קטגוריות
מדריכים עיצוב פונטים

מה זה בכלל עיצוב גרפי?

קשה להאמין שמישהו לא נתקל בחייו במושג עיצוב גרפי או לפחות שמע על המקצוע של מעצב גרפי. עם כניסת האינטרנט לחיינו והמעבר לעולם וירטואלי, צבר התחום תאוצה רבה והיום מעצבים גרפיים נמצאים בכל החלקים השונים של התעשייה, מפוזרים במגוון משרות ותחומים. אבל מה זה בכלל עיצוב גרפי? מה נכלל תחת המושג? ומי בכלל מוגדר בתור מעצב גרפי? בואו ננסה לעשות קצת סדר בכל העניין.

מה זה עיצוב גרפי?

אם נחפש בויקיפדיה את המושג עיצוב גרפי נמצא את ההגדרה ״עיצוב גרפי הוא תחום עיצוב העוסק בשילובם של טקסט ותמונה לשם העברתו של מסר מסוים״. אז בפועל עיצוב גרפי הוא כמובן חלק מכלל מקצועות העיצוב שמטרתו להשתמש בעזרים ויזואליים במטרה להעביר מסר ולמלא צורך ובמילים פשוטות – עיצוב גרפי זה למעשה אמנות עם מטרה ועם שימוש.

עיצוב גרפי משלב בין שיווק, אמנות, טכנולוגיה ושירות לקוחות ומשמש ככלי שמוודא שאתה מתקשר עם הלקוחות שלך בצורה יעילה. תפקידו של מעצב טוב הוא להשתמש בויזואליות כדי לספר סיפור בצורה שתומכת במסר החברה ומעוררת רגש.

מתי זה התחיל?

נכון שהיום עיצוב גרפי מזוהה אצלנו ישירות ביכולות טכנולוגיות ושימוש בפוטושופ ואילוסטרייטור אבל העיצוב הגרפי מלווה את האנושות כבר מאות שנים, הרבה לפני המצאת המחשב הראשון (שלא נדבר על המצאת האינטרנט), גם אם לא הוגדר באופן ברור עד המאה ה-19. עצם השימוש של תמונה או טקסט במטרה להעביר מסר, רעיון או תחושה לצופה חיצוני היא למעשה הבסיס של עיצוב גרפי/תקשורת חזותית. אם נחזור לרגע בזמן, תקופת ימי הביניים, עוד לפני שקריאה וכתיבה הייתה נחלת כלל, נראה שימוש בעזרים ויזואלים במטרה להעביר מסר. למשל, שימוש בציורים דתיים (איקונות לדוגמה) להעברת תחושות כמו יראה, כבוד ופחד אל מול הדת ועל משקל דומה אפשר להסתכל על השימוש בעיצוב גרפי גם בכתבי קודש מעוצבים בכל הדתות. ככה שלמרות שהתחום מרגיש לנו חדשני, ואין ספק שהוא עבר תהפוכות ושינויים לאורך הזמן, בתכלס הוא איתנו כבר מאז ומתמיד. 

מה בעצם עושים?

מעצבים גרפיים יוצרים קונספט ויזואלי על ידי שימוש בתוכנות מחשב או בעבודת יד במטרה לתקשר רעיון, מסר או תחושה לצופה וללקוח. מעצב עושה זאת דרך מיקום אסטרטגי של טקסט ו/או תמונה ואופי התוצרים שיוצאים מהעבודה משתנה ומגוון בין פוסטרים, אריזות, לוגואים, חומרי שיווק, אתרי אינטרנט ואפליקציות, ספרים, פלאיירים, פונטים (כי איך אפשר שלא?), איורים, הדפסים, אנימציה, סרטונים, ממשקים ומשחקים דיגיטליים וכו׳ (לגמרי יכול להיות ששכחתי משהו אבל האפשרויות כל כך מגוונות שזה לא מפתיע).

יום העבודה של מעצב הוא מאוד שונה ומגוון בהתאם לתחום העבודה אבל לרוב יש כמה נקודות משיקות בהם כמעט כל אחד יתקל במהלך היום. החל מפגישות עם לקוחות או ארט דיירוקטרים, דרך שימוש בתוכנות עריכה גרפיות, בחירת סגנון, צבעים ושפה בהתאם למותג ולמסר, הגשת הקונספט ללקוח או לארט דיירקטור, קבלת תיקונים והערות ויישומם ועד בחינה סופית ומדוקדקת של העבודה כדי לוודא שלא הסתננה פנימה טעות.

