קטגוריה: השראה

״כל הסגנונות עולים לירושלים״ – הצצה קטנה לפרויקט המרתק של סטודנטיות ממכללת אמונה בהנחיית נחמיה בועז

הפרויקט מתחקה אחר המעצבים הבולטים של המאה ה־20 וחוקר את הסגנונות הבולטים והתנועות הרבות שהפכו לאבן דרך בעולם האמנות והעיצוב, החל מאר־נובו ועד דיוויד קרסון. למרות מרחק הזמן והמקום, הפכו הסטודנטיות למעשה ל״שוליית האמן״ של המעצב אחריו ביקשו להתחקות. בתוך כך הן רכשו לעצמן דפוסי עבודה ודרכי חשיבה זהים לאמן ממנו שאבו השראה, אך בד־בבד חדשים ומגוונים בשבילן כסטודנטיות.

כבר חמש שנים ש״כולעיצוב״, מגזין הבית של הפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי חולון, מחליף את האות ע׳ שבלוגוטייפ שלו על בסיס שבועי.

בכל פעם מישהו או מישהי אחרים מקבל את המשימה ליצור פרשנות חדשה ומקורית לאות ע׳. סטודנטים, מעצבות, מרצים ואוצרות – כל אחד יכול להיות זה שיעצב את ה־ע' הבאה.

מאת: דין טל

לפעמים נדמה שהוא תמיד היה כאן. ״ספיר״ הוא פונט אלגנטי, חדשני והיה להיט בשנות ה־90. משהו בו מרגיש כל־כך מוּכר ויש לו ניחוח של חוץ־לארץ. אך יחד עם זאת הוא גם קצת חריג וחסר הקשר. למרבה הצער כשמתחילים להיכנס לעובי הקורה ולחפש מידע על הפונט האהוב הזה, ניכר כי אין יותר מידי תיעוד.

מאת: ליאת בכרך

אילו בילבו בגינס היה כותב מכתב לאור נרות למלכה סרסיי, מה היה נאמר בו? "אני אולי הוביט קטן ומגושם, אבל בספר אחר, רחוק אלפי דפים ומדפים ממך, דווקא אני, הייתי זה שגבר על הדרקון." ואם נשאר להתפלש עוד רגע בעולם הפנטזיה, אז נניח שבילבו בגינס היה כותב בעברית. ואם בעברית עסקינן, האם לא ראוי לשאול – באיזה פונט?

מאת: ליאת בכרך

יצא לי לחקור על התורה שמנתחת את כתב־היד שלנו וכך מסיקה עלינו מסקנות מעמיקות, הלא היא הגרפולוגיה.
מהסבר שטחי על הגרפולוגיה, נראה שאם תכתבו מכתב בכתב־ידכם, גרפולוג מוסמך יוכל לדעת עליכם הכל. מה זה כולל אתם שואלים? פשוט הכל.
מה מצב הרוח שלכם בעת כתיבת המילים, מהי רמת הביטחון העצמי שלכם, האם אתם מסתירים סודות ואפילו ירידה לתכונות אופי מדוקדקות יותר: סמכותיות, אסרטיביות, אופי מנהיגותי ועוד. אז מהם הדברים הכי מעניינים שלמדתי?

מאת: ליאת בכרך

בשנים האחרונות, השפה העברית חווה פריחה מעודנת של עיצוב גופנים חדשניים, בועטים וממזריים. נדמה כי העושר והשפע החדש יוצרים סצנת עיצוב שתורמת לשפה, ויש שיאמרו שאפילו מחייה אותה מחדש. אי לכך ובהתאם לזאת, איך קרה שפונט חיים, שהומצא בסביבות שנת 1925 (יש חילוקי דעות על השנה) עדיין איתנו?
פונט חיים מוכר בזכות הכוחניות והאסרטיביות שלו. חיים הוא זה שצועק לך בפנים כותרות מפחידות, הוא מלח־הארץ, איש ביטחון שיודע הכל לפניך. איכשהו, כישראלים ההיסטוריה שלו נוסכת בנו ביטחון. כי כשחיים אומר – חיים יודע. אפילו כשהוא מדבר על דברים נוראיים: עוד מבצע, עוד אסון, הערבים נוהרים לקלפיות ועוד, אתם יכולים להשלים את התמונה לבד.

