Categories
היסטוריה השראה טיפוגרפיה כללי עיצוב פונטים

עשה היסטוריה: פונט לה־בה

מאת: ליאת בכרך

אילו בילבו בגינס היה כותב מכתב לאור נרות למלכה סרסיי, מה היה נאמר בו? “אני אולי הוביט קטן ומגושם, אבל בספר אחר, רחוק אלפי דפים ומדפים ממך, דווקא אני, הייתי זה שגבר על הדרקון.” ואם נשאר להתפלש עוד רגע בעולם הפנטזיה, אז נניח שבילבו בגינס היה כותב בעברית. ואם בעברית עסקינן, האם לא ראוי לשאול – באיזה פונט?

נשמע מופרך? לא יותר מסיפורו של פונט לה־בה, שנחשב לפיסת היסטוריה יהודית, אף על פי שהומצא על ידי חרט אותיות נוצרי. אפשר שדווקא מפאת גילו המאוחר (מעל 450 שנים), פונט לה בה, פחות מוכר כיום בקרב סטודנטים לעיצוב. אבל לכל חובבי הטיפוגרפיה העברית, הגופן הזה הוא צלילה בנבכי היסטוריה יהודית,  שפתה ותרבותה. 

הדליקו עששית – גולשים במנהרת הזמן

מצחיק ומשונה כאחד, שדווקא פונט לה בה שהפך לטקסט תורני בעל זהות יהודית עמוקה עוצב על ידי חרט האותיות הנוצרי-צרפתי גיום לה בה (1521-1595), שגם העניק לו את שמו. לה־בה עמל על הגופן במשך חמש שנים (1545-1550). רישומים שנחשפו מעיזבונו גילו את העבודה הקפדנית והיסודית של צורף האותיות, שחקר קליגרפים יהודיים שפעלו בתחום לפניו. לימים, סיפר לה־בה שאת השראתו שאב מממשיכות הקולמוס של סופרים עבריים ומאותיות שונצינו. עבודתו של הצרפתי בן המאה ה־16 הלכה ועודנה הולכת לפניו כסמל לעידון האות העברית.

כאישור לכך, הדפס הבלגי, כריסטופר פלנטין הדפיס את התנ”ך הפוליגלוטי (תנ”ך רב־לשוני) עם אותיותיו העבריות של גיום לה־בה. בכתב הלטיני נהוג היה לחצות את המילה בסוף השורה בכדי לשמור על עימוד רציף. לבקשתו של פלנטין, לה־בה עיצב אותיות עבריות ברוחב משתנה על מנת לעמד את האותיות בצורה מסודרת, ובכך להקנות לטקסט מראה נקי. 

פונט לה בה מגלה את אמריקה

בין השנים 2010-2012 שני מעצבים אמריקאיים עיצבו גרסה דיגיטלית ומחודשת לגופן. מת’יו קרטר, טיפוגרף אמריקאי מוכר שאף עיצב את פונט טהומה, ורדנה ועוד רבים. קרטר היה הראשון שנחשף לפונט לה־בה. הוא שיתף בעבודתו את סקוט מרטין קוסובסקי, טיפוגרף, מעצב ומפיק ספרים שגילה התלהבות גדולה לפרויקט. 

בסרטון קצר שפרסם קוסובסקי, הוא מתאר את תהליך העבודה: “התלהבתי מאוד מהפרויקט. לצורך כך, הסבנו מוסך ישן שהיה בביתי והפכנו אותו לחדר עבודה. יצירה של פונטים בעברית זה תהליך עצום, בניגוד לפונטים בכל שפה אחרת. במיוחד אם לוקחים בחשבון את הניקוד, טעמי מקרא ואותיות מתרחבות. ניתן להגיע לקומבינציה של מעל ל־2000 אופציות שונות.”

עוד באותו הסרט סיפר קוסובסקי כי האותיות של לה בה היו כל כך טובות, עד שבניגוד לעבודות קודמות שהיה מעורב בהן, כאן לא היה צורך בעריכות גדולות ומורכבות. פרט לשינוי קטן באות ג’. 