איפה עובדים?

זו אולי השאלה החשובה ביותר למי שבחר ללכת ללמוד עיצוב גרפי ואת כל התשובות על האפשרויות השונות תוכלו למצוא כאן.

לסיכום

החשיבות של עיצוב גרפי בשוק מגיעה מהיכולת לייצג לקוח, מסר, סיפור ומשמעות והעיצוב משרת את רעיון בדרך וויזואלית ואפקטיבית באותה עת. תעשיות נבנות על בסיס ההצלחה שלהן להעביר מסר וירטואלי לקהל הלקוחות הנכון שלהם כך שבשורה התחתונה אפשר להגיד שעיצוב גרפי זו אמנות עם שימושיות ומטרה. רק תדמיינו כמה העולם שלנו היה נראה משעמם בלי המעצבים. 

קטגוריות
פונטים

שישה מיתוסים נפוצים על עיצוב גרפי

עולם העיצוב הגרפי והתקשורת החזותית השתנה המון במהלך השנים. ולמרות שעיצוב מתפתח ויש שיגידו שמקבל את מעמדו כצורת אמנות, יש עדיין מיתוסים לגבי המקצוע שכדאי להפריך.

המושג ״עיצוב גרפי״ התפתח בצורה משמעותית מאז שהוא הגיע לעולם, אי שם בשנות ה־20. את המונח טבע המאייר ומעצב הספרים ווילאם דוויגינס כדי לתאר את עבודותיו בתקשורת המודפסת, כמו ספרים, איורים, טיפוגרפיה, לטרינג וקליגרפיה. עד שנות ה־50, המונח היה ידוע ושימש לתאור יצירה של חומרים ויזואלים מודפסים כמו פוסטרים, מודעות, פרסומות ושלטים.

מאז ועד היום הטכנולוגיה והמושג עיצוב גרפי השתנו בצורה רבה. בימים אלה עיצוב גרפי כולל יותר מאשר רק חומרים מודפסים. עיצוב גרפי חוצה את כל עולמות הדיגיטל ואפילו נמצא בעולמות המציאות המדומה. עם כל־כך הרבה ייצוגים לעיצוב גרפי ותקשורת חזותית במהלך השנים, לא פלא שיש אי־הבנה לגבי המושג הזה ומה הוא כולל כיום. בכתבה זו נתייחס למיתוסים הכי נפוצים על עיצוב גרפי.

1. עיצוב גרפי זה רק עיצוב לוגואים

לוגו הוא נכס חשוב עבור כל עסק. לוגואים הם הייצוג הויזואלי החשוב ביותר של העסק וסימן שאנשים מקשרים עם ערכי המותג של העסק ומה שאתה מציע. מספיקה הצצה על הלוגו של נייקי ומיד הסיסמא just do it קופצת לראש. עיצוב גרפי זה מעבר ללוגו, עיצוב היא האמנות של יצירת תוכן ויזואלי שמשדר ומתַקשר מסר מסוים. את מלאכה של יצירת תוכן שמתַקשר, מעצבים גרפיים מעבירים בשיטות רבות ובפורמטים מגוונים, ביניהם: פוסטרים, מגזינים, עטיפות לאלבומים, אינפוגרפיקות, מצגות ועוד.

2. עיצוב גרפי עובד רק בדפוס

עיצוב גרפי כולל מבחר רחב של פורמטים דיגיטליים, כנראה שאפילו יותר ממה שיש בדפוס. אתרים, באנרים, גרפיקות לרשתות חברתיות, ניוזלטרים ועוד. תפקידם של מעצבים גרפים רבים חופף עם עיצוב אתרים ועיצוב חווית משתמש, יצירת תוכן ורשתות חברתיות.

פונט ספיר

3. עיצוב גרפי זה בסך הכל לבחור פונט נכון

טיפוגרפיה – אמנות סידור הטקסט – הינו אחד מהכלים החשובים ביותר בעיצוב גרפי מוצלח. ובכל זאת, בעיצוב וטיפוגרפיה, זאת לא משימה פשוטה לבחור פונט יפה. בעיצוב טוב, הפונט מתאים למה שהוא רוצה להעביר — המסר של המותג לקהל היעד. למשל, פונט סריפי עם קימורים, כמו פרנק־ריהל בדרך כלל מחמיא למותגים עם תחושה מסורתית, ואילו פונטים סן־סריפים, לדוגמא אלמוני, נרקיס תם והיבו מתאימים למותגים יותר מודרנים. חוץ מזה, יש דברים נוספים שמעצבים לוקחים בחשבון: שילוב בין פונטים, גדלים, ריווח בין אותיות וצבע. למרות שטיפוגרפיה היא אלמנט חשוב מאוד, זה לא הדבר היחיד ששווה התייחסות בעיצוב גרפי. הכל מגיע לשילוב של הטקסט ושל האלמנטים האחרים על הדף, כולל תמונות, גרפיקה, צורות, קווים, מסגרות ושטח לבן. כדי ליצור עיצוב חזק, כל אלה צריכים לעבוד ביחד.

