״משפחה״ של פונטים כוללת את כל המשקלים של אותו הפונט. למשל: משקל רגיל, בולד, לייט, שחור וכו. ישנן משפחות מורחבות שגם כוללות וריאציות שונות לכל משקל – למשל ״צר״, ״מעוגל״, רחב וכו׳.
כאשר אנחנו ניגשים לעצב באמצעות משפחה של פונטים חשוב שנבין את היחסים בין המשקלים השונים בתוך המשפחה כדי להגיע לתוצאות עיצובתיות שממשות את הפוטנציאל המלא של הפונט והעיצוב שאנחנו רוקחים.
כאשר מדובר בעיצוב לאוכלוסיות מגוונות ישנה חשיבות רבה לשימוש בפונטים נגישים. חשוב שהפונט שבחרתם לעיצוב שלכם יהיה קריא ומובן גם לאנשים עם לקויות ראיה והבנה. ישנם כמה אלמנטים חשובים שתורמים לנגישות של פונט: האפשרות להבדיל בקלות בין אותיות דומות, ריווח נכון בין האותיות, עיצוב של האותיות בסגנון אחיד והימנעות משימוש בפונטים בעלי צורניות מורכבת ועיטורית מידי.
בתור מעצבים, השימוש בפונטים כמעט בלתי נמנע ולעיתים משמש נתח גדול מהעבודה. אחת האזהרות הראשונות שנשמעות בלימודי עיצוב גרפי היא: תמיד לוודא את הרשאות השימוש בפונטים. במקרים רבים תגלו שיש לשלם על הזכות להשתמש בפונטים המוגנים בזכויות יוצרים.
אם התחלתם לאחרונה ללמוד תקשורת חזותית או עיצוב גרפי, הכתבה הזו מיועדת לכם. נכון, בטח החברים שלכם כבר סיפרו לכם מה מצפה לכם והתעדכנתם בקבוצות בפייסבוק, אבל הרבה פעמים העצות שאנשים נותנים הן מעורפלות, ולא הכי ברורות. אז הנה 8 טיפים שהיינו שמחים לקרוא בעצמנו לפני היום הראשון ללימודים וכאלה שיעזרו לכם להגיע עם יתרון קטן על פני כולם.
רובנו מקבלים באופן מובן מאליו את השפה שבה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים וכותבים כפי שלימדו אותנו בבית הספר, אך מבלי שנשים לב השפה גם מעצבת את התרבות שלנו ואת צורת המחשבה. אך בעוד העולם שלנו מתפתח ואנחנו שואפים לשוויון בין המינים, כך אנו מגלים גם את הפער בין כללי השפה לבין התפיסה השוויונית שאליה אנו שואפים. ומכיוון ששפה מעצבת את התרבות נולד הצורך בשפה אשר אינה משאירה אף אחד מהמינים מחוץ לתמונה, שפה המבטאת את ערכי השווין.
קשה להאמין שמישהו לא נתקל בחייו במושג עיצוב גרפי או לפחות שמע על המקצוע של מעצב גרפי. עם כניסת האינטרנט לחיינו והמעבר לעולם וירטואלי, צבר התחום תאוצה רבה והיום מעצבים גרפיים נמצאים בכל החלקים השונים של התעשייה, מפוזרים במגוון משרות ותחומים. אבל מה זה בכלל עיצוב גרפי? מה נכלל תחת המושג? ומי בכלל מוגדר בתור מעצב גרפי? בואו ננסה לעשות קצת סדר בכל העניין.
עולם העיצוב הגרפי והתקשורת החזותית השתנה המון במהלך השנים. ולמרות שעיצוב מתפתח ויש שיגידו שמקבל את מעמדו כצורת אמנות, יש עדיין מיתוסים לגבי המקצוע שכדאי להפריך.
המושג ״עיצוב גרפי״ התפתח בצורה משמעותית מאז שהוא הגיע לעולם, אי שם בשנות ה־20. את המונח טבע המאייר ומעצב הספרים ווילאם דוויגינס כדי לתאר את עבודותיו בתקשורת המודפסת, כמו ספרים, איורים, טיפוגרפיה, לטרינג וקליגרפיה. עד שנות ה־50, המונח היה ידוע ושימש לתאור יצירה של חומרים ויזואלים מודפסים כמו פוסטרים, מודעות, פרסומות ושלטים.