אותו קוסובסקי הנלהב שלח את הסקציה שלו למו”לים רבים, ואכן ספר בשם “יהודה הלוי שירים נבחרים” יצא עם פונט לה־בה. למרבה הפלא, לאחר מכן אותו הפונט בן 450 השנים החל לשמש עבור E-books. 

קוסובסקי אמר שלעצב פונט דיגיטלי שמכיל בתוכו פיסת היסטוריה יהודית זה לא רק מסעיר, אלא מצווה של ממש.  

לסיכום, הצורניות של פונט לה־בה מכניסה אותו לנישה של אות יהודית, מקראית ולכן זה מגביל את שימוש שלו לצורך יום יומי לדברים אחרים. אם זאת זה לא גורע מיופיו של הגופן, שמשמש כטקסט תורני, בדיוק הסיבה שלשמה הוא נוצר. 

Categories
טיפים כללי מדריכים עיצוב

בא לסדר לכם: איך למצוא את המעצב הגרפי המתאים ביותר?

מאת: ליאת בכרך

ברכות! אם מצאתם את עצמכם כאן, סימן שהעסק והמותג שלכם בצמיחה. אתם מעוניינים לשכור את שירותיו של מעצב גרפי? זה מעולה, אבל חיפוש קצר בגוגל אחרי צמד המילים “עיצוב גרפי”, עלול להכניס אתכם למערבולת של מידע. כמות המעצבים הגרפיים בשוק עצומה, אז איך יודעים לבחור? מי יהיה זה שיזקק את מהות השירות או המוצר שלכם לכדי מודעה, לוגו או אתר מדויק להפליא? הסירו דאגה, בעזרת כמה טיפים קטנים ניתן לעשות סדר בבלאגן:

כל סיפור טוב נפתח בהתחלה

לפני שניגשים למשימה, מגדירים את המטרה המדויקת לשירות שאתם מבקשים. עיצוב גרפי זאת הגדרה מאוד נרחבת בעלת הרבה אפשרויות. תכינו שיעורי בית: מה בדיוק אתם מעוניינים לעצב ועל אילו צרכים השירות אמור לענות? בדקו שלמועמד יש את ההתמחות הספציפית שאתם מחפשים.

זה מה זה בסיסי: תיק עבודות

כולם יודעים שכשניגשים לבחור שירותי בעל מקצוע, צריך לבחון דבר ראשון את תיק העבודות. אבל, אם אתה בעל מספרה או שאת בעלת עסק לתיווך דירות, וזאת פעם ראשונה שאתם עובדים עם מעצב גרפי, האם מספיק לבחון את תיק העבודות רק לפי “זה יפה בעיני”? כמובן שלא.
אז מה מחפשים בתיק עבודות? ורסטיליות – גיוון. האם העבודות משתנות מלקוח אחד לאחר? זה מראה שהעומד לפניכם משקיע בחשיבה על בידול הלקוחות שלו, שהוא קשוב לצרכיהם. תסתכלו על העבודות בעיניים שיפוטיות, ותשאלו אותו על תהליך העבודה שהביא אותו לעצב את העבודה כפי שבחר.

תקשורת

תהליכי מיתוג ועיצוב לעסקים אורכים זמן, תוודאו שיש לכם כימיה וחיבור אישי עם המעצב שאחראי על המראה של העסק שלכם. לפני קבלת ההחלטה, תצאו מהאינטרנט ותשקיעו בשיחת טלפון עם המעצב הפוטנציאלי.

לוחות זמנים

חשוב לוודא מהו לוח הזמנים שהמעצב הגרפי יכול להתחייב עליו. זה קריטי עבורכם כבעלי עסקים. אם לוחות הזמנים שהוא מסכים להתחייב עליהם רחוקים מידי, אולי יש לו עומס בעבודה ואתם תהפכו לעוד לקוח מיני רבים.