4. עיצוב גרפי זה להצמד לטרנדים

כמו בכל תחום, טרנדים באים והולכים, גם בעולם העיצוב. תפקידו של המעצב הגרפי הוא להשאר מעודכן בטרנדים, אבל לא להיות משועבד אליהם. כיף לשלב טרנדים בתוך העיצוב, אבל לא מומלץ לתת להם להיות הדבר העיקרי. עיצוב טרנדי, עלול למצוא את עצמו לא רלוונטי תוך כמה חודשים בודדים, מה שאומר שהאימפקט שלו יחלש והוא יהיה פחות אפקטיבי. יש עבדות עיצוב שמלכתחילה זמנם קצר, כמו עיצוב לרשתות חברתיות או עיצוב לאירוע בתאריך ספציפי. במקרים כאלה זה לגיטימי להצמד לטרנדים עכשוויים. לעומת זאת, במקרים כמו עיצוב לוגו, אתר, ספר או כל עיצוב אחר שמיועד לשמש למשך שנים, כדאי להצמד לסגנונות פחות טרנדיים ויותר אל־זמניים.

5. את/ה צריך/ה להיות יצרתי מלידה כדי להיות מעצב/ת גרפי/ת

נכון, לרוב המעצבים יש כשרון טבעי ועין שנמשכת ליפה ולאסתטי, ולכן הם נמשכים לתחום הזה מלכתחילה. ובכל זאת, זה לא בהכרח אומר שאתם חייבים להיות ״ילדי פלא״ כדי לעשות עיצוב טוב. כמו כל דבר, גם עיצוב הוא כלי שניתן ללמוד ולהשתכלל בו. בניגוד למה שחושבים, עיצוב גרפי הוא לא תמיד חזון שבאורך פלא מתעורר לחיים. עיצוב הוא כמעט מדע כמו שהוא אמנות.

6. עיצוב גרפי זה פשוט לעשות דברים יפים

בעיצוב זה מאוד חשוב שדברים יהיו יפים, אבל מעצב טוב יודע שזה הרבה מעבר לזה. עיצוב צריך לשדר את החזון של הלקוח, להעביר מסר מתומצת בצורה חזותית. מעבר ל״יפה״ או ״לא יפה״, עיצוב צריך להתאים למסר ולדעת להיות חזק או עדין, נקי או מבולגן, והכי חשוב — אף פעם לא להאכיל בכפית.

קטגוריות
היסטוריה השראה טיפוגרפיה כללי עיצוב פונטים

עשה היסטוריה: פונט לה־בה

מאת: ליאת בכרך

אילו בילבו בגינס היה כותב מכתב לאור נרות למלכה סרסיי, מה היה נאמר בו? “אני אולי הוביט קטן ומגושם, אבל בספר אחר, רחוק אלפי דפים ומדפים ממך, דווקא אני, הייתי זה שגבר על הדרקון.” ואם נשאר להתפלש עוד רגע בעולם הפנטזיה, אז נניח שבילבו בגינס היה כותב בעברית. ואם בעברית עסקינן, האם לא ראוי לשאול – באיזה פונט?

נשמע מופרך? לא יותר מסיפורו של פונט לה־בה, שנחשב לפיסת היסטוריה יהודית, אף על פי שהומצא על ידי חרט אותיות נוצרי. אפשר שדווקא מפאת גילו המאוחר (מעל 450 שנים), פונט לה בה, פחות מוכר כיום בקרב סטודנטים לעיצוב. אבל לכל חובבי הטיפוגרפיה העברית, הגופן הזה הוא צלילה בנבכי היסטוריה יהודית,  שפתה ותרבותה. 

