוצים לעצב מודעה או לוגו עם אסתטיקה של מכונת כתיבה וארומה של עולם ישן, שבו השפה הייתה רשמית יותר (להבדיל משפת הרשתות החברתיות והפוסט הזה).
ישנם פונטים רבים וטובים שמחקים את סגנונה של מכונת הכתיבה: "רמינגטון", "מכונת דפוס" ועוד. שימו לב שהפונטים מומלצים לשימוש רק בכותרות, מכיוון שקשה מאוד לקרוא איתם טקסט רץ.
לסיכום, בעולמות התוכן שבגזרתם אנו פועלים, טיפוגרפיה היא כוח להביע מילים ורעיונות בצורה ויזואלית. היא הייתה כאן מאז ומעולם והיא כאן כדאי להישאר, למרות שהיא כל הזמן משתנה בהתאם לתקופה בה אנו נמצאים.