צבע הוא חלק מאוד חשוב מעיצוב טוב. כשיש כל כך הרבה רגשות ופסיכולוגיה מאחורי כל גוון שנבחר, זה יכול להיות מאתגר לבחור פלטה צבעונית לעיצוב שלכם. לכן מצורפים כאן חמישה טיפים סודיים לשימוש מושכל בצבעים, כדי שתוכלו לקלוע לשילוב הצבעים המושלם בכל עיצוב.
אנחנו ידועים שגוונים שונים מעוררים רגשות שונים, אסוציסאציות ותגובות שמשפיעות על איך שהמותג שלנו מתקבל. ובתכלס, בחירות של צבע יכולות להרים או להוריד את העיצוב. מחקרים אפילו הראו שצבע מעלה את זכירות המותג ב־80%. אז כשאנחנו בוחרים צבע, אנחנו צריכים להיות בטוחים שאנחנו עומדים מאחורי מה שהוא משדר.
מאת: דין טל
לפעמים נדמה שהוא תמיד היה כאן. ״ספיר״ הוא פונט אלגנטי, חדשני והיה להיט בשנות ה־90. משהו בו מרגיש כל־כך מוּכר ויש לו ניחוח של חוץ־לארץ. אך יחד עם זאת הוא גם קצת חריג וחסר הקשר. למרבה הצער כשמתחילים להיכנס לעובי הקורה ולחפש מידע על הפונט האהוב הזה, ניכר כי אין יותר מידי תיעוד.
מאת: ליאת בכרך
אילו בילבו בגינס היה כותב מכתב לאור נרות למלכה סרסיי, מה היה נאמר בו? "אני אולי הוביט קטן ומגושם, אבל בספר אחר, רחוק אלפי דפים ומדפים ממך, דווקא אני, הייתי זה שגבר על הדרקון." ואם נשאר להתפלש עוד רגע בעולם הפנטזיה, אז נניח שבילבו בגינס היה כותב בעברית. ואם בעברית עסקינן, האם לא ראוי לשאול – באיזה פונט?
מאת: ליאת בכרך
יצא לי לחקור על התורה שמנתחת את כתב־היד שלנו וכך מסיקה עלינו מסקנות מעמיקות, הלא היא הגרפולוגיה.
מהסבר שטחי על הגרפולוגיה, נראה שאם תכתבו מכתב בכתב־ידכם, גרפולוג מוסמך יוכל לדעת עליכם הכל. מה זה כולל אתם שואלים? פשוט הכל.
מה מצב הרוח שלכם בעת כתיבת המילים, מהי רמת הביטחון העצמי שלכם, האם אתם מסתירים סודות ואפילו ירידה לתכונות אופי מדוקדקות יותר: סמכותיות, אסרטיביות, אופי מנהיגותי ועוד. אז מהם הדברים הכי מעניינים שלמדתי?
מאת: ליאת בכרך
בשנים האחרונות, השפה העברית חווה פריחה מעודנת של עיצוב גופנים חדשניים, בועטים וממזריים. נדמה כי העושר והשפע החדש יוצרים סצנת עיצוב שתורמת לשפה, ויש שיאמרו שאפילו מחייה אותה מחדש. אי לכך ובהתאם לזאת, איך קרה שפונט חיים, שהומצא בסביבות שנת 1925 (יש חילוקי דעות על השנה) עדיין איתנו?
פונט חיים מוכר בזכות הכוחניות והאסרטיביות שלו. חיים הוא זה שצועק לך בפנים כותרות מפחידות, הוא מלח־הארץ, איש ביטחון שיודע הכל לפניך. איכשהו, כישראלים ההיסטוריה שלו נוסכת בנו ביטחון. כי כשחיים אומר – חיים יודע. אפילו כשהוא מדבר על דברים נוראיים: עוד מבצע, עוד אסון, הערבים נוהרים לקלפיות ועוד, אתם יכולים להשלים את התמונה לבד.