הדליקו עששית – גולשים במנהרת הזמן

מצחיק ומשונה כאחד, שדווקא פונט לה בה שהפך לטקסט תורני בעל זהות יהודית עמוקה עוצב על ידי חרט האותיות הנוצרי-צרפתי גיום לה בה (1521-1595), שגם העניק לו את שמו. לה־בה עמל על הגופן במשך חמש שנים (1545-1550). רישומים שנחשפו מעיזבונו גילו את העבודה הקפדנית והיסודית של צורף האותיות, שחקר קליגרפים יהודיים שפעלו בתחום לפניו. לימים, סיפר לה־בה שאת השראתו שאב מממשיכות הקולמוס של סופרים עבריים ומאותיות שונצינו. עבודתו של הצרפתי בן המאה ה־16 הלכה ועודנה הולכת לפניו כסמל לעידון האות העברית.

כאישור לכך, הדפס הבלגי, כריסטופר פלנטין הדפיס את התנ”ך הפוליגלוטי (תנ”ך רב־לשוני) עם אותיותיו העבריות של גיום לה־בה. בכתב הלטיני נהוג היה לחצות את המילה בסוף השורה בכדי לשמור על עימוד רציף. לבקשתו של פלנטין, לה־בה עיצב אותיות עבריות ברוחב משתנה על מנת לעמד את האותיות בצורה מסודרת, ובכך להקנות לטקסט מראה נקי. 

פונט לה בה מגלה את אמריקה

בין השנים 2010-2012 שני מעצבים אמריקאיים עיצבו גרסה דיגיטלית ומחודשת לגופן. מת’יו קרטר, טיפוגרף אמריקאי מוכר שאף עיצב את פונט טהומה, ורדנה ועוד רבים. קרטר היה הראשון שנחשף לפונט לה־בה. הוא שיתף בעבודתו את סקוט מרטין קוסובסקי, טיפוגרף, מעצב ומפיק ספרים שגילה התלהבות גדולה לפרויקט. 

בסרטון קצר שפרסם קוסובסקי, הוא מתאר את תהליך העבודה: “התלהבתי מאוד מהפרויקט. לצורך כך, הסבנו מוסך ישן שהיה בביתי והפכנו אותו לחדר עבודה. יצירה של פונטים בעברית זה תהליך עצום, בניגוד לפונטים בכל שפה אחרת. במיוחד אם לוקחים בחשבון את הניקוד, טעמי מקרא ואותיות מתרחבות. ניתן להגיע לקומבינציה של מעל ל־2000 אופציות שונות.”

עוד באותו הסרט סיפר קוסובסקי כי האותיות של לה בה היו כל כך טובות, עד שבניגוד לעבודות קודמות שהיה מעורב בהן, כאן לא היה צורך בעריכות גדולות ומורכבות. פרט לשינוי קטן באות ג’. 

אותו קוסובסקי הנלהב שלח את הסקציה שלו למו”לים רבים, ואכן ספר בשם “יהודה הלוי שירים נבחרים” יצא עם פונט לה־בה. למרבה הפלא, לאחר מכן אותו הפונט בן 450 השנים החל לשמש עבור E-books. 

קוסובסקי אמר שלעצב פונט דיגיטלי שמכיל בתוכו פיסת היסטוריה יהודית זה לא רק מסעיר, אלא מצווה של ממש.  

לסיכום, הצורניות של פונט לה־בה מכניסה אותו לנישה של אות יהודית, מקראית ולכן זה מגביל את שימוש שלו לצורך יום יומי לדברים אחרים. אם זאת זה לא גורע מיופיו של הגופן, שמשמש כטקסט תורני, בדיוק הסיבה שלשמה הוא נוצר. 

קטגוריות
היסטוריה השראה טיפוגרפיה טיפים כללי עיצוב פונטים

כתוב לי מכתב ואומר לך מי אתה, או: מה כתב היד שלך אומר עליך?

מאת: ליאת בכרך

יצא לי לחקור על התורה שמנתחת את כתב־היד שלנו וכך מסיקה עלינו מסקנות מעמיקות, הלא היא הגרפולוגיה.
מהסבר שטחי על הגרפולוגיה, נראה שאם תכתבו מכתב בכתב־ידכם, גרפולוג מוסמך יוכל לדעת עליכם הכל. מה זה כולל אתם שואלים? פשוט הכל.
מה מצב הרוח שלכם בעת כתיבת המילים, מהי רמת הביטחון העצמי שלכם, האם אתם מסתירים סודות ואפילו ירידה לתכונות אופי מדוקדקות יותר: סמכותיות, אסרטיביות, אופי מנהיגותי ועוד. אז מהם הדברים הכי מעניינים שלמדתי?