Show me the money

כמובן שעלות השירות תפיל או תקדם כדאיות של עסקה. אבל זכרו, שמחירו של בעל מקצוע הוא נגזרת ישירה של הערכת רמת העבודה שלו בעיני עצמו, וכיצד הוא רוצה למצב את עצמו ביחס למתחרים. מכירים את הקלישאה “זול לפעמים עולה ביוקר”?

האם ארגיש בנוח לומר מה דעתי?

לפעמים אנחנו לא ממש מרוצים ואפילו לא יודעים להגדיר למה. תקראו לזה אינטואיציה, החוש השישי, לא משנה איך אתם הופכים את זה, אתם פשוט לא אוהבים את התוצר הסופי. האם נוח לכם להגיד את זה (רצוי בעדינות ובלי להעליב) למעצב? או שתמצאו את עצמכם מתחילים את כל התהליך מההתחלה מול מעצב גרפי אחר?

השראה

ראיינתם כמה מעצבים, כולם טובים ונהדרים, אבל מי הכי מתאים? אתם יכולים לשאול מהם עולמות התוכן מהם הם שואבים השראה. אם פתאום תקבלו תשובה שהמעצב נהנה לגלוש באתרים של ה-KKK, כנראה שזה לא מה שהמותג שלכם צריך. אבל אם הוא מספר על ספרים, סרטים ואנשים עם שפה ועולם ערכים ברוח המותג, כנראה שעליתם על משהו טוב.

בשורה תחתונה, לבחור מעצב גרפי זה תהליך שאין להקל בו ראש. כמו שלא הייתם פותחים את הפה מול רופא שיניים שאתם לא סומכים עליו, אל תשאירו את העיצוב של העסק שלכם בידי מישהו שאתם לא שלמים איתו ב-100%.

Categories
היסטוריה השראה טיפוגרפיה טיפים כללי עיצוב פונטים

כתוב לי מכתב ואומר לך מי אתה, או: מה כתב היד שלך אומר עליך?

מאת: ליאת בכרך

יצא לי לחקור על התורה שמנתחת את כתב־היד שלנו וכך מסיקה עלינו מסקנות מעמיקות, הלא היא הגרפולוגיה.
מהסבר שטחי על הגרפולוגיה, נראה שאם תכתבו מכתב בכתב־ידכם, גרפולוג מוסמך יוכל לדעת עליכם הכל. מה זה כולל אתם שואלים? פשוט הכל.
מה מצב הרוח שלכם בעת כתיבת המילים, מהי רמת הביטחון העצמי שלכם, האם אתם מסתירים סודות ואפילו ירידה לתכונות אופי מדוקדקות יותר: סמכותיות, אסרטיביות, אופי מנהיגותי ועוד. אז מהם הדברים הכי מעניינים שלמדתי?

הפיקנטרייה על רגל אחת

  • הגודל כן קובע – גודל האותיות מספק הצצה על ההערכה העצמית של הכותב ועל האופן שבו הוא תופס שטח ונוכחות. כתב גדול מאוד, משדר עודף בטחון עצמי, ככל הנראה כפיצוי על הערכה עצמית נמוכה. מצד שני, כתב קטן מאוד, משדר התכנסות פנימה, ריחוק מהסביבה ואפילו קריאה לעזרה. בין לבין, במקום טוב באמצע, נמצאים אנשים בעלי הערכה עצמית יציבה ומאוזנת. אם יש פערים בגודל כתב־היד בטקסט אחד, יכול להיות שהכותב מושפע ממצב רוח תנודתי.
  • הכוח להניע – אנחנו יכולים לומר שאנחנו נוטפים מוטיבציה ככל שנרצה, אבל כתב־היד שלנו מסגיר את האמת על רמת האמביציה שלנו. כתב קריא ומוסדר – בשורות ישרות, תוך שימוש בלחץ בינוני עד חזק, עם אותיות וזווית כתיבה קבועה פחות או יותר מלמד אותנו על רמת מוטיבציה גבוהה. לעומת זאת, כתב לא־קריא, מרוח,  ברמת לחץ חלשה ותנועת כתיב שנראית כמעט נגררת, מעיד על אופי פאסיבי ללא רצון לעשייה.
  • למי קראת שמאלני – כותבים שהאותיות שלהן נוטות לצד שמאל נחשבים למופנמים ולא ספונטניים, בעוד שכותבים שהכתב שלהם נוטה ימינה נחשבים אמוציונליים. לעומתם, אנשים שכתב־היד שלהם ממורכז, הינם מעשיים והגיוניים. לפחות על פי חוקי הגרפולוגיה.
  • תנו ספייס – על אנשים שכותבים מילים ואותיות במרווחים צפופים, אומרים שהם מתקשים בניהול זמן. הם נוטים לאחר ולאבד את תחושת הזמן. לעומתם, אנשים שמקפידים על מרווח אחיד בין האותיות והמילים נחשבים דייקנים ובעלי ביקורת עצמית גבוה.

