רובנו משתמשים יותר ויותר במכשירים ניידים על מנת לגלוש באינטרנט, אולם עבור העין האנושית אין זה טבעי לקרוא מן המסך. אם יש לכם אתר אינטרנט, תוכלו להקל את חוויית הקריאה על הגולשים באמצעות שימוש נבון בטיפוגרפיה; כך תסייעו להם ליהנות מחוויית משתמש חיובית, ועל הדרך גם להרוויח כמה נקודות זכות אצל מנוע החיפוש הפופולרי בעולם, הלא הוא גוגל. כן, יש קשר בין השניים.
תגית: טיפוגרפיה
פונטי צבע הם הדבר הגדול הבא בעיצוב גרפי. הם מביאים צבעים, הצללות, טקסטורות ושקיפות לטקסט, והם כוללים צורות וקטוריות, תמונות ביטמאפ ואף את שני הדברים גם יחד בתוך קובצי הפונט. פונטי צבע מייצגים שלב חשוב בהתפתחות הטיפוגרפיה הדיגיטלית, כשהם מציגים אפשרויות גרפיות עשירות המוטמעות ישירות בקובצי הפונטים. הודות לפורמטי הפונטים החדשים, פונטי הצבע יכולים להיות כל סוג של טקסט בעברית או בכל שפה אחרת, מאחר שהם כוללים כל סוג של תו, כולל אימוג׳ים ואייקונים.
מאת מידן ארוש
חלק ניכר מעבודת העיצוב הגרפי מסתמכת על בחירות טובות ונכונות כך שתיווצר הלימה בין התוכן החזותי לזה הטקסטואלי. השאלה 'מהו פונט טוב?' מזמנת, באופן מיידי ומתבקש, שאלה נוספת: פונט טוב לאיזה שימוש?
קיימים טיפוסי אות שונים המשמשים לצרכים שונים: פונט טקסט, פונט ראווה, וובפונט ועוד. כמובן שכל אחד מאלו יענה על קריטריונים שונים כשנשאל לגביו את השאלה ׳האם מדובר בפונט טוב?׳, שכן תפקודם והשימוש בהם שונה ונועד לצרכים שונים. כך למשל פונט טקסט טוב צריך להציע רמת קריאות מרבית וזרימה, בעוד שפונט ראווה משרת מטרה אחרת – יצירת עניין והזמנת הצופה.
קיבצנו עבורכם כמה כללים חשובים בעזרתם תוכלו לבחון את הפונט בו אתם מבקשים להשתמש. כדאי ומומלץ להציץ לפני כן באנטומיה של טיפוגרפיה עברית כדי להעמיק בהבנת ההתנהגות הצורנית של האותיות.
קטגוריות
מֵמַדים טיפוגרפיים
אות היא יצור דו־ממדי, או לפחות כך זה נראה. הרי כך היא שימושית יותר, אפשר בקלות לקרוא אותה ואין שום צורך לראות את צידיה או אחוריה. זה אפילו עלול לבלבל ולהפוך אותה ללא קריאה ועמוסה באינפורמציה. תארו לעצמכם טקסט בספר בפונט שכולו תלת־ממדי, מסתובב על צירו איך שבא לו. לא, זה לא שימושי.
אין כמו הטיפוגרפיה כדי לעורר דיון על היחס בין מסורת לחידוש; הטיפוגרפיה העברית נשענת בצורה יוצאת דופן על המסורת, ויחד עם זאת מרגישה צורך בהתחדשות ופריצת גבולות. צורת כל אות עברית מבוססת על אלפי שנות מסורת, לא משנה כמה היא חדשנית או אקספרימנטלית. לא מעט ניסיונות נעשו במהלך השנים להגדיר את צורת האותיות העבריות וכלליהן, אך נדמה כי דווקא קולה של המסורת העברית נשכח לפעמים.
עד לפני כמה שנים, מרבית אתרי האינטרנט היו מוגבלים לפונטים שהיו קיימים במערכת ההפעלה של המשתמש, כמו למשל David או Arial, מה שגרם לאתרי אינטרנט להיות מוצגים בצורה שונה במערכות הפעלה או דפדפנים שונים. הפתרון המאוד לא אלגנטי שנמצא לבעיה הזו היה שימוש בתמונות שכללו צילום של הטקסט עם הפונטים המיוחדים, מה שגרם לזמן עלייה גבוה יותר של האתר וחוסר אפשרות לסריקה של הטקסט הזה על ידי מנועי החיפוש (מה שפגע בקידום של האתר).
קטגוריות
מכון אבני – תקשורת חזותית
בכל מחשב חדש שתקנו היום יש היצע לא רע של פונטים המובנים בתוכו, אלו הם פונטים גנריים שקרוב לוודאי לא יספקו את המשתמש הרגיל, על אחת כמה וכמה את המעצב הגרפי. למעשה הבחירה בפונט הנכון תעשה את ההבדל בין פרויקט בינוני לפרויקט מצוין.
אינטרובאנג (‽) הוא סימן פיסוק לא רשמי הנוצר, כפי שניתן להבין מצורתו, משילוב של סימן השאלה (?) וסימן הקריאה (!) על מנת לשמש כסימן קיצור להבעה שלישית המשלבת יחד את שתי ההבעות לאחת, שמשמעותה – הבעת תמיהה, פליאה, סקרנות או שאלה רטורית שהשואל לא מצפה לתשובה מכיוון שהיא ברורה לו.
פונט דוד הוא הפונט הנפוץ ביותר במסמכים רשמיים ובעבודות אקדמיות. אך האם אתם יודעים באיזו שנה הוא יצא לאור ואיך קשורה לזה מלחמת העולם השנייה? איזה ספר היה הראשון שהוקלד בעיצובו של הפונט? מה הייתה השראתו של איתמר דוד, יוצרו, לעיצוב הפונט? ואיפה תמצאו את הפונט להורדה בחינם? אספנו עבורכם את כל מה שמעניין אודות הפונט העברי הזה.