הפיקנטרייה על רגל אחת

  • הגודל כן קובע – גודל האותיות מספק הצצה על ההערכה העצמית של הכותב ועל האופן שבו הוא תופס שטח ונוכחות. כתב גדול מאוד, משדר עודף בטחון עצמי, ככל הנראה כפיצוי על הערכה עצמית נמוכה. מצד שני, כתב קטן מאוד, משדר התכנסות פנימה, ריחוק מהסביבה ואפילו קריאה לעזרה. בין לבין, במקום טוב באמצע, נמצאים אנשים בעלי הערכה עצמית יציבה ומאוזנת. אם יש פערים בגודל כתב־היד בטקסט אחד, יכול להיות שהכותב מושפע ממצב רוח תנודתי.
  • הכוח להניע – אנחנו יכולים לומר שאנחנו נוטפים מוטיבציה ככל שנרצה, אבל כתב־היד שלנו מסגיר את האמת על רמת האמביציה שלנו. כתב קריא ומוסדר – בשורות ישרות, תוך שימוש בלחץ בינוני עד חזק, עם אותיות וזווית כתיבה קבועה פחות או יותר מלמד אותנו על רמת מוטיבציה גבוהה. לעומת זאת, כתב לא־קריא, מרוח,  ברמת לחץ חלשה ותנועת כתיב שנראית כמעט נגררת, מעיד על אופי פאסיבי ללא רצון לעשייה.
  • למי קראת שמאלני – כותבים שהאותיות שלהן נוטות לצד שמאל נחשבים למופנמים ולא ספונטניים, בעוד שכותבים שהכתב שלהם נוטה ימינה נחשבים אמוציונליים. לעומתם, אנשים שכתב־היד שלהם ממורכז, הינם מעשיים והגיוניים. לפחות על פי חוקי הגרפולוגיה.
  • תנו ספייס – על אנשים שכותבים מילים ואותיות במרווחים צפופים, אומרים שהם מתקשים בניהול זמן. הם נוטים לאחר ולאבד את תחושת הזמן. לעומתם, אנשים שמקפידים על מרווח אחיד בין האותיות והמילים נחשבים דייקנים ובעלי ביקורת עצמית גבוה.

לגופונט של עניין

תנו לי לעשות סדר בבלגן. ראשית, אין לי שום יומרות לעשות הסבת מקצוע לתחום הגרפולוגיה, כלל וכלל לא. אז למה אני מפרטת את כל המידע הזה, ומה הקשר של זה אליכם?

כמעצבים שמשתמשים בפונטים של כתבי־יד שונים, כדאי שתבינו איך הפונט שבחרתם עבור הלקוח משפיע על המוצר, המודעה או הלוגו שעיצבתם. האם הוא תומך בעבודה ומשלים אותה מזווית נוספת, ובכך עוזר לזכך את המסר? או שהוא יוצר דיס־הרמוניה בין המסר למה שאנחנו רואים?

לדוגמא:
בפונט טרבלסי החינני, גובהן של האותיות שובש קלות. בנוסף, בתהליך העיצוב בוצעו סקיצות קליגרפיות במשיכות בודדות בטוש מרקר. בהתאם לטכניקה, קורותיו של הפונט הוקשחו וזוויותיו קטנו. בעיניי, התהליך הזה נתן לו את הדימוי של הילד הטוב שיצא לרחוב. תשאלו את עצמכם, האם הפונט ישרת את ערכי המותג והמסר שהוא רוצה להעביר?

פונט שסק, הוא פונט בסגנון כתיבה תמה, המזכיר את הכתב הבתולי של ילדים בתחילת שנות לימודיהם. ככזה, הוא מעלה ארומה של נוסטלגיה ישראלית ומחזיר אותנו לימים ששתינו זיפ, בזמן שכתפינו מעוטרות בכריות ורגלינו בחותלות. פונט שסק הוא פונט עגול, רך וזורם.

לסיכום, על מנת שלא יווצר מצב שבו כותרת לרופא מומחה תעשה בכתב־יד ילדותי, או שמוצר חביב לילדים יוצג בכתב כבד ומיושן, זכרו: כשאתם מעצבים חומר פרסומי, בחירת פונט כתב־יד חושפת ידע נוסף על המותג, ערכיו, והאני מאמין שלו.

קטגוריות
היסטוריה השראה טיפוגרפיה כללי עיצוב פונטים

חיים, ילד שלי מוצלח: מהו סוד קסמו של פונט חיים?