לגופונט של עניין

תנו לי לעשות סדר בבלגן. ראשית, אין לי שום יומרות לעשות הסבת מקצוע לתחום הגרפולוגיה, כלל וכלל לא. אז למה אני מפרטת את כל המידע הזה, ומה הקשר של זה אליכם?

כמעצבים שמשתמשים בפונטים של כתבי־יד שונים, כדאי שתבינו איך הפונט שבחרתם עבור הלקוח משפיע על המוצר, המודעה או הלוגו שעיצבתם. האם הוא תומך בעבודה ומשלים אותה מזווית נוספת, ובכך עוזר לזכך את המסר? או שהוא יוצר דיס־הרמוניה בין המסר למה שאנחנו רואים?

לדוגמא:
בפונט טרבלסי החינני, גובהן של האותיות שובש קלות. בנוסף, בתהליך העיצוב בוצעו סקיצות קליגרפיות במשיכות בודדות בטוש מרקר. בהתאם לטכניקה, קורותיו של הפונט הוקשחו וזוויותיו קטנו. בעיניי, התהליך הזה נתן לו את הדימוי של הילד הטוב שיצא לרחוב. תשאלו את עצמכם, האם הפונט ישרת את ערכי המותג והמסר שהוא רוצה להעביר?

פונט שסק, הוא פונט בסגנון כתיבה תמה, המזכיר את הכתב הבתולי של ילדים בתחילת שנות לימודיהם. ככזה, הוא מעלה ארומה של נוסטלגיה ישראלית ומחזיר אותנו לימים ששתינו זיפ, בזמן שכתפינו מעוטרות בכריות ורגלינו בחותלות. פונט שסק הוא פונט עגול, רך וזורם.

לסיכום, על מנת שלא יווצר מצב שבו כותרת לרופא מומחה תעשה בכתב־יד ילדותי, או שמוצר חביב לילדים יוצג בכתב כבד ומיושן, זכרו: כשאתם מעצבים חומר פרסומי, בחירת פונט כתב־יד חושפת ידע נוסף על המותג, ערכיו, והאני מאמין שלו.

Categories
היסטוריה השראה טיפוגרפיה כללי עיצוב פונטים

חיים, ילד שלי מוצלח: מהו סוד קסמו של פונט חיים?

מאת: ליאת בכרך

בשנים האחרונות, השפה העברית חווה פריחה מעודנת של עיצוב גופנים חדשניים, בועטים וממזריים. נדמה כי העושר והשפע החדש יוצרים סצנת עיצוב שתורמת לשפה, ויש שיאמרו שאפילו מחייה אותה מחדש. אי לכך ובהתאם לזאת, איך קרה שפונט חיים, שהומצא בסביבות שנת 1925 (יש חילוקי דעות על השנה) עדיין איתנו?
פונט חיים מוכר בזכות הכוחניות והאסרטיביות שלו. חיים הוא זה שצועק לך בפנים כותרות מפחידות, הוא מלח־הארץ, איש ביטחון שיודע הכל לפניך. איכשהו, כישראלים ההיסטוריה שלו נוסכת בנו ביטחון. כי כשחיים אומר – חיים יודע. אפילו כשהוא מדבר על דברים נוראיים: עוד מבצע, עוד אסון, הערבים נוהרים לקלפיות ועוד, אתם יכולים להשלים את התמונה לבד.

