חותמת אולי נתפשת במקרים רבים כפריט בנאלי שנועד רק לחתום על מסמכים כאלה ואחרים, ולא תמיד אנחנו מקדישים לה תשומת לב – אבל עם השקעה של מעט תשומת לב ומעט זמן ניתן להפוך גם אותה לחלק מהזהות הייחודית של העסק, ולנצל את העובדה שממילא נדרשת הוספת חתימה על גבי מסמכים רבים כדי למתג את העסק ככזה שמשקיע גם בפרטים הקטנים, איכות שכמובן מעוררת הערכה ומחזקת את מעמדו של העסק.
טיפוגרפיה, אמנות עיצוב הטקסט, היא עולם שלם של אפשרויות הטומן בחובו אינספור סודות מקצועיים שיכולים לשדרג כל אות וכל טקסט: החל באתרי אינטרנט גדולים ועמוסים בדפי מידע, המשך במודעות פרסום מודפסות המתנוססות במגזינים ועל שלטי חוצות, וכלה ברשימת המכולת שתלויה כרגע על דלת המקרר שלכם.
רובנו משתמשים יותר ויותר במכשירים ניידים על מנת לגלוש באינטרנט, אולם עבור העין האנושית אין זה טבעי לקרוא מן המסך. אם יש לכם אתר אינטרנט, תוכלו להקל את חוויית הקריאה על הגולשים באמצעות שימוש נבון בטיפוגרפיה; כך תסייעו להם ליהנות מחוויית משתמש חיובית, ועל הדרך גם להרוויח כמה נקודות זכות אצל מנוע החיפוש הפופולרי בעולם, הלא הוא גוגל. כן, יש קשר בין השניים.
מאת מידן ארוש
עניין ידוע לעוסקים במלאכת הטיפוגרפיה הוא כי מעטות החלופות לפונט הטקסט האלמותי העברי –פרנק ריהל. פרופסור עדי שטרן, ראש המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל, החל לפני שתים־עשרה שנים את דרכו בחיפוש אחר האות החמקמקה – זו שתציע רהיטות ומרקם שיעבדו בהלימה מושלמת ותפתח שער לאלטרנטיבות חדשות בתחום הטיפוגרפיה העברית.
רבים המתעניינים בעיצוב או באמנות שומעים מעת לעת על סטודנטים הלומדים לימודי תקשורת חזותית ותוהים אם גם להם מתאים ללמוד את התחום באופן מקצועי, אילו נושאים כלולים בתוך התחום, היכן ניתן ללמוד אותו, אילו תוכנות שימושיות נלמדות במהלך הקורסים השונים ואיזו קריירה ניתן לפתח בהתמחויות.
מאת בנצי בינדר
יצירת הטיפוגרפיה בארץ ישראל בתחילת העידן הבצלאלי הביאה עימה סגנון המשתקף בעיקר בעבודותיו של זאב רבן ובשלטי הקרמיקה ברחבי תל־אביב וירושלים. ההתמודדות עם שילוב העברית עם השפות שבהן השתמשו בארץ ישראל – ערבית ואנגלית – יצרה אתגר תלת־לשוני כבר מאז. ההבדל בין אופי השפות – העברית המרובעת, האנגלית הרב־מפלסית והערבית הקליגרפית – מתבטא גם היום.
נרקיס הוא אחד הטיפוגרפיים העבריים החשובים והפוריים במאה ה־20. הוא נולד ברומניה ב-1921 ועלה לארץ ישראל ב-1944 והחל ללמוד ציור אצל יעקב שטיינהרדט ומרדכי ארדון בירושלים. לאחר מכן החל ללמוד גרפיקה בבצלאל, וברבות הימים היה למעצב הראשי ביחידה לעזרי אימון בצה”ל. בשנת 1955 נרקיס הקים סטודיו, ועסק בעיקר בהכנת כרזות ואילוסטרציות. סדרת בולים שעיצב זכתה בפרס שני בתחרות עיצוב לקראת יום העצמאות ה-11.