מאת: ליאת בכרך

בחיפושים אחרי מקורות השראה, הגעתי לחנות עתיקות מהממת ביופייה. מקום כזה שעושה לך חשק להתיישב בכורסה הפרחונית, להאזין לתקליטי ויניל ולעיין באבן שושן מצהיב. בעודי מתענג על פריטים היסטוריים נשכחים, אמא ובנה נכנסו לחנות. הילד, שהיה להערכתי בן עשר תקתק במקשים של מכונת כתיבה ישנה ושאל "מה זה"?, כשאמא שלו הסבירה לו את ההמצאה הכבירה, הוא היה מהופנט. בערך כמוני, כשמספרים לי על הפירמידות במצרים.

מאת: נעם רמתי

יצאתי לחקור את התהליך הצורני שעברה האות העברית לאורך ההיסטוריה, עד שהגיעה לצורתה הנוכחית המוכרת לנו היום. התעמקתי במספר אותיות אקראיות – א’, ג’, ו’, צ’, ק, ו־ש’. לאחר מחקר צורני מעמיק, הצגתי את התהליך שכל אות עברה בפורמט משתנה, תוך ניסיון ללמד את הצופה את ההתפתחויות השונות בדרכים אחרות.
האותיות עצמן הוכנו מפלסטלינה שחורה. בחרתי בפלסטלינה מכיוון שהיא חומר גולמי, גמיש, שאינו מדוייק כמו צורה וקטורית. בשימוש בחומר כזה רציתי להעביר את התחושה הידנית והגולמית של אות הנכתבת בכתב־יד וכל הזמן משתנה.

טיפוגרפיה, אמנות עיצוב הטקסט, היא עולם שלם של אפשרויות הטומן בחובו אינספור סודות מקצועיים שיכולים לשדרג כל אות וכל טקסט: החל באתרי אינטרנט גדולים ועמוסים בדפי מידע, המשך במודעות פרסום מודפסות המתנוססות במגזינים ועל שלטי חוצות, וכלה ברשימת המכולת שתלויה כרגע על דלת המקרר שלכם.

מאת בנצי בינדר

יצירת הטיפוגרפיה בארץ ישראל בתחילת העידן הבצלאלי הביאה עימה סגנון המשתקף בעיקר בעבודותיו של זאב רבן ובשלטי הקרמיקה ברחבי תל־אביב וירושלים. ההתמודדות עם שילוב העברית עם השפות שבהן השתמשו בארץ ישראל – ערבית ואנגלית – יצרה אתגר תלת־לשוני כבר מאז. ההבדל בין אופי השפות – העברית המרובעת, האנגלית הרב־מפלסית והערבית הקליגרפית – מתבטא גם היום.

הכתיבה היא פעילות מורכבת, הכוללת מרכיבים מוטוריים ותפיסתיים, ועל האדם לפתח מיומנות לשם יצירתה. לכל אדם כתב יד ייחודי לו, שיכול לשמש לזיהוי הכותב, כמו טביעת אצבע.

כתב היד העברי כולל בתוכו את הכתב המרובע והכתב העגול, וישנה הבחנה בין טקסט שנכתב בכתב יד לבין טקסט מודפס. בעידן שלפני הדפוס היה הבדל בין כתיבה פורמלית לבין כתיבה לא פורמלית, ולאחר המצאת הדפוס המונח “כתב יד” התייחס למקור של יצירה כלשהי.

זה סיפור קורע לב ומלא רחמים, על סימן אחד במקלדת שמורכב כולו מקווים ישרים, סיפור על אומץ ודבקות במטרה, שהביאו את הגיבור שלנו להיות לחיץ הממלכה.