כאומת־חדשות בכל שעה עגולה, פונט חיים עדיין חי ובועט בכותרות העיתונים, בסלוגנים פוליטיים, במודעות בעלות מסר כבד וכו׳… אז מהו סוד הקסם של פונט חיים?

כל סיפור טוב מתחיל מההתחלה

פונט חיים עוצב על ידי פסח עיר־שי, מעצב גרפי, צייר קוביסטי וטיפוגרף ישראלי-הונגרי. עד לשנות העשרים של המאה הקודמת, היה נהוג לכתוב בעברית באותיות שהתבססו על הכתב התנ”כי והמסורתי. החדשנות הגדולה של פונט חיים הייתה בכך שלראשונה הוא הציג את האות העברית בצורה פשוטה ונקייה, ללא תגים ועיטורים כפי שהיה נהוג עד אז. בנוסף, הפונט מתאפיין בקווים ישרים, שווים בעוביים ובצורות גיאומטריות פשוטות. סגנון זה תאם את אסכולת הבאוהאוס (שפת עיצוב פשוטה, צנועה ותכליתית, אשר חפה מקישוטיות ועיטורים) שהייתה רווחת באותם הימים. אבל אל תתנו לכל ההצלחה הזו לבלבל אתכם, מכיוון שבזמנו הפונט לא התקבל באהדה גדולה, ופסח שי־עיר הותקף על חדשנותו. מי שנחלץ לעזרתו היה לא פחות מהמשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, ומכאן שמו של הפונט – “חיים”. למרות שלפעמים הפונט נקשר גם עם שמו של יאן לויט, שהוסיף אותו לאוסף הפונטים שלו.

שנעבור אל הפרקטיקה?

בסביבות שנות השישים, פונט חיים החל להופיע בכותרות העיתונים. מי שהיה הראשון לגלות את כוחו, היה העורך המיתולוגי של עיתון “העולם הזה“, אורי אבנרי. אבנרי הרבה להשתמש בפונט חיים בכותרות, ולא הסתפק רק בזה, הוא גם התפלפל בתוספת של צבע אדום, ויצר שערים בעלי קווי הפרדה עבים, צירופים של שחור-לבן-אדום, תוך שימוש יעיל בפוזיטיב ונגטיב. כל המרכיבים שעורבבו יחדיו יצרו דייסה משובחת לעימוד שערים שערורייתיים, שרלוונטית גם היום. במהרה פונט חיים זלג לשאר העיתונים בארץ.

בפועל, הדרמטיות של הפונט צמצמה את כותרות העיתונים ממשפטים למילה עד שתיים. מכותרות המספקות מידע אינפורמטיבי, הכותרות הפכו לכרזות ומחאות. האותיות של פונט חיים זעקו מתוך הכותרות בקול רם, לעיתים אפילו גבוה מידי. “התופת”, “כמו בסרטים”, “הטרור חזר” ועוד.

דוגמא מפורסמת נוספת של שימוש בפונט הכריזמטי היא בלוגו של “שלום עכשיו”, שנחשב לסטיקר הפוליטי הראשון, כאשר המילה שלום כתובה בשחור בפונט קורן המסורתי ואילו המילה “עכשיו” נכתבה בפונט חיים באדום. השילוב בין שני הפונטים השונים נחשב לחתרני בעולם העיצוב. לפתע, המסורת והחילוניות התחברו לכדי גוף אחד חזק: “שלום עכשיו”. הכרזה עוצבה על ידי דוד טרטקובר. ההצלחה של חיים הולידה גופנים נוספים בהמשך הדרך (חיים שמן וחיים רזה לדוגמא).