מאת: ליאת בכרך

בשנים האחרונות, השפה העברית חווה פריחה מעודנת של עיצוב גופנים חדשניים, בועטים וממזריים. נדמה כי העושר והשפע החדש יוצרים סצנת עיצוב שתורמת לשפה, ויש שיאמרו שאפילו מחייה אותה מחדש. אי לכך ובהתאם לזאת, איך קרה שפונט חיים, שהומצא בסביבות שנת 1925 (יש חילוקי דעות על השנה) עדיין איתנו?
פונט חיים מוכר בזכות הכוחניות והאסרטיביות שלו. חיים הוא זה שצועק לך בפנים כותרות מפחידות, הוא מלח־הארץ, איש ביטחון שיודע הכל לפניך. איכשהו, כישראלים ההיסטוריה שלו נוסכת בנו ביטחון. כי כשחיים אומר – חיים יודע. אפילו כשהוא מדבר על דברים נוראיים: עוד מבצע, עוד אסון, הערבים נוהרים לקלפיות ועוד, אתם יכולים להשלים את התמונה לבד.

כאומת־חדשות בכל שעה עגולה, פונט חיים עדיין חי ובועט בכותרות העיתונים, בסלוגנים פוליטיים, במודעות בעלות מסר כבד וכו׳… אז מהו סוד הקסם של פונט חיים?

כל סיפור טוב מתחיל מההתחלה

פונט חיים עוצב על ידי פסח עיר־שי, מעצב גרפי, צייר קוביסטי וטיפוגרף ישראלי-הונגרי. עד לשנות העשרים של המאה הקודמת, היה נהוג לכתוב בעברית באותיות שהתבססו על הכתב התנ”כי והמסורתי. החדשנות הגדולה של פונט חיים הייתה בכך שלראשונה הוא הציג את האות העברית בצורה פשוטה ונקייה, ללא תגים ועיטורים כפי שהיה נהוג עד אז. בנוסף, הפונט מתאפיין בקווים ישרים, שווים בעוביים ובצורות גיאומטריות פשוטות. סגנון זה תאם את אסכולת הבאוהאוס (שפת עיצוב פשוטה, צנועה ותכליתית, אשר חפה מקישוטיות ועיטורים) שהייתה רווחת באותם הימים. אבל אל תתנו לכל ההצלחה הזו לבלבל אתכם, מכיוון שבזמנו הפונט לא התקבל באהדה גדולה, ופסח שי־עיר הותקף על חדשנותו. מי שנחלץ לעזרתו היה לא פחות מהמשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק, ומכאן שמו של הפונט – “חיים”. למרות שלפעמים הפונט נקשר גם עם שמו של יאן לויט, שהוסיף אותו לאוסף הפונטים שלו.

שנעבור אל הפרקטיקה?

בסביבות שנות השישים, פונט חיים החל להופיע בכותרות העיתונים. מי שהיה הראשון לגלות את כוחו, היה העורך המיתולוגי של עיתון “העולם הזה“, אורי אבנרי. אבנרי הרבה להשתמש בפונט חיים בכותרות, ולא הסתפק רק בזה, הוא גם התפלפל בתוספת של צבע אדום, ויצר שערים בעלי קווי הפרדה עבים, צירופים של שחור-לבן-אדום, תוך שימוש יעיל בפוזיטיב ונגטיב. כל המרכיבים שעורבבו יחדיו יצרו דייסה משובחת לעימוד שערים שערורייתיים, שרלוונטית גם היום. במהרה פונט חיים זלג לשאר העיתונים בארץ.

בפועל, הדרמטיות של הפונט צמצמה את כותרות העיתונים ממשפטים למילה עד שתיים. מכותרות המספקות מידע אינפורמטיבי, הכותרות הפכו לכרזות ומחאות. האותיות של פונט חיים זעקו מתוך הכותרות בקול רם, לעיתים אפילו גבוה מידי. “התופת”, “כמו בסרטים”, “הטרור חזר” ועוד.

דוגמא מפורסמת נוספת של שימוש בפונט הכריזמטי היא בלוגו של “שלום עכשיו”, שנחשב לסטיקר הפוליטי הראשון, כאשר המילה שלום כתובה בשחור בפונט קורן המסורתי ואילו המילה “עכשיו” נכתבה בפונט חיים באדום. השילוב בין שני הפונטים השונים נחשב לחתרני בעולם העיצוב. לפתע, המסורת והחילוניות התחברו לכדי גוף אחד חזק: “שלום עכשיו”. הכרזה עוצבה על ידי דוד טרטקובר. ההצלחה של חיים הולידה גופנים נוספים בהמשך הדרך (חיים שמן וחיים רזה לדוגמא).

