רבים המתעניינים בעיצוב או באמנות שומעים מעת לעת על סטודנטים הלומדים לימודי תקשורת חזותית ותוהים אם גם להם מתאים ללמוד את התחום באופן מקצועי, אילו נושאים כלולים בתוך התחום, היכן ניתן ללמוד אותו, אילו תוכנות שימושיות נלמדות במהלך הקורסים השונים ואיזו קריירה ניתן לפתח בהתמחויות.
קטגוריה: טיפים
פונטי צבע הם הדבר הגדול הבא בעיצוב גרפי. הם מביאים צבעים, הצללות, טקסטורות ושקיפות לטקסט, והם כוללים צורות וקטוריות, תמונות ביטמאפ ואף את שני הדברים גם יחד בתוך קובצי הפונט. פונטי צבע מייצגים שלב חשוב בהתפתחות הטיפוגרפיה הדיגיטלית, כשהם מציגים אפשרויות גרפיות עשירות המוטמעות ישירות בקובצי הפונטים. הודות לפורמטי הפונטים החדשים, פונטי הצבע יכולים להיות כל סוג של טקסט בעברית או בכל שפה אחרת, מאחר שהם כוללים כל סוג של תו, כולל אימוג׳ים ואייקונים.
מאת מידן ארוש
חלק ניכר מעבודת העיצוב הגרפי מסתמכת על בחירות טובות ונכונות כך שתיווצר הלימה בין התוכן החזותי לזה הטקסטואלי. השאלה ‘מהו פונט טוב?’ מזמנת, באופן מיידי ומתבקש, שאלה נוספת: פונט טוב לאיזה שימוש?
קיימים טיפוסי אות שונים המשמשים לצרכים שונים: פונט טקסט, פונט ראווה, וובפונט ועוד. כמובן שכל אחד מאלו יענה על קריטריונים שונים כשנשאל לגביו את השאלה ׳האם מדובר בפונט טוב?׳, שכן תפקודם והשימוש בהם שונה ונועד לצרכים שונים. כך למשל פונט טקסט טוב צריך להציע רמת קריאות מרבית וזרימה, בעוד שפונט ראווה משרת מטרה אחרת – יצירת עניין והזמנת הצופה.
קיבצנו עבורכם כמה כללים חשובים בעזרתם תוכלו לבחון את הפונט בו אתם מבקשים להשתמש. כדאי ומומלץ להציץ לפני כן באנטומיה של טיפוגרפיה עברית כדי להעמיק בהבנת ההתנהגות הצורנית של האותיות.
כשגוגל השיקו את גוגל דוקס לפני הרבה שנים, אחת מנקודות התורפה שלו הייתה המגוון המצומצם של פונטים. מאז ועד היום הם עברו כברת דרך ארוכה ומאוד השתפרו בתחום הטיפוגרפיה והוסיפו את כל ספריית גוגל פונטס אך רוב המשתמשים לא יודעים על האופציה להוסיף אותם ולעצב באמצעותם את המסמך שלהם.
עד לפני כמה שנים, מרבית אתרי האינטרנט היו מוגבלים לפונטים שהיו קיימים במערכת ההפעלה של המשתמש, כמו למשל David או Arial, מה שגרם לאתרי אינטרנט להיות מוצגים בצורה שונה במערכות הפעלה או דפדפנים שונים. הפתרון המאוד לא אלגנטי שנמצא לבעיה הזו היה שימוש בתמונות שכללו צילום של הטקסט עם הפונטים המיוחדים, מה שגרם לזמן עלייה גבוה יותר של האתר וחוסר אפשרות לסריקה של הטקסט הזה על ידי מנועי החיפוש (מה שפגע בקידום של האתר).
בכל מחשב חדש שתקנו היום יש היצע לא רע של פונטים המובנים בתוכו, אלו הם פונטים גנריים שקרוב לוודאי לא יספקו את המשתמש הרגיל, על אחת כמה וכמה את המעצב הגרפי. למעשה הבחירה בפונט הנכון תעשה את ההבדל בין פרויקט בינוני לפרויקט מצוין.
קניתם פונטים או הורדתם פונטים חינמיים חדשים ואתם רוצים להתקין אותם על המחשב? לרשותכם המדריך השלם להתקנת פונטים על המחשב לשימוש בוורד, פוטושופ, אקסל, אופיס או תוכנות גרפיות – על פי.סי. או על מק.
מקף עברי (־) הוא אחד מסימני הפיסוק של השפה העברית ומשמש בעיקר לקישור בין שתי מילים. רובנו נוטים להתבלבל בין המקף העברי לבין הקו המפריד (–), המשמש להפרדה בין חלקי משפט. בניגוד לסימני פיסוק אחרים בעברית, שהועתקו משפות לטיניות, מקורו של המקף העברי בטעמי המקרא. הוא נכתב בחלקה העליון של השורה, לעומת הקו המפריד המופיע באמצעה. הבדל נוסף הוא שלא יבוא רווח לפניו ואחריו כמו בקו המפריד.