לסיכום, הפונט שהחל את דרכו כחתרני וחילוני, הפך עם השנים להיות המבוגר האחראי בסביבה. היום, כשאנחנו רואים אותו בעיתון, אנחנו מבינים מיד שמשהו דרמטי קרה. משהו גדול, שאי אפשר להתעלם ממנו, ובוודאי שאין לנו יכולת להוריד ממנו את העיניים. למרות שיש שפע של פונטים צעירים ועדכניים ממנו, חיים הוא עדיין הפונט שמייצר את הדרמות הכי גדולות בעיתונות המקומית.

Categories
היסטוריה השראה טיפוגרפיה כללי עיצוב פונטים

האות היא נצחית: מהו פונט של מכונת כתיבה?

מאת: ליאת בכרך

בחיפושים אחרי מקורות השראה, הגעתי לחנות עתיקות מהממת ביופייה. מקום כזה שעושה לך חשק להתיישב בכורסה הפרחונית, להאזין לתקליטי ויניל ולעיין באבן שושן מצהיב. בעודי מתענג על פריטים היסטוריים נשכחים, אמא ובנה נכנסו לחנות. הילד, שהיה להערכתי בן עשר תקתק במקשים של מכונת כתיבה ישנה ושאל “מה זה”?, כשאמא שלו הסבירה לו את ההמצאה הכבירה, הוא היה מהופנט. בערך כמוני, כשמספרים לי על הפירמידות במצרים.

ההיית או חלמתי חלום? ההיסטוריה של מכונת הכתיבה

אני (מאוד) מקווה ששמתם לב, שעידן מכונות הכתיבה חלף מזמן. למעשה, יש אפשרות שחלקכם אפילו לא מכירים מכונות כתיבה, אולי פרט לסרטים או לחנויות יד־שנייה במחירים מופקעים.
מכונות הכתיבה הראשונות התחילו להופיע כבר מאמצע המאה ה־16, אבל עברו שנים רבות, שבמהלכן מכונות הכתיבה השתנו והשתכללו, עד שהתחילו להופיע בכל משרד איפשהו לקראת המאה ה־19. טכניקת העבודה במכונות הראשונות הייתה על־ידי הטבעת גופנים מוכנים מראש על זרועות מתכת. בהדפסה נעשתה לחיצה על הגופנים כנגד הנייר, דרך בד ספוג דיו. אתם יכולים לדמיין לעצמכם שבמכונות הראשונות היה צורך להפעיל לחץ פיזי של ממש בכל פעם שהיו רוצים להקליד? רק באמצע המאה שעברה התחילו להופיע מכונות כתיבה חשמליות, שהשימוש בהן היה קל, יעיל ומהיר הרבה יותר. עד שיצאו משימוש עם כניסת המחשבים האישיים, והמכונות הפכו לפריטים דקורטיביים יוקרתיים.

פונטיאדה

יוהאן גוטנברג הגרמני, ומי שנחשב לאבי הדפוס המציא אי־שם באזור המאה ה־15 את הגופן הראשון, Blackletter. אבל עם כל הכבוד לרעיון החדשני, בדפוס הייתה לגופן נטייה להיראות דחוס ומרוח. הפונט שהחליף אותו היה Roman type. אבל לא זה שאתם מכירים מהמחשב האישי שלכם, אלא אחד עתיק הרבה יותר. החידוש של הפונט היה בכך שהאותיות היו ישרות יותר ובעלות עיקולים רגילים. כך הכתב הפך להיות קריא וברור יותר בטקסטים רצים.

דבר עברית צחה!

בתחילת שנות השישים, חברת IBM חשפה בפני העולם המצאה גדולה – מכונת כתיבה חשמלית מדגם “כדורית”. כמה שנים לאחר מכן, עם החדירה לשוק הישראלי, הטיפוגרף הנרי פרידלנדר יצר עבור המכונה העברית את הגופנים “הדר”, “שלום” ו”אביב”.