לסיכום, הפונט שהחל את דרכו כחתרני וחילוני, הפך עם השנים להיות המבוגר האחראי בסביבה. היום, כשאנחנו רואים אותו בעיתון, אנחנו מבינים מיד שמשהו דרמטי קרה. משהו גדול, שאי אפשר להתעלם ממנו, ובוודאי שאין לנו יכולת להוריד ממנו את העיניים. למרות שיש שפע של פונטים צעירים ועדכניים ממנו, חיים הוא עדיין הפונט שמייצר את הדרמות הכי גדולות בעיתונות המקומית.

קטגוריות
היסטוריה השראה טיפוגרפיה כללי עיצוב פונטים

האות היא נצחית: מהו פונט של מכונת כתיבה?

מאת: ליאת בכרך

בחיפושים אחרי מקורות השראה, הגעתי לחנות עתיקות מהממת ביופייה. מקום כזה שעושה לך חשק להתיישב בכורסה הפרחונית, להאזין לתקליטי ויניל ולעיין באבן שושן מצהיב. בעודי מתענג על פריטים היסטוריים נשכחים, אמא ובנה נכנסו לחנות. הילד, שהיה להערכתי בן עשר תקתק במקשים של מכונת כתיבה ישנה ושאל “מה זה”?, כשאמא שלו הסבירה לו את ההמצאה הכבירה, הוא היה מהופנט. בערך כמוני, כשמספרים לי על הפירמידות במצרים.

ההיית או חלמתי חלום? ההיסטוריה של מכונת הכתיבה

אני (מאוד) מקווה ששמתם לב, שעידן מכונות הכתיבה חלף מזמן. למעשה, יש אפשרות שחלקכם אפילו לא מכירים מכונות כתיבה, אולי פרט לסרטים או לחנויות יד־שנייה במחירים מופקעים.
מכונות הכתיבה הראשונות התחילו להופיע כבר מאמצע המאה ה־16, אבל עברו שנים רבות, שבמהלכן מכונות הכתיבה השתנו והשתכללו, עד שהתחילו להופיע בכל משרד איפשהו לקראת המאה ה־19. טכניקת העבודה במכונות הראשונות הייתה על־ידי הטבעת גופנים מוכנים מראש על זרועות מתכת. בהדפסה נעשתה לחיצה על הגופנים כנגד הנייר, דרך בד ספוג דיו. אתם יכולים לדמיין לעצמכם שבמכונות הראשונות היה צורך להפעיל לחץ פיזי של ממש בכל פעם שהיו רוצים להקליד? רק באמצע המאה שעברה התחילו להופיע מכונות כתיבה חשמליות, שהשימוש בהן היה קל, יעיל ומהיר הרבה יותר. עד שיצאו משימוש עם כניסת המחשבים האישיים, והמכונות הפכו לפריטים דקורטיביים יוקרתיים.

פונטיאדה

יוהאן גוטנברג הגרמני, ומי שנחשב לאבי הדפוס המציא אי־שם באזור המאה ה־15 את הגופן הראשון, Blackletter. אבל עם כל הכבוד לרעיון החדשני, בדפוס הייתה לגופן נטייה להיראות דחוס ומרוח. הפונט שהחליף אותו היה Roman type. אבל לא זה שאתם מכירים מהמחשב האישי שלכם, אלא אחד עתיק הרבה יותר. החידוש של הפונט היה בכך שהאותיות היו ישרות יותר ובעלות עיקולים רגילים. כך הכתב הפך להיות קריא וברור יותר בטקסטים רצים.

דבר עברית צחה!

בתחילת שנות השישים, חברת IBM חשפה בפני העולם המצאה גדולה – מכונת כתיבה חשמלית מדגם “כדורית”. כמה שנים לאחר מכן, עם החדירה לשוק הישראלי, הטיפוגרף הנרי פרידלנדר יצר עבור המכונה העברית את הגופנים “הדר”, “שלום” ו”אביב”.

עם הפסקת השימוש במכונות הכתיבה והפיכתם לפריטים נוסטלגיים לצד מדפי הספרים, הפכו הפונטים הישנים לבעלי אמירה עיצובית־נישתית, למרות ששודרו ונראו בגרסאות מחודשות ועדכניות. אבל אם תהיו שקטים לרגע, תוכלו לשמוע את רעשי ההקלדה של מכונות הכתיבה, שעדיין מהלכי קסם ומחזירים אותנו לעולם של בלשים במעילי חורף אפורים, למהדורות הראשונות של ספרים מצהיבים, עולם של עיתונאים הכותבים בפנקסים.

היום, אם אנחנו רוצים לעצב מודעה או לוגו עם אסתטיקה של מכונת כתיבה וארומה של עולם ישן, שבו השפה הייתה רשמית יותר (להבדיל משפת הרשתות החברתיות והפוסט הזה).
ישנם פונטים רבים וטובים שמחקים את סגנונה של מכונת הכתיבה: “רמינגטון”, “מכונת דפוס” ועוד. שימו לב שהפונטים מומלצים לשימוש רק בכותרות, מכיוון שקשה מאוד לקרוא איתם טקסט רץ.

לסיכום, בעולמות התוכן שבגזרתם אנו פועלים, טיפוגרפיה היא כוח להביע מילים ורעיונות בצורה ויזואלית. היא הייתה כאן מאז ומעולם והיא כאן כדאי להישאר, למרות שהיא כל הזמן משתנה בהתאם לתקופה בה אנו נמצאים.

קטגוריות
אקדמיה היסטוריה השראה טיפוגרפיה עיצוב פונטים

תולדות האות העברית או: ״כיצד נוצרה האות העברית?״

מאת: נעם רמתי

יצאתי לחקור את התהליך הצורני שעברה האות העברית לאורך ההיסטוריה, עד שהגיעה לצורתה הנוכחית המוכרת לנו היום. התעמקתי במספר אותיות אקראיות – א’, ג’, ו’, צ’, ק, ו־ש’. לאחר מחקר צורני מעמיק, הצגתי את התהליך שכל אות עברה בפורמט משתנה, תוך ניסיון ללמד את הצופה את ההתפתחויות השונות בדרכים אחרות.
האותיות עצמן הוכנו מפלסטלינה שחורה. בחרתי בפלסטלינה מכיוון שהיא חומר גולמי, גמיש, שאינו מדוייק כמו צורה וקטורית. בשימוש בחומר כזה רציתי להעביר את התחושה הידנית והגולמית של אות הנכתבת בכתב־יד וכל הזמן משתנה.

קטגוריות
פונטים

הפונט של מודעות אבל

מוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, כולנו נתקלים בו במוקדם או במאוחר במהלך חיינו. כשזה קורה – אין מה לעשות – צריך לעצב מודעת אבל. אז מה צריך לדעת לפני שמעצבים מודעת אבל? באיזה פונט נהוג להשתמש? מהם הכללים הגרפיים? כל המידע כאן.

קטגוריות
פונטים

פונטים זולים – איפה קונים?

כבר עסקנו רבות בנושא של פונטים חינמיים מול פונטים בתשלום, אבל בעקבות כמה פניות החלטנו לכתוב על פתרון הביניים, שיכול מאוד להתאים למעצבים רבים. אתר חדש בשם פונטימונים שהושק לאחרונה שמציע פונטים זולים בעברית. אלו הם פונטים לואו קוסט (low cost) שלרוב ישמחו את המעצב הממוצע ויתנו לו מענה לצורך הטיפוגרפי שלו.

אם אתם מחפשים דווקא פונטים מקצועיים – מרובי שפות, מרובי משקלים ועם המון אפשרויות מתקדמות, כדאי מאוד להשקיע בפונט איכותי של חברה גדולה עם מוניטין טוב. פונטים כאלה לא יהיו זולים אבל הם יחזיקו לכם שנים ארוכות וזאת השקעה מאוד משתלמת. אך אם אתם מחפשים פונט כותרת לפרויקט ספציפי ואין לכם תקציב גבוה, הפתרון עבורכם הוא פשוט לרכוש פונט בזול.

קטגוריות
טיפים עיצוב

פונטים למעצבים גרפיים

מזל טוב! סוף סוף המוצר שלכם קיבל את צורתו הסופית ואפילו בחרתם את העיצוב המוצלח שיופיע עליו! אבל רגע, מה לגבי הפונט?

בין אם המוצר שלכם הוא מחזיק מפתחות ובין אם שלט חוצות, בחירת פונט חשובה לא פחות מכל המרכיבים האחרים שעושים את העיצוב למוצלח. הפונט מגדיר את אופי העיצוב הסופי וגם את מידת הקריאות שלו.