עם הפסקת השימוש במכונות הכתיבה והפיכתם לפריטים נוסטלגיים לצד מדפי הספרים, הפכו הפונטים הישנים לבעלי אמירה עיצובית־נישתית, למרות ששודרו ונראו בגרסאות מחודשות ועדכניות. אבל אם תהיו שקטים לרגע, תוכלו לשמוע את רעשי ההקלדה של מכונות הכתיבה, שעדיין מהלכי קסם ומחזירים אותנו לעולם של בלשים במעילי חורף אפורים, למהדורות הראשונות של ספרים מצהיבים, עולם של עיתונאים הכותבים בפנקסים.

היום, אם אנחנו רוצים לעצב מודעה או לוגו עם אסתטיקה של מכונת כתיבה וארומה של עולם ישן, שבו השפה הייתה רשמית יותר (להבדיל משפת הרשתות החברתיות והפוסט הזה).
ישנם פונטים רבים וטובים שמחקים את סגנונה של מכונת הכתיבה: “רמינגטון”, “מכונת דפוס” ועוד. שימו לב שהפונטים מומלצים לשימוש רק בכותרות, מכיוון שקשה מאוד לקרוא איתם טקסט רץ.

לסיכום, בעולמות התוכן שבגזרתם אנו פועלים, טיפוגרפיה היא כוח להביע מילים ורעיונות בצורה ויזואלית. היא הייתה כאן מאז ומעולם והיא כאן כדאי להישאר, למרות שהיא כל הזמן משתנה בהתאם לתקופה בה אנו נמצאים.

Categories
כללי

ספרי זיכרון

מאת תמי פורת

אני מוציאה לאור ספרי זיכרון והלב שלי נקרע במפגש עם המשפחות, בני הזוג או הילדים שנשארו.

הוצאה של ספר היא תהליך יצירתי ומורכב. התהליך דורש תכנון, סבלנות וראייה למרחוק. מה רוצים להשיג? מה נכון לעשות? איך ייראה הספר? מה יהיה גודלו, איזה פונט לבחור לנושא הספציפי, העיצוב והכריכה – כל אלו צריכים לשרת ולהרכיב את הפסיפס שיעשה את המוצר למיוחד. החיבור בין הטקסט והתמונות הוא התוכן והעיקר.

מגיעה משפחה עם רצון להוציא ספר על אהוב שנפטר. מתחילים לאסוף חומר, טקסטים, המון תמונות. הספדים. חושבים אילו תמונות ישנות (לפני העידן הדיגיטלי) לסרוק ואילו טקסטים להקליד כדי שיהיו קריאים. מתחילים לחטט במגירות, נזכרים בפתקאות שנשארו, הודעות בטלפון שכדאי לשחזר ומיילים ישנים.

כשאני ניגשת לעצב את הספר, החומר צריך להיות מוכר לי ושלם. אם מתחילים את מלאכת העיצוב לפני שיש חומר מגובש זה מאריך את כמות הזמן והעבודה על הספר ללא צורך. תחילה קובעים את גודל הספר. זה יכול להיות כל גודל: ריבועי, מלבני, מאורך או פנורמי. ספר אמן מהסוג הבוטיקי הזה יכול להיות קטן בממדים אבל עם שידרה עבה שיכלול הרבה דפים, או ספר גדול שיעזור לעצב יותר תמונות בַּכפולות. מתכננים את הגריד וחושבים על הצבעוניות של העמודים: מונוכרומטי, צבעוני, פרחוני או רקעים לבנים ונקיים.

הרבה מאופי הספר נותן הגופן שנבחר: אות מרובעת אדריכלית, עגולה נשית וחמה, עבה או דקה ושברירית, אות שהבולד שלה יתאים לטקסט הרץ ויתן דגש ויופי. האותיות שייבחרו יחמיאו לעיצוב ויתאימו לנושא. ברוב הפעמים אני בוחרת גופן אחד לכותרות, לטקסט הרץ, וגופן שונה לכותרות הקטנות שמתחת לתמונות, הסברים עדינים שהם לא חלק מהסיפור אבל אני רוצה שיבלטו. מבחינתי האותיות של אאא נותנות מענה לכל הצרכים הגרפיים אצלי בסטודיו. מתחילים ליצור כפולה אחת אחרי השניה ואחרי 10 כפולות בדרך כלל יש שערים, יש כפולה עם טקסט ויש כפולה עם תמונות. אז אני נפרדת מהקובץ לכמה שעות. מבחן ההתלהבות מגיע כשאני שוב פותחת את הקובץ.

הלקוחות מקבלים קבצים, מעירים הערות ומציעים תיקונים. להכל אני מקשיבה, לא תמיד להכל אני מסכימה, וצריך איזון בין מה שחשוב להילחם עליו לבין מה שלגביו אפשר לוותר. הקו האדום הוא פגיעה רצינית בעיצוב – אני מתריעה ומחליטים יחד איך להתמודד.

בספר כזה חשוב מאוד להיות מדויקים בסיפורים ובתוכן – זה מה שנשאר למשפחה להשען עליו – הסיפורים שבספר יעברו מדור לדור. חשוב לדייק בפרטים אך גם לא להגזים בתיאורים אינסופיים שמאריכים ללא צורך את הספר. אסור למהר בהוצאת ספר כי המהירות היא… מהשטן, אמרו לפניי. לחץ זמן בעיניי הוא לא פקטור – הוא האויב של המקפידים. ההגהות צריכות להיערך בסבלנות ותתפלאו לשמוע שאין ספר שעושים עליו יותר מידי הגהות – תמיד מוצאים עוד פסיק, עוד מילה ועוד משפט שאפשר לשפר.

אני חיה עם כל האנשים האלו שבחייהם לא הכרתי ועכשיו כשהם אֵינם הם באו אליי – משפחות כואבות עם סיפורים כבדים מנשוא.
והספרים יוצאים ומספרים סיפור – אבל איתי הם כולם נשארים.

Categories
היסטוריה טיפוגרפיה כללי פונטים

פונט דוד

פונט דוד הוא הפונט הנפוץ ביותר במסמכים רשמיים ובעבודות אקדמיות. אך האם אתם יודעים באיזו שנה הוא יצא לאור ואיך קשורה לזה מלחמת העולם השנייה? איזה ספר היה הראשון שהוקלד בעיצובו של הפונט? מה הייתה השראתו של איתמר דוד, יוצרו, לעיצוב הפונט? ואיפה תמצאו את הפונט להורדה בחינם? אספנו עבורכם את כל מה שמעניין אודות הפונט העברי הזה.

Categories
היסטוריה השראה טיפוגרפיה כללי

פונט מרים

את הפונטים העבריים הקלאסיים שנמצאים היום בשימוש נרחב אפשר למנות ברשימה קצרה ואקסקלוסיבית. ברשימה הזו יש מקום מיוחד לפונט מרים הייחודי שעוצב על ידי מעצב הפונטים היהודי־גרמני רפאל פרנק (ההוא שעיצב את פרנק ריהל) בשנת 1908 בגרמניה. מאז הפך פונט מרים לנפוץ מאוד בקהילות היהודיות דוברות העברית והיידיש ברחבי העולם. לאחר שסיים לעצב את הפונט, החליט רפאל לקרוא לפונט על שמה של בתו הקטנה – מרים. 

Categories
היסטוריה השראה טיפוגרפיה כללי עיצוב פונטים

לורם איפסום בעברית

ייתכן שרבים מביניכם השתמשו ב״לורם איפסום״ לבדיקת הלייאאוט בעיצובים שלכם, אבל האם אתם גם יודעים מאיפה הטקסט הזה הגיע אלינו, מה משמעותו, איפה משיגים אותו ולמה דווקא הוא ולא ג׳יבריש אקראי אחר? הכנו לכם תקציר של כל מה שמעניין וחשוב לדעת